# מהו פיגור תרבותי?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: תרבות, נורמות וקבוצות](https://www.lessons.co.il/he/תרבות-נורמות-וקבוצות) · כיתה י׳ · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/תרבות-נורמות-וקבוצות/מהו-פיגור-תרבותי

פיגור תרבותי הוא הפער בזמן בין שינוי בתרבות החומרית, למשל טכנולוגיה חדשה, לבין השינוי בתרבות הלא חומרית, הנורמות, החוקים והערכים, שמסתגלת אליו. הסוציולוג האמריקאי ויליאם אוגבורן טבע את המושג ב־1922. בזמן הפיגור אנשים משתמשים בכלי החדש לפי כללים ישנים, ומופיעות בעיות שאין להן עדיין כלל.

## הסבר על הנושא

### מה פירוש פיגור תרבותי

הסוציולוגים מחלקים את התרבות לשני חלקים. תרבות חומרית היא הדברים שחברה מייצרת ומשתמשת בהם: כלים, מכונות, בניינים, טלפונים. תרבות לא חומרית היא הרעיונות שמכוונים איך חיים עם הדברים האלה: ערכים, נורמות, חוקים ואמונות. הסוציולוג האמריקאי ויליאם אוגבורן הבחין ששני החלקים כמעט אף פעם אינם משתנים באותה מהירות. בספרו על השינוי החברתי (1922) טען שהתרבות החומרית משתנה בדרך כלל ראשונה ומהר יותר, ואילו הנורמות והחוקים מתנגדים לשינוי ומגיעים אחריה. את הפער ביניהם כינה פיגור תרבותי. הדוגמה הידועה שלו הייתה המכונית: המכוניות נעשו מהירות ונפוצות לפני שהכבישים וכללי הדרך הסתגלו אליהן, והשנים שבתווך הביאו בעיות שעוד לא היה להן כלל.

הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: פיגור תרבותי אינו אומר שחברה, או חלק מאנשיה, נחשלים. הוא מתאר שני חלקים של אותה תרבות שנעים במהירויות שונות, ואת תקופת הבלבול שביניהם.

### המקרה של אוגבורן: תאונות בבית החרושת

אחד המקרים של אוגבורן בא מהעידן התעשייתי. מכונות מילאו את בתי החרושת, ותאונות העבודה נעשו נפוצות הרבה יותר. החוק לא עמד בקצב. לפי כללי הרשלנות הישנים, עובד שנפגע יכול היה בדרך כלל לתבוע רק את העמית שטעותו גרמה לפגיעה, וזה היה כמעט תמיד עני מכדי לשלם. בפועל, העובדים הפגועים לא קיבלו דבר. עברו כמה עשורים בין עליית בתי החרושת לבין חוקי הפיצוי לעובדים, שחייבו את המעסיקים לשלם על פגיעות בעבודה. בעיני אוגבורן זה היה הפיגור בפעולה: המכונות היו חדשות, והחוק עליהן ישן.

שימו לב לסדר השלבים, כי זה הסדר של כל מקרה של פיגור תרבותי: חפץ חדש, בעיה שהחפץ יוצר, כלל ישן שאינו פותר אותה, תקופה של נזק ושל ויכוח, ולבסוף כלל חדש. תשובה מלאה בבחינה מציינת כל שלב במקרה שלה.

### מקרה מהיום: הטלפון בכיתה

קחו את בית הספר של נועה. בתוך כמה שנים כמעט כל תלמיד החזיק טלפון חכם, ובו מצלמה וקבוצת כיתה בצ׳אט. זה השינוי החומרי. הצד הלא חומרי הגיע לאט: מתי מותר להשתמש בטלפון בשיעור, האם מותר לצלם מורה או תלמיד אחר, מה מותר לכתוב בקבוצה, ומי אחראי כשמישהו נפגע בה? במשך זמן מה כל מורה המציא תשובה משלו, ומריבות מילאו את הפער. רק אחר כך כתב בית הספר כללים, והנורמות על צילום ושיתוף התחילו להתייצב.

כדי לנתח מקרה, הפרידו בין החפץ לבין הכללים והערכים שנוגעים בו, ושאלו מה בא קודם ומה השתבש בתווך.

### מה הרעיון משאיר בחוץ

המבקרים מעלים שלוש נקודות. ראשית, הרעיון עלול לגלוש לדטרמיניזם טכנולוגי, התפיסה שהטכנולוגיה מניעה הכול. אוגבורן עצמו הודה שגם רעיונות יכולים להשתנות ראשונים, וזה קורה לא פעם: חוקי בטיחות וחוקי איכות סביבה קובעים אילו מכוניות ייבנו. שנית, לקבוע שנורמה מפגרת זה שיפוט: מישהו מחליט מהי ההתאמה הנכונה, ואחרים עשויים לחשוב שהנורמה האיטית היא החכמה יותר. שלישית, קשה למדוד פיגור, כי לא ברור מתי הוא מתחיל ומתי נגמר. תשובה טובה משתמשת ברעיון כדי לתאר פער, וזוכרת את הגבולות האלה.

