- תיאוריות השפעה של התקשורת
מהי תיאוריית סדר היום?
תיאוריית סדר היום (קביעת סדר היום) טוענת שכלי התקשורת קובעים אילו נושאים ייראו לציבור החשובים ביותר, בכך שהם בוחרים במה לעסוק, כמה פעמים ובאיזו הבלטה. מקסוול מקומבס ודונלד שו בדקו אותה לראשונה במחקר צ׳פל היל ב־1968, שפורסם ב־1972. בקיצור: התקשורת אולי אינה אומרת לנו מה לחשוב, אבל היא משפיעה מאוד על מה אנחנו חושבים.
הסבר על הנושא
מה התיאוריה אומרת
תיאוריית סדר היום מתארת איך כלי התקשורת משפיעים על החשיבות שאנחנו מייחסים לנושאים. בכל יום העורכים בוחרים ידיעות מעטות מתוך אלפים, מציבים חלק מהן בעמוד הראשון וממשיכים לעסוק בחלק מהן שבועות. סדר היום התקשורתי הוא רשימת הנושאים מדורגת לפי היקף הסיקור; סדר היום הציבורי הוא רשימת הנושאים מדורגת לפי מספר האנשים שמציינים כל נושא כחשוב ביותר. התיאוריה טוענת שהראשון מעצב את השני.
הרעיון מבוסס על דברי חוקר המדע המדיני ברנרד כהן, שכתב ב־1963 שהעיתונות לרוב אינה מצליחה לומר לאנשים מה לחשוב, אבל מצליחה מאוד לומר להם "על מה לחשוב". הטעות הנפוצה היא לכתוב שהתקשורת משנה את דעותינו. התיאוריה עוסקת בבולטות של נושא, כמה הוא נראה חשוב, ולא בצד שאנחנו בוחרים בו.
מחקר צ׳פל היל, 1968
מקסוול מקומבס ודונלד שו בדקו את הרעיון במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־1968. הם שאלו 100 בוחרים מתלבטים בעיר צ׳פל היל שבצפון קרוליינה אילו נושאים חשובים בעיניהם, ומדדו את הסיקור בתשעת כלי התקשורת שבהם השתמשו: ארבעה עיתונים מקומיים, הניו יורק טיימס, השבועונים טיים וניוזוויק ומהדורות הערב של NBC ו־CBS. שני הדירוגים כמעט חפפו, במתאם גבוה מ־0.9. המחקר פורסם ב־1972.
מתאם אינו מראה מה בא קודם: אולי התקשורת פשוט סיקרה את מה שכבר העסיק את הבוחרים. ניסויים ענו על כך. בספר News That Matters משנת 1987 הראו שנטו איינגר ודונלד קינדר לצופים מהדורות חדשות ערוכות, שנוספו להן כתבות על נושא אחד, ואחר כך דירגו הצופים האלה את הנושא כחשוב יותר מצופים שלא ראו את הכתבות.
הרמה השנייה: מ"על מה" ל"איך"
מחקרים מאוחרים הוסיפו רמה שנייה של קביעת סדר היום, סדר יום של מאפיינים. הרמה הראשונה עוסקת בנושאים: על מה חושבים. הרמה השנייה עוסקת במאפיינים: אילו צדדים של הנושא בולטים, ולכן איך מדמיינים אותו. היא קרובה למסגור, הבחירה בזווית שממנה מספרים את הסיפור.
דוגמה בדויה: שני אתרי חדשות עוסקים חודש שלם בקורקינטים חשמליים. אחד חוזר שוב ושוב לפציעות, והשני לנסיעה זולה ומהירה בעיר. קוראי שני האתרים עשויים לראות בקורקינטים נושא חשוב, וזו הרמה הראשונה. אבל קוראי האתר הראשון רואים בהם בעיקר סכנה, וזו הרמה השנייה.
גבולות וביקורת
ההשפעה אינה שווה אצל כולם. הרולד צוקר (1978) מצא שהיא חזקה בנושאים שאנשים אינם פוגשים בחייהם, כמו סכסוך רחוק, וחלשה בנושאים שהם חווים בעצמם, כמו מחירים. דייוויד ויבר (1977) הציע את המושג צורך בהתמצאות: מי שמתעניין בנושא ואינו בטוח בו נוטה יותר לאמץ את סדר היום התקשורתי.
