• תנ״ך לבגרות בהיקף שתי יחידות

מהו פער בסיפור המקראי?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״אעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

פער בסיפור המקראי הוא מידע שהסיפור אינו מוסר אף שהקורא זקוק לו: מה חשבה דמות, מה הרגישה או למה פעלה כך. בעקדה, למשל, לא נאמר מה עבר על אברהם בשלושת ימי הדרך. הקורא ממלא את הפער מתוך רמזים בכתוב, ולעיתים אפשר למלא אותו בשתי דרכים שונות.

הסבר על הנושא

מהו פער, ולמה הסיפור המקראי שותק

הסיפור המקראי קצר ומאופק: הוא מספר מה נעשה ומה נאמר, ומעט מאוד על מה שהדמויות חושבות ומרגישות. פער בסיפור המקראי הוא מידע שהסיפור מעלים מן הקורא, אף שהקורא זקוק לו כדי להבין. בעקדה אברהם קם בבוקר, "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ" (בראשית כב, ג), ואחר כך נאמר רק "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" (כב, ד). שלושה ימי דרך עוברים בלי מילה אחת על מחשבותיו.

את תורת הפערים ניסחו לראשונה החוקרים מאיר שטרנברג ומנחם פרי, במאמר על סיפור דוד ובת שבע. הפרשנים מילאו פערים הרבה קודם: רש״י מסביר שהמקום הוצג לאברהם רק ביום השלישי כדי שלא יאמרו שפעל בבלבול של רגע, כי היה לו זמן לחשוב. הטעות הנפוצה בבחינה היא להציג מילוי של פער כאילו הכתוב אמר אותו; תשובה טובה אומרת "הכתוב אינו מספר" ומציעה מילוי שנשען על רמז בפסוק.

פער אחד, שתי קריאות

יצחק שואל: "הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה" (כב, ז). אברהם עונה: "אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי" (כב, ח). המילה "בְּנִי" יכולה להיות פנייה ליצחק, ויכולה להיות התשובה עצמה: השה הוא בני. רד״ק כותב שאברהם ענה מענה שאפשר להבין "לשני פנים", ורש״י מפרש: "ואם אין שה, לעולה בני".

הפער הבא נוגע ליצחק: האם הבין? הכתוב חוזר על אותן מילים לפני השיחה ואחריה, "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (כב, ו; כב, ח). רש״י קורא בחזרה הזאת שיצחק הבין והמשיך ללכת עם אביו "בלב שוה"; קורא אחר יכול לטעון שהשתיקה מראה שלא הבין. בבחינה מצפים לשתי קריאות, כל אחת עם הפסוק שעליו היא נשענת.

תיבה עליונה ובה בראשית כב, ח: אלהים יראה לו השה, בני, ושני חצים ממנה אל שתי תיבות: מימין קריאה א, בני היא פנייה ליצחק; משמאל קריאה ב, השה הוא בני.כב, ח: יראה לו השה, בניקריאה א: בני = פנייה ליצחקקריאה ב: השה הוא בני
תשובה אחת, שתי קריאות: הפער נשאר פתוח.

מה מגלה הדיאלוג

דיאלוג הוא שיחה בין דמויות, ובסיפור המקראי הוא הדרך העיקרית לאפיין: הדמות חושפת את עצמה במה שהיא אומרת ובאיך שהיא אומרת. עשו חוזר מן השדה ואומר "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי" (בראשית כה, ל): הוא אינו יודע אפילו את שם התבשיל, רק "הָאָדֹם הָאָדֹם". יעקב עונה במשפט מחושב: "מִכְרָה כַיּוֹם אֶת־בְּכֹרָתְךָ לִי" (כה, לא), והמילה "כַיּוֹם" מגלה שהוא רוצה עסקה סגורה עכשיו.

עשו משיב "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה" (כה, לב), ואחר כך באה שרשרת פעלים מהירה, "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ", ורק בסוף המספר שופט: "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה" (כה, לד). זה אפיון ישיר, נדיר בסיפור המקראי; כל השאר הוא אפיון עקיף, דרך הדיבור והמעשים.

ארבע תיבות מלמעלה למטה עם חצים: עשו אומר הלעיטני נא מן האדם; יעקב אומר מכרה כיום את בכורתך; עשו אומר למה זה לי בכורה; המספר אומר ויבז עשו את הבכורה, מסומן כמסקנה.עשו: הלעיטני נא מן האדםיעקב: מכרה כיום את בכורתךעשו: למה זה לי בכורההמספר: ויבז עשו את הבכורה
הדמויות מאפיינות את עצמן בדבריהן, והמספר שופט רק בסוף.

