# מהן קבוצת פנים וקבוצת חוץ בסוציולוגיה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: תרבות, נורמות וקבוצות](https://www.lessons.co.il/he/תרבות-נורמות-וקבוצות) · כיתה י׳ · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/תרבות-נורמות-וקבוצות/מהן-קבוצת-פנים-וקבוצת-חוץ

בסוציולוגיה, קבוצת פנים היא קבוצה שאדם מרגיש חלק ממנה, מי שהוא קורא להם אנחנו, וקבוצת חוץ היא כל קבוצה שהוא מרגיש מחוץ לה, הם. ויליאם גרהם סאמנר טבע את המושגים ב־1906. הקו בין אנחנו להם מעצב נאמנות ויכול להזין סטריאוטיפים, אבל מחקרים מראים שמגע מהסוג הנכון יכול לרכך אותו.

## הסבר על הנושא

### אנחנו והם: שני המושגים של סאמנר

הסוציולוג האמריקאי ויליאם גרהם סאמנר, בספרו על המנהגים (1906), נתן לסוציולוגיה את המושגים קבוצת פנים וקבוצת חוץ, לקו שכל אדם מותח. קבוצת פנים היא קבוצה שאדם שייך אליה ומזדהה איתה, האנשים שהוא קורא להם אנחנו. קבוצת חוץ היא כל קבוצה שהוא אינו שייך אליה, האנשים שהוא קורא להם הם. סאמנר הבחין שאנשים נוטים להיות נאמנים לקבוצת הפנים ולשפוט קבוצות חוץ לפי אמות המידה שלה, וקרא לכך אתנוצנטריות.

לכל אדם יש בבת אחת קבוצות פנים רבות, והקו זז עם המצב. שתי כיתות י׳ יריבות מתחרות כל השנה, אבל ביום של משחק מול בית ספר אחר הן מעודדות כבית ספר אחד. תלמידה מחיפה בחו״ל עשויה להרגיש שכל ישראלי שייך לקבוצת הפנים שלה.

הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: קבוצת חוץ אינה אויב. היא פשוט לא אנחנו, ורוב קבוצות החוץ פוגשות אדישות, סקרנות או ידידות.

### מקו בין קבוצות לסטריאוטיפ

הקו בין אנחנו להם מקל לראות את קבוצת החוץ כאילו כל חבריה זהים. העיתונאי וולטר ליפמן נתן למילה סטריאוטיפ את משמעותה המודרנית בספרו על דעת הקהל (1922): תמונה קבועה ופשטנית של קבוצה, שמוחלת על כל אחד מחבריה. סטריאוטיפ אינו הכללה המבוססת על נתונים. נניח שסקר בבית ספר מוצא ש־30 אחוז מתלמידי כיתה י״א משחקים שחמט. זו טענה על חלק מקבוצה, שנמדדה ושיכולה להשתנות. המשפט כל שחקני השחמט ביישנים הוא סטריאוטיפ: הוא נשען על שמועה, חל על כל חבר בקבוצה, ועובדות חדשות אינן מזיזות אותו.

סטריאוטיפ הוא אמונה. דעה קדומה היא רגש עוין כלפי קבוצה, ואפליה היא מעשה שפוגע באנשים בגלל הקבוצה שלהם.

### מדוע כל כך קל למתוח את הקו

כמה מעט צריך כדי ליצור קבוצת פנים? ב־1971 חילקו הפסיכולוג החברתי הנרי טאג׳פל ועמיתיו נערים בני 14 ו־15 בבריסטול שבאנגליה לשתי קבוצות לפי בחירה של מה בכך: אם העדיפו ציורים של קליי או של קנדינסקי. הנערים לא פגשו את קבוצתם מעולם. כשהתבקשו לחלק נקודות לנערים אחרים, נתנו יותר לקבוצה שלהם, ולא פעם הסכימו לפרס קטן יותר בשבילה, ובלבד שהקבוצה האחרת תקבל עוד פחות. טאג׳פל הסביר אחר כך את העדפת קבוצת הפנים ברצון להרגיש טוב עם הקבוצות שאנחנו שייכים אליהן. הלקח לסוציולוגיה הוא שהקו בין קבוצות יכול לבוא ראשון, לפני כל ניגוד אינטרסים: תווית לבדה יכולה להספיק כדי לשנות את היחס בין אנשים. המבקרים מעירים שמשחק נקודות בכיתה רחוק מאוד מעימות אמיתי בין קבוצות, ושייתכן שהנערים ניחשו מה החוקרים מצפים לראות.

### האם מגע בין קבוצות מפחית דעות קדומות?

הפסיכולוג גורדון אולפורט, בספרו על הדעה הקדומה (1954), טען שמגע בין קבוצות מפחית דעות קדומות רק בארבעה תנאים: מעמד שווה, מטרה משותפת, שיתוף פעולה במקום תחרות, ותמיכת סמכות, חוק או מנהג. בלעדיהם, הזהיר, יותר מגע עלול להביא יותר צרות. דמיינו שני בתי ספר יריבים שמאחדים את קבוצות הכדורגל שלהם, בלי קבוצה א׳ וקבוצה ב׳, עם ליגה משותפת לזכות בה, זוגות מעורבים באימון, ומאמן ומנהלים שתומכים במיזם. ב־2006 צירפו תומס פטיגרו ולינדה טרופ 515 מחקרים ומצאו שמגע אכן מפחית דעות קדומות בדרך כלל, יותר כשתנאי אולפורט מתקיימים, אף שאינם הכרחיים לגמרי. המבקרים מוסיפים שאולי מי שדעותיו הקדומות מעטות הוא שמחפש מגע, ושמפגש רע יכול להעמיק דעה קדומה.