## תרגול: פיגור תרבותי

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מיינו לתרבות חומרית ולתרבות לא חומרית: (א) קורקינט חשמלי; (ב) חוק על קסדות לרוכבים; (ג) האמונה שבארוחת הערב הטלפונים צריכים להיות כבויים; (ד) מכשיר סריקה בבית חולים; (ה) כלל של בית הספר על צילום אחרים.** — חומרית: (א) ו־(ד). לא חומרית: (ב), (ג) ו־(ה), כי חוק, אמונה וכלל הם רעיונות על האופן שבו משתמשים בדברים.
2. **מה שמו של הפער המוצלל בין שתי העקומות?** — פיגור תרבותי: הזמן שבין השינוי בטכנולוגיה לבין השינוי בנורמות ובחוקים שבא אחריו.
3. **מלאו את השלב החסר במקרה בית החרושת של אוגבורן.** — החוק הישן: לתבוע עמית. העובד הפגוע יכול היה לתבוע רק את העמית האשם, שלא היה יכול לשלם, ולכן הפגועים לא קיבלו דבר.
4. **השלימו את הטבלה: כתבו את השאלה הלא חומרית שעורר כל שינוי חומרי.** — מצלמה בכל כיס מעוררת את השאלה מותר לצלם מורה? (או אדם אחר); קבוצת הכיתה בצ׳אט מעוררת את השאלה מי רשאי לכתוב בה? ומה מותר לכתוב.
5. **דמיינו עיר שבה קורקינטים חשמליים התפשטו בתוך שנתיים, והכללים על מקום הרכיבה, קסדות וגיל נכתבו רק אחר כך. הסבירו את המקרה במונחים של פיגור תרבותי.** — הקורקינט הוא השינוי בתרבות החומרית. הכללים על נתיבים, קסדות וגיל מינימלי הם תרבות לא חומרית. השנים שבתווך, שבהן רכבו על כלי חדש לפי כללי תנועה ישנים, הן הפיגור התרבותי.
6. **השלימו את הטבלה: איזו ביקורת אומרת שפיגור הוא עניין של דעה?** — מפגרים אחרי מי? לקבוע שנורמה מפגרת זה שיפוט: מישהו מחליט מהי ההתאמה הנכונה.
7. **תלמידים משתמשים היום בצ׳אטבוטים של בינה מלאכותית לשיעורי בית, ובתי הספר עדיין מחליטים מה מותר. כתבו פסקה שמיישמת את רעיון הפיגור התרבותי על המקרה, והוסיפו ביקורת אחת.** — תשובה טובה מציגה את הצ׳אטבוט כשינוי החומרי ואת הכללים על עבודה הוגנת כתרבות הלא חומרית שעוד נכתבת, מתארת את הבלבול שבתווך, ומוסיפה ביקורת, למשל שלקבוע שהכללים מפגרים זה שיפוט, או שערכים יכולים לעצב את האופן שבו הכלים נבנים.

## שאלות נפוצות

### מי הגה את רעיון הפיגור התרבותי?

הסוציולוג האמריקאי ויליאם אוגבורן, בספרו על השינוי החברתי שראה אור ב־1922. הוא טען שנורמות וחוקים מסתגלים לטכנולוגיה חדשה בדרך כלל רק אחרי איחור.

### מה ההבדל בין תרבות חומרית לתרבות לא חומרית?

תרבות חומרית היא הדברים המוחשיים שחברה מייצרת ומשתמשת בהם, כמו כלים, מכונות ובניינים. תרבות לא חומרית היא הרעיונות שלה: ערכים, נורמות, חוקים, אמונות ושפה, שמכוונים את השימוש בדברים האלה.

### מהי דוגמה פשוטה לפיגור תרבותי?

טלפונים חכמים התפשטו בבתי הספר בתוך כמה שנים, אבל הכללים על שימוש בהם בשיעור, על צילום אנשים אחרים ועל התנהגות בקבוצות הצ׳אט באו מאוחר יותר. שנות הבלבול שבתווך הן פיגור תרבותי.

### האם פיגור תרבותי הוא דטרמיניזם טכנולוגי?

לא בדיוק. דטרמיניזם טכנולוגי טוען שהטכנולוגיה מניעה את השינוי החברתי. הפיגור התרבותי אומר שהטכנולוגיה משתנה לעיתים קרובות ראשונה והנורמות באות אחריה, אבל אוגבורן הודה שגם רעיונות יכולים להשתנות ראשונים. המבקרים אומרים שהרעיון עדיין נוטה לדטרמיניזם.

### האם פיגור תרבותי הוא תמיד דבר רע?

בדרך כלל הוא מביא בלבול ונזק מסוים, כמו בתאונות העבודה לפני חוקי הפיצוי. אבל האיחור יכול גם לתת לחברה זמן להתווכח על הכללים הנכונים, ולכן כלל חדש ומהיר אינו תמיד כלל טוב יותר.
