# מהי תיאוריית הזרימה הדו-שלבית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תיאוריות השפעה של התקשורת](https://www.lessons.co.il/he/תיאוריות-השפעה-של-התקשורת) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/תיאוריות-השפעה-של-התקשורת/מהי-תיאוריית-הזרימה-הדו-שלבית

תיאוריית הזרימה הדו-שלבית טוענת שרעיונות מתקשורת ההמונים מגיעים לרוב האנשים בשני שלבים: תחילה אל מובילי דעה, שעוקבים מקרוב אחר התקשורת בתחום מסוים, ומהם, בשיחה, אל האנשים שסביבם. מקורה במחקר של פול לזרספלד על הבחירות בארצות הברית ב־1940 (1944) ובספר של אליהוא כ״ץ ולזרספלד "השפעה אישית" (1955).

## הסבר על הנושא

### מהמחט ההיפודרמית לשני שלבים

תיאוריית הזרימה הדו-שלבית טוענת שרעיונות מתקשורת ההמונים מגיעים לרוב האנשים בשני שלבים: תחילה אל מובילי דעה, אנשים שעוקבים מקרוב אחר התקשורת בתחום מסוים, ומהם, בשיחה, אל האנשים שסביבם. היא החליפה את התמונה הישנה של התקשורת כמחט שמזריקה מסר ישר לקהל סביל.

התיאוריה נולדה מהפתעה. פול לזרספלד, ברנרד ברלסון והייזל גודה רצו למדוד איך מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־1940 משנה הצבעה, וראיינו את אותם בוחרים במחוז אירי שבאוהיו שוב ושוב ממאי ועד אוקטובר. מעטים שינו את דעתם בגלל הרדיו או העיתון. מי שהחליט הצביע לרוב על אנשים אחרים. המחקר פורסם ב־1944 בספר "בחירת העם".

### מי הם מובילי הדעה?

מובילי דעה אינם מפורסמים ואינם בעלי כוח. הם אנשים רגילים שמתעניינים בתחום יותר מסביבתם, צורכים עליו יותר תקשורת ונשאלים לעצתם. אליהוא כ״ץ ופול לזרספלד חקרו אותם בעיר דקייטור שבאילינוי, שבה רואיינו מאות נשים על ארבעה תחומים: קניות, אופנה, ענייני ציבור והליכה לקולנוע. בספרם "השפעה אישית" (1955) מצאו שההובלה משתנה מתחום לתחום: האישה שנשאלה על אופנה לרוב לא הייתה זו שנשאלה על ענייני ציבור.

מובילי דעה נמצאו בכל השכבות החברתיות, ולרוב דמו לאנשים שהשפיעו עליהם. הטעות הנפוצה היא לתאר מוביל דעה כמנהיג באופן כללי, כפוליטיקאי או כסלבריטי. כ״ץ לימד לימים באוניברסיטה העברית, עמד ב־1967 בראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית וקיבל את פרס ישראל ב־1989.

### ביקורת: יותר משני שלבים

מחקרים מאוחרים הראו שהמודל פשוט מדי. ב־1960 מצאו פול דויטשמן ווויין דניאלסון שרוב האנשים שמעו על חדשות גדולות ישירות מהתקשורת, ולא מאנשים אחרים; השיחה חשובה יותר להבנת החדשות מאשר לשמיעתן. גם מובילי הדעה לומדים מאנשים אחרים, ולכן מדברים היום על זרימה רב-שלבית, שבה ההשפעה עוברת בשרשראות ובכמה כיוונים.

המבקרים מוסיפים שמחקרי שנות הארבעים מדדו השפעה כללית בשיחות, ולא עקבו אחר מסר מסוים. מחקר על טוויטר בהובלת מרטין הילברט מ־2017 מצא זרימה חד-שלבית, דו-שלבית ורב-שלבית בעת ובעונה אחת.

### מובילי דעה ומשפיענים

משפיענים ברשתות החברתיות נראים כמו מובילי דעה, והמפרסמים משתמשים ברעיון ישירות, אבל יש הבדלים. מוביל הדעה של שנות הארבעים היה שכן או עמית לעבודה, שסמכו עליו בזכות קשר אישי; משפיען מגיע לזרים רבים ולעיתים קרובות מקבל תשלום. דוגמה בדויה: תלמיד שקורא ביקורות על טלפונים ומייעץ לחבריו לפני קנייה הוא מוביל דעה במובן הקלסי, ואילו מבקר עם מיליון עוקבים שמקבל תשלום ממותגים קרוב יותר לכלי תקשורת.

תשובה טובה בבחינה מסבירה את שני השלבים, מגדירה מובילי דעה כמי שמומחים בתחום אחד, מזכירה את לזרספלד (1944) או את כ״ץ ולזרספלד (1955) ומוסיפה מגבלה: חדשות מגיעות פעמים רבות ישירות, וההשפעה עוברת בשלבים רבים.

