- זהירות בדרכים: הדרכים הראשונות
איך מלמדים ילד היכן נגמרת המדרכה ומתחיל הכביש?
כדי שהילד יידע היכן נגמרת המדרכה ומתחיל הכביש, מלמדים אותו שהמדרכה שייכת להולכי הרגל, הכביש שייך לכלי הרכב, ושפת המדרכה היא הקו שביניהם, שבו עוצרים תמיד. הולכים יחד במסלול, מצביעים על שלושתם ומתרגלים עצירה בכל שפת מדרכה. תלמידי כיתה א׳ גם הולכים בצד המדרכה הרחוק מהכביש.
הסבר על הנושא
מדרכה, שפת מדרכה וכביש: שלושה חלקים בכל רחוב
לכל רחוב שילד בכיתה א׳ הולך בו יש שלושה חלקים. המדרכה היא השביל המוגבה בצד, והיא שייכת להולכי הרגל. הכביש הוא החלק הרחב והשטוח באמצע, והוא שייך למכוניות, לאוטובוסים, לאופניים ולקורקינטים. שפת המדרכה היא הקצה שבו המדרכה נגמרת ויורדת אל הכביש.
כדי להתחיל, הילד צריך רק את שלוש המילים האלה, אבל הוא צריך למצוא אותן ברחוב. עמדו ברחוב אמיתי ושאלו: "תראו לי את המדרכה. תראו לי את הכביש. עכשיו שימו את קצה הנעל על שפת המדרכה." את שפת המדרכה ילדים לומדים הכי מהר ברגליים: מרגישים את המדרגה למטה.
למה שפת המדרכה היא קו עצירה
התייחסו לשפת המדרכה כמו לשפת בריכה: אף פעם לא עוברים אותה בלי לעצור קודם. בכל פעם ובכל שפת מדרכה הילד עוצר כששתי הרגליים על המדרכה, גם ברחוב שקט, גם כשמאחרים, וגם כשחבר מנופף מהצד השני. הכלל עובד כי אין לו יוצאים מן הכלל. ילד שעוצר רק "כשיש מכוניות" צריך להחליט, וילדים בכיתה א׳ עדיין לא יודעים להעריך כמה מהר מתקרבת מכונית.
יש מקומות בלי שפת מדרכה ברורה: כניסה לחניה, יציאה ממגרש חניה, רחוב בלי מדרכה מוגבהת. למדו את הילד שבכל מקום שמכונית יכולה לנסוע בו, שם הכביש, ועוצרים לפניו.
באיזה צד של המדרכה הולכים
גם על המדרכה יש מקומות בטוחים יותר. הרצועה הבטוחה ביותר היא הרחוקה מהכביש, ליד הגדרות והקירות. ילד שמועד שם, שמפיל כדור או שקורקינט נתקל בו, לא ייפול לתוך התנועה.
כשמבוגר וילד הולכים יחד, המבוגר הולך בצד הכביש והילד בצד הפנימי, יד ביד. שימו לב ליציאות מחניה: מכונית יכולה לחצות את המדרכה כדי לצאת מבניין, ולכן בכל יציאה כזאת הילד עוצר, מסתכל ומקשיב.
מתרגלים בדרך לבית הספר
הפכו את ההליכה למשחק. לפני כל שפת מדרכה הילד אומר "שפה" ועוצר ראשון, לפניכם. ספרו את השפות בדרך: "זאת הייתה שפה מספר ארבע." הצביעו על יציאות מחניה ושאלו: "יכולה לצאת מכאן מכונית?" אחרי שבוע תנו לילד להוביל, ובדקו אם הוא עוצר בלי שיזכירו לו.
שבחו את העצירה עצמה, לא רק את החצייה: "עצרת בדיוק על הקצה. זה מה ששומר עליך." בכיתה א׳ הילד עדיין חוצה עם מבוגר; את הרגל העצירה הוא לומד עכשיו.
מדרכה, שפת מדרכה או כביש? 7 שאלות
לתלמידי כיתה א׳. מבוגר קורא כל שאלה בקול, והילד עונה בקול או מצביע על הציור.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
הסתכלו בציור. איפה הולכים הולכי הרגל?
הסתכלו בציור. איך קוראים לקו האדום, ומה עושים שם?
בשביל מי הכביש?
סדרו לפי הסדר: עוצרים בשפת המדרכה, הולכים על המדרכה, מחכים למבוגר.
אתם הולכים עם אבא. מי הולך ליד הכביש?
מכונית יוצאת מחניה וחוצה את המדרכה. מה עושים?
נועה אומרת: "הרחוב ריק, אז אני לא צריכה לעצור בשפת המדרכה." היא צודקת?
שאלות נפוצות
מאיזו כיתה ילד יכול לחצות כביש לבד?
מחנכים לבטיחות בדרכים בישראל ממליצים שילדים עד גיל 9, בערך עד כיתה ג׳, לא יחצו כביש לבד ויחזיקו יד של מבוגר. עד אז ילד בכיתה א׳ מתרגל לעצור, להסתכל ולהקשיב כשמבוגר לצידו.
ומה אם ברחוב שלנו אין מדרכה?
אז הילד הולך עם מבוגר, רחוק ככל האפשר מהמכוניות, מול כיוון התנועה, כך שהנהגים והולכי הרגל רואים זה את זה. כל מקום שמכונית יכולה לנסוע בו נחשב כביש.
איך יודעים שההרגל נקלט?
כשהילד עוצר בשפת המדרכה לפניכם, בלי תזכורת, כמה ימים ברציפות. המשיכו לשבח את העצירה גם אחרי כן.
למה לא פשוט להחזיק לילד את היד כל הזמן?
ליד כבישים בכיתה א׳ כן מחזיקים יד. אבל הילד צריך גם הרגל עצירה משלו, ליום שבו היד מחליקה או שהוא רץ אחרי כדור.
מגרש חניה נחשב כביש?
כן. מכוניות נוסעות בו, לעיתים קרובות ברוורס ולאט, והנהג עלול לא לראות ילד קטן. כל נתיב במגרש חניה הוא כביש.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.