- תיאוריות השפעה של התקשורת
מהי ספירלת השתיקה?
ספירלת השתיקה היא התיאוריה של אליזבת נואל־נוימן (1974), שלפיה אנשים שמאמינים שעמדתם במיעוט נוטים לשתוק מפחד מבידוד. השתיקה גורמת לעמדה להיראות נדירה יותר משהיא, ולכן עוד מחזיקיה שותקים, והעמדה שנראית מנצחת נשמעת חזק יותר. התקשורת חשובה כי דרכה אנשים מעריכים איזו עמדה מנצחת.
הסבר על הנושא
איך הספירלה מסתובבת
את ספירלת השתיקה הציגה ב־1974 אליזבת נואל־נוימן, מדענית מדינה גרמנייה שייסדה ב־1947 את מכון הסקרים אלנסבך. נקודת המוצא היא עובדה חברתית: אנשים פוחדים מבידוד, ומוכנים לשמור את דעתם לעצמם כדי להימנע ממנו. לכן לפני שהם מביעים עמדה בשאלה שנויה במחלוקת, הם מרגישים, כמעט בלי לשים לב, לאן נושבת רוח אקלים הדעות. נואל־נוימן קראה ליכולת הזאת חוש כמו־סטטיסטי.
מי שמאמין שהוא ברוב מדבר בחופשיות; מי שמאמין שהוא במיעוט נוטה לשתוק. השתיקה גורמת לעמדתו להיראות נדירה עוד יותר, וזה משכנע עוד מחזיקים בה לשתוק. בכל סיבוב הספירלה מתהדקת, עד שעמדה אחת ממלאת את המרחב הציבורי, גם אם רבים חולקים עליה בלבם. הטעות הנפוצה היא לומר שהתיאוריה עוסקת בניצחון של עמדת הרוב. היא עוסקת בעמדה שנראית כעמדת הרוב.
איפה התקשורת נכנסת
אנשים מעריכים את אקלים הדעות משני מקורות: האנשים שסביבם והתקשורת. נואל־נוימן נשענה