## תרגול: הזרימה הדו-שלבית ומובילי הדעה

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. ענו על כל שאלה מתוך מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מיהו מוביל דעה? ענו במשפט אחד.** — אדם רגיל שמתעניין בתחום מסוים יותר מסביבתו, עוקב אחר התקשורת בתחום מקרוב ונשאל לעצתו בו.
2. **מלאו את שתי התיבות הריקות בתרשים הזרימה הדו-שלבית.** — מובילי דעה: התקשורת מגיעה אליהם קודם (שלב א׳), והם מעבירים את הרעיונות לאנשים שסביבם (שלב ב׳).
3. **מה מצא המחקר על הבחירות של 1940 במחוז אירי שבאוהיו, ומדוע הממצא הפתיע?** — מעטים שינו את דעתם בגלל הרדיו או העיתונים, ומי שהחליט הצביע לרוב על אנשים אחרים. הממצא הפתיע כי החוקרים ציפו להשפעה חזקה של התקשורת, כפי שהניח מודל המחט.
4. **מקרה בדוי: החברים תמיד שואלים את דנה איזה טלפון לקנות. האם סביר שישאלו אותה גם על בחירות? היעזרו במחקר דקייטור.** — כנראה שלא. כ״ץ ולזרספלד (1955) מצאו שההובלה משתנה מתחום לתחום, ולכן מובילת דעה בתחום הטלפונים אינה בהכרח מובילת דעה בענייני ציבור.
5. **שלב אחד או שני שלבים? (א) שמעתם על רעידת אדמה מהתראת חדשות בטלפון. (ב) בחרתם סרט אחרי שחבר שקורא ביקורות המליץ עליו.** — (א) שלב אחד: החדשות הגיעו ישירות מהתקשורת, כפי שמצאו דויטשמן ודניאלסון (1960) לגבי חדשות גדולות. (ב) שני שלבים: התקשורת (הביקורות) הגיעה למוביל דעה, והוא העביר את הרעיון אליכם.
6. **מלאו את שתי המשבצות החסרות בטבלה המשווה בין מוביל דעה של שנות הארבעים למשפיען היום.** — המשפיען מגיע לזרים רבים. מוביל הדעה של שנות הארבעים לא קיבל תשלום.
7. **האם הזרימה הדו-שלבית עדיין מתארת איך רעיונות מתפשטים היום? הציגו טיעון בעד, טיעון נגד ומסקנה.** — תשובה טובה טוענת בעד (אנשים עדיין סומכים על חברים ועל משפיענים שעוקבים מקרוב אחר תחום), נגד (חדשות מגיעות ישירות לטלפון, וההשפעה עוברת בשלבים ובכיוונים רבים, כמו בזרימה הרב-שלבית ובמחקר על טוויטר), ומסיקה, למשל, ששני השלבים הם דרך אחת מכמה.

## שאלות נפוצות

### מי פיתחו את תיאוריית הזרימה הדו-שלבית?

פול לזרספלד, ברנרד ברלסון והייזל גודה הציעו אותה בספר "בחירת העם" (1944), על הבחירות בארצות הברית ב־1940. אליהוא כ״ץ ופול לזרספלד פיתחו אותה בספר "השפעה אישית" (1955), על סמך מחקר דקייטור.

### מה ההבדל בין הזרימה הדו-שלבית למודל המחט ההיפודרמית?

מודל המחט תיאר תקשורת שמזריקה מסר ישר לכל אחד מבני הקהל הסביל. הזרימה הדו-שלבית טוענת שההשפעה מוגבלת ועקיפה: המסרים עוברים דרך מובילי דעה ודרך שיחות אישיות, שמסננות אותם ומפרשות אותם.

### האם משפיען הוא מוביל דעה?

בחלקו. כמו מוביל דעה, משפיען עוקב מקרוב אחר תחום ומעביר רעיונות הלאה. בשונה ממוביל הדעה הקלסי, הוא עשוי לפנות לזרים רבים, לעיתים קרובות מקבל תשלום, וסומכים עליו בזכות תדמית ציבורית ולא בזכות קשר אישי.

### מהי זרימה רב-שלבית?

תיקון של הזרימה הדו-שלבית: ההשפעה עוברת בשרשראות ארוכות ובכמה כיוונים, מהתקשורת לאנשים, בין אנשים וממובילי דעה למובילי דעה אחרים, ואנשים רבים גם מקבלים חדשות ישירות מהתקשורת.

### למה הזרימה הדו-שלבית נחשבת לתיאוריה של השפעה מוגבלת?

משום שהיא מצאה שהתקשורת משנה מעט דעות באופן ישיר. קשרים אישיים, השתייכות לקבוצה ושיחות עומדים בין התקשורת לקהל ומגבילים את מה שהתקשורת יכולה לעשות לבדה.
