• תנ״ך לבגרות בהיקף שתי יחידות

מהי תקבולת בשירה המקראית?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״אעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

תקבולת היא הקשר בין שני חלקי פסוק בשירה המקראית, שכל אחד מהם אומר דבר מקביל. השירה במקרא בנויה על צמדי צלעות ולא על חריזה. יש שלושה סוגים עיקריים: נרדפת, שבה הצלע השנייה חוזרת במילים אחרות; ניגודית, שבה היא אומרת את ההפך; ומשלימה, שבה היא ממשיכה ומוסיפה.

הסבר על הנושא

מהי תקבולת, ולמה אין חריזה בשירה המקראית

השירה המקראית אינה בנויה על חריזה ועל משקל קבוע אלא על תקבולת: פסוק מתחלק לשני חלקים, צלעות, והצלע השנייה מקבילה לראשונה. כך פותח מזמור קיד: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז" (תהלים קיד, א). "יִשְׂרָאֵל" מקביל ל"בֵּית יַעֲקֹב", ו"מִמִּצְרָיִם" מקביל ל"מֵעַם לֹעֵז", כלומר מעם שמדבר בלשון זרה.

את התופעה תיאר באופן שיטתי החוקר האנגלי רוברט לאות, בהרצאותיו על השירה העברית משנת 1753, וחילק אותה לשלושה סוגים. לקרוא שירה מקראית פירושו לשאול על כל פסוק: מה הצלע השנייה עושה לראשונה?

שלושה סוגי תקבולת

בתקבולת נרדפת הצלע השנייה חוזרת על הראשונה במילים אחרות: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" (תהלים יט, ב). בתקבולת ניגודית הצלע השנייה אומרת את ההפך: "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (תהלים א, ו). הצדיקים מול הרשעים, וה׳ יודע את דרכם מול דרך שאובדת.

בתקבולת משלימה הצלע השנייה אינה חוזרת ואינה מנגדת אלא ממשיכה את המחשבה: "ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (תהלים כג, א). הצלע הראשונה קובעת תמונה, והשנייה מסיקה ממנה את התוצאה. הטעות הנפוצה היא לכתוב "הצלע השנייה חוזרת על הראשונה" ולעצור: גם בתקבולת נרדפת המילים החדשות מוסיפות משהו.

טבלה בשלוש עמודות: סוג התקבולת, דוגמה ומה עושה הצלע השנייה. נרדפת, תהלים יט, ב, חוזרת במילים אחרות; ניגודית, תהלים א, ו, אומרת את ההפך; משלימה, תהלים כג, א, ממשיכה ומוסיפה.סוג התקבולתדוגמהמה עושה הצלע השנייהנרדפתתהלים יט, בחוזרת במילים אחרותניגודיתתהלים א, ואומרת את ההפךמשלימהתהלים כג, אממשיכה ומוסיפה
שלושה סוגי תקבולת: חזרה, ניגוד והשלמה.

איך מחלקים פסוק ומסמנים תקבולת

עובדים בשלושה צעדים. מוצאים את נקודת החלוקה של הפסוק, כותבים את שתי הצלעות זו מתחת לזו, ומחברים כל מילה לבת זוגה. בתהלים יט, ב: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל" מול "וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ". השמים והרקיע, מספרים ומגיד, כבוד אל ומעשה ידיו.

אחר כך בודקים את הסדר. בצלע הראשונה הסדר הוא מי, מה עושה, את מה; בשנייה הוא הפוך: את מה, מה עושה, מי. מבנה כזה, שבו הצלע השנייה מחזירה את איברי הראשונה בסדר הפוך, נקרא כיאזם. הוא סוגר את הפסוק כמו מעגל ומדגיש את המילים שבקצוות: השמים והרקיע.

שימו לב גם למה שהצלע השנייה מוסיפה. "כְּבוֹד־אֵל" הוא מושג מופשט, ו"וּמַעֲשֵׂה יָדָיו" הוא תמונה מוחשית של אומן, כך שהרקיע נעשה כמו חתימה על היצירה. גם תקבולת נרדפת מקדמת את המחשבה.

טבלה של תהלים יט, ב בשתי שורות, צלע א וצלע ב, ובשלוש עמודות: מי, מה עושה, ואת מה. בצלע א: השמים, מספרים, כבוד אל. בצלע ב: הרקיע, מגיד, מעשה ידיו.צלעמימה עושהאת מהאהשמיםמספריםכבוד אלבהרקיעמגידמעשה ידיו
כל מילה בצלע א מקבילה למילה בצלע ב; בפסוק עצמו הסדר הפוך.