## תרגול: קבוצת פנים, קבוצת חוץ וסטריאוטיפים

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את המסגרת החסרה בין הכיתה שלי לבין העיר שלי.** — בית הספר שלי: ביום של משחק מול בית ספר אחר, בית הספר כולו נעשה קבוצת הפנים.
2. **לכיתה י״א של לירון יש יריבות ארוכה עם הכיתה שליד. בגמר החידון הארצי שתי הכיתות יושבות יחד ומעודדות את בית הספר. הסבירו את השינוי במושגים קבוצת פנים וקבוצת חוץ.** — בתוך בית הספר הכיתה שליד היא קבוצת חוץ. מול בית ספר אחר הגבול זז: שתי הכיתות שייכות לקבוצת פנים אחת, בית הספר. קבוצות הפנים משתנות עם המצב.
3. **סטריאוטיפ או הכללה המבוססת על נתונים? (א) סקר של 400 תלמידים מצא ש־45 אחוז הולכים ברגל לבית הספר. (ב) כל מי שבא מהצפון רגוע. (ג) בני נוער אף פעם לא קוראים ספרים.** — (א) הכללה המבוססת על נתונים: חלק מקבוצה שנמדד; (ב) ו־(ג) סטריאוטיפים: תמונות קבועות שמוחלות על כל חבר בקבוצה, מתוך שמועה.
4. **השלימו את הטבלה: איך מתייחס כל סוג של טענה לעובדות חדשות?** — סטריאוטיפ מתעלם מעובדות חדשות; הכללה מנתונים משתנה בעקבותיהן.
5. **מלאו את השלב החסר בניסוי הקבוצה המינימלית.** — שתי קבוצות: הנערים חולקו לפי בחירתם בין קליי לקנדינסקי, קבוצות שלא היה להן עבר ושחבריהן לא נפגשו.
6. **השלימו את הטבלה: כתבו את שני התנאים החסרים ברשימה של אולפורט.** — מטרה משותפת (לזכות יחד בליגה) ושיתוף פעולה (זוגות מעורבים באימון).
7. **בית ספר מתכנן מפגש אחד בין תלמידיו לבין תלמידים מבית ספר שהם כמעט אינם פוגשים: הרצאה באולם, וכל בית ספר יושב בשורות משלו. היעזרו בתנאים של אולפורט כדי להעריך את התוכנית, והציעו שני שינויים.** — תשובה טובה אומרת שבתוכנית חסרים מטרה משותפת ושיתוף פעולה, ואולי גם מעמד שווה, ולכן היא עשויה להשיג מעט. היא מציעה שינויים כמו קבוצות עבודה מעורבות על מיזם משותף, מפגשים חוזרים, ותמיכה גלויה של שני המנהלים.

## שאלות נפוצות

### מי טבע את המושגים קבוצת פנים וקבוצת חוץ?

הסוציולוג האמריקאי ויליאם גרהם סאמנר, בספרו על המנהגים (1906). באותו ספר תיאר גם את האתנוצנטריות, ההרגל לשפוט קבוצות אחרות לפי אמות המידה של הקבוצה שלנו.

### מהי דוגמה לקבוצת פנים ולקבוצת חוץ?

לתלמידה, הכיתה, המשפחה או תנועת הנוער שלה יכולות להיות קבוצות פנים. כיתה יריבה, או קבוצה שמעולם לא השתייכה אליה, היא קבוצת חוץ. אותה כיתה יכולה להיות קבוצת חוץ במצב אחד וחלק מקבוצת הפנים במצב אחר.

### מה ההבדל בין סטריאוטיפ לדעה קדומה?

סטריאוטיפ הוא אמונה, תמונה קבועה של קבוצה שמוחלת על כל חבריה. דעה קדומה היא רגש, בדרך כלל עוין, כלפי הקבוצה. אפליה היא מעשה שפוגע באנשים בגלל הקבוצה שהם שייכים אליה.

### מהי העדפת קבוצת הפנים?

הנטייה להתייחס טוב יותר לחברי הקבוצה שלנו מאשר לאחרים, גם כשהקבוצות חסרות משמעות. ניסוי הקבוצה המינימלית של טאג׳פל מ־1971 מצא אותה בקרב נערים שחולקו רק לפי העדפה בין שני ציירים.

### האם מגע בין קבוצות תמיד מפחית דעות קדומות?

לא. סקירה של 515 מחקרים של פטיגרו וטרופ (2006) מצאה שמגע עוזר בדרך כלל, במיוחד עם מעמד שווה, מטרה משותפת, שיתוף פעולה ותמיכת סמכות. מפגש עוין או לא שוויוני יכול להחמיר דעות קדומות.