נקודת מבט: מעיני מי אנחנו רואים

נקודת מבט היא העיניים שדרכן הסיפור מוצג: של המספר, שיודע הכול, או של דמות. בלילה הכלולות המספר מגלה לקורא את האמת: "וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת־לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו" (בראשית כט, כג). בבוקר הוא עובר לעיני יעקב: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה" (כט, כה). המילה "וְהִנֵּה" מציבה אותנו במקום יעקב ברגע הגילוי, כמו "וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַיִל" בעקדה (כב, יג).

לבן משיב: "לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (כט, כו). הכתוב אינו מעיר דבר, אבל קורא שזוכר את פרק כז שומע אירוניה: יעקב, שקיבל את ברכת הבכור במקום אחיו, מגלה שגם אצל לבן הבכירה קודמת. כך בונים טענה על דמות: טענה, ציטוט, והסבר מה הציטוט מראה.

דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: פערים, דיאלוג ונקודת מבט

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך לבגרות. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: פערים, דיאלוג ונקודת מבטשם:
  1. מהו פער בסיפור, ומה ההבדל בין פער ובין מילוי של פער?

  2. קראו: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ" (בראשית כב, ג); "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" (כב, ד). מה הכתוב אינו מספר על שלושת ימי הדרך? הציעו שתי דרכים למלא את הפער.

    תיבה עליונה ובה בראשית כב, ד: ביום השלישי, ושני חצים ממנה אל שתי תיבות עם סימן שאלה: שתי דרכים למלא את הפער של שלושת ימי הדרך.כב, ד: ביום השלישיקריאה א?קריאה ב?
  3. קראו: "וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה" (כב, ז). מה מגלה שאלתו של יצחק?

  4. אברהם עונה: "אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי" (כב, ח). הסבירו שתי דרכים לקרוא את התשובה.

  5. קראו: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי" (בראשית כה, ל); "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה" (כה, לב). מה מגלים דבריו של עשו על אופיו?

  6. קראו: "וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת־לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו" (בראשית כט, כג); "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה" (כט, כה). השלימו בטבלה מה יודע יעקב בכל שלב, והסבירו את תפקיד המילה "וְהִנֵּה".

    טבלה בשלוש עמודות: פסוק, האם הקורא יודע שזו לאה, והאם יעקב יודע. שתי שורות: בראשית כט, כג בערב ובראשית כט, כה בבוקר, ובמשבצות של יעקב סימני שאלה.פסוקהקורא יודע?יעקב יודע?כט, כג: בערבכן, זו לאה?כט, כה: בבוקרכן?
  7. לבן אומר: "לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (כט, כו). כתבו פסקה: איזה פער או אירוניה יש כאן, ומה הם מלמדים על יעקב? הציגו טענה, ציטוט והסבר.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

למה הסיפור המקראי אינו מספר מה מרגישות הדמויות?

הסגנון המקראי מתמקד במעשים ובדיבור ומשאיר את העולם הפנימי לקורא. השתיקה מעוררת שאלות ומשתפת את הקורא בפירוש, ולכן אותו סיפור קצר נקרא בדורות שונים בדרכים רבות.

מה ההבדל בין אפיון ישיר לאפיון עקיף?

אפיון ישיר הוא כשהמספר קובע בעצמו תכונה של דמות, כמו "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה" (בראשית כה, לד). אפיון עקיף הוא כשהדמות מתגלה דרך דבריה ומעשיה. בסיפור המקראי האפיון העקיף נפוץ בהרבה.

האם מותר למלא פער לפי מדרש או פרשן?

כן, בתנאי שאומרים במפורש שזה פירוש ומי אמר אותו. רש״י ורד״ק ממלאים פערים רבים. הטעות היא לכתוב את המילוי כאילו הוא חלק מן הסיפור.

מה תפקיד המילה והנה בסיפור המקראי?

המילה "וְהִנֵּה" אחרי פועל של ראייה מעבירה את הקורא אל עיני הדמות: אנחנו רואים מה שהיא רואה ברגע שהיא רואה. כך בבוקר שאחרי החתונה של יעקב ובאיל שאברהם רואה בעקדה.

איך מבססים טענה על דמות בבחינה?

כותבים טענה ברורה על הדמות, מצטטים את הפסוק שעליו היא נשענת עם פרק ופסוק, ומסבירים אילו מילים בציטוט מראות את התכונה. ציטוט בלי הסבר, או טענה בלי ציטוט, אינם מספיקים.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לתנך

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 1,267 המורים