דימוי במזמור: בין מה למה משווים

דימוי הוא השוואה בין שני דברים באות כ״ף או במילה כמו: מזמור א משווה את הצדיק "כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם" (תהלים א, ג), ואת הרשעים "כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד). כדי להסביר דימוי עונים על שלוש שאלות: מה משווים, למה, ומה המשותף. העץ שורשי, מושקה ונותן פרי; המוץ קל, בלי שורשים, והרוח מעיפה אותו.

כאן התקבולת פועלת בגדול: המזמור כולו בנוי כתקבולת ניגודית בין שתי דרכים. ב"ה׳ רֹעִי" אין כ״ף, ולכן זו מטפורה: ה׳ אינו דומה לרועה, הוא נקרא רועה, וכל המזמור ממשיך את התמונה.

דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: תקבולת ודימוי בשירה המקראית

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך לבגרות. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: תקבולת ודימוי בשירה המקראיתשם:
  1. קראו: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז" (תהלים קיד, א). השלימו בטבלה את המילים של הצלע השנייה המקבילות לצלע הראשונה.

    טבלה של תהלים קיד, א בשתי שורות, צלע א וצלע ב, ובשתי עמודות: מי ומאין. בצלע א: ישראל, ממצרים. בצלע ב שתי משבצות עם סימן שאלה.צלעמימאיןאישראלממצריםב??
  2. קבעו את סוג התקבולת בכל פסוק ונמקו: (1) "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן" (קיד, ד); (2) "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה" (ל, ו); (3) "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (קכא, א) ואחריו "עֶזְרִי מֵעִם ה׳ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (קכא, ב).

  3. קראו: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" (תהלים יט, ב). חלקו לשתי צלעות, חברו כל מילה לבת זוגה, והסבירו מדוע זה כיאזם.

  4. קראו: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם" / "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא־יִבּוֹל" (תהלים א, ג); "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד). השלימו בטבלה מה אומר הדימוי על הרשע בכל שורה.

    טבלה בשלוש עמודות: תכונה, הצדיק שנמשל לעץ והרשע שנמשל למוץ. שלוש שורות: שורשים, פרי וסופו. בעמודת העץ: שתול ליד מים, פריו יתן בעתו, כל אשר יעשה יצליח. בעמודת המוץ סימני שאלה.הצדיק: עץהרשע: מוץשורשיםשתול ליד מים?פריפריו יתן בעתו?סופוכל אשר יעשה יצליח?
  5. קראו: "אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים" / "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א, א). מה משתנה בשלושת הפעלים הלך, עמד וישב?

  6. "ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (תהלים כג, א). האם זה דימוי או מטפורה? מה התמונה אומרת על היחס בין המשורר לה׳?

  7. כתבו פסקה: איך תורמת התקבולת הניגודית למסר של מזמור א? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

האם יש חריזה בשירה המקראית?

לא באופן קבוע. השירה המקראית נשענת על תקבולת, על קצב ועל צלילים של מילים, ולא על חריזה בסוף שורות. חרוז שמופיע לפעמים הוא תוצאה של צורות דקדוקיות דומות, לא כלל של השיר.

מה ההבדל בין תקבולת נרדפת לתקבולת משלימה?

בנרדפת הצלע השנייה אומרת שוב את מה שנאמר, במילים אחרות. במשלימה היא אינה חוזרת אלא ממשיכה, מסיקה מסקנה או עונה על שאלה, כמו "לֹא אֶחְסָר" אחרי "ה׳ רֹעִי".

מהו כיאזם?

כיאזם הוא מבנה שבו האיברים של החלק הראשון חוזרים בחלק השני בסדר הפוך, א ב ג מול ג׳ ב׳ א׳. הוא מופיע בפסוק אחד ולפעמים בסיפור שלם, ומדגיש את מה שבמרכז או בקצוות.

מה ההבדל בין דימוי למטפורה?

דימוי משווה במפורש, באות כ״ף או במילה כמו: "כְּעֵץ שָׁתוּל". מטפורה מעבירה את התכונה בלי מילת השוואה: "ה׳ רֹעִי". בשני המקרים מסבירים בין מה למה משווים ומה המשותף.

איך יודעים היכן מתחלק פסוק לשתי צלעות?

לרוב לפי המשמעות: היכן נגמרת מחשבה אחת ומתחילה מקבילה לה. בתנ״ך עם טעמים האתנחתא מסמנת בדרך כלל את האמצע. בבחינה מנמקים את החלוקה בזוגות המילים המקבילות.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לתנך

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 1,267 המורים