המבקרים מוסיפים שהקהל אינו סביל, שקטגוריות רחבות של נושאים מנפחות את המתאמים ושההשפעה זורמת גם בכיוון ההפוך, מהציבור לתקשורת. בעידן של מאות ערוצים, אתרים ופידים, אנשים שונים עשויים לחיות עם סדרי יום שונים מאוד. תשובה טובה בבחינה מגדירה את המושג, מזכירה את מקומבס ושו (1972), נותנת דוגמה ומציינת מגבלה אחת.
תרגול: תיאוריית סדר היום
לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. ענו על כל שאלה מתוך מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
הגדירו את סדר היום התקשורתי ואת סדר היום הציבורי, במשפט אחד כל אחד.
מי בדקו לראשונה את קביעת סדר היום, באיזו מערכת בחירות ועם מי? ציינו את שנת הפרסום.
הטבלה מציגה שבוע חדשות בדוי. האם שני הדירוגים תומכים בתיאוריית סדר היום? הסבירו, וציינו מה הטבלה אינה יכולה להוכיח.
נתונים בדויים לתרגול. בניסוי כמו של איינגר וקינדר, קבוצה א׳ צופה במהדורות שנוספו להן כתבות על נושא אחד, וקבוצה ב׳ צופה באותן מהדורות בלי הכתבות. איזו תוצאה תומכת בתיאוריה, ומדוע ניסוי מראה סיבה וסקר אינו מראה?
רמה ראשונה או רמה שנייה? (א) אחרי שבועות של דיווחים על בצורת, יותר אנשים מציינים את המים כבעיה החשובה ביותר. (ב) הביקורות מתארות טלפון חדש בעיקר לפי בעיות הסוללה שלו, והקונים מתחילים לתאר אותו כך.
באיזה נושא תצפו להשפעה חזקה יותר של סדר היום התקשורתי: מחיר הלחם, או התפרצות מחלה בארץ רחוקה? נמקו בעזרת מושג מהשיעור.
ברנרד כהן כתב שהעיתונות אומרת לאנשים "על מה לחשוב". הסבירו את ההבדל בין זה לבין לומר להם מה לחשוב, תנו דוגמה וציינו ביקורת אחת על התיאוריה.
שאלות נפוצות
מי פיתחו את תיאוריית סדר היום?
מקסוול מקומבס ודונלד שו נתנו לה את שמה ובדקו אותה במחקר צ׳פל היל על הבחירות של 1968, שפורסם ב־1972. הם נשענו על ספרו של וולטר ליפמן דעת קהל (1922), על התמונות שבראשנו, ועל דברי ברנרד כהן מ־1963.
מה ההבדל בין קביעת סדר היום למסגור?
קביעת סדר היום, ברמה הראשונה, עוסקת בשאלה אילו נושאים נראים חשובים. מסגור עוסק בזווית שבה הנושא מוצג, והיא מעצבת את הדרך שבה מבינים אותו. הרמה השנייה, של המאפיינים הבולטים, נמצאת בין השניים וחופפת בחלקה את המסגור.
מה ההבדל בין קביעת סדר היום לשמירת סף?
שמירת סף מתארת את הסינון בתוך חדר החדשות: אילו ידיעות העורכים מעבירים, כמו במחקר של דייוויד מאנינג וייט משנת 1950 על עורך מברקים. קביעת סדר היום מתארת מה הסינון הזה עושה לציבור: הנושאים שמסוקרים יותר נראים חשובים יותר.
האם קביעת סדר היום עדיין פועלת בעידן הרשתות החברתיות?
חוקרים עדיין מוצאים את ההשפעה, אבל התמונה מורכבת יותר. אנשים נחשפים למקורות רבים, ולכן סדרי היום שונים יותר מאדם לאדם, וההשפעה זורמת בכמה כיוונים: כלי התקשורת מאמצים את מה שבוער ברשת, והדיון ברשת מתחיל פעמים רבות מסיקור חדשותי.
איך עונים על שאלה על קביעת סדר היום בבחינה?
מגדירים את התיאוריה במשפט אחד, מזכירים את מקומבס ושו (1972) ואת מחקר צ׳פל היל, מיישמים אותה על המקרה שבשאלה בעזרת הנושא והסיקור שלו, ומוסיפים מגבלה אחת, למשל ההבדל בין מתאם לסיבה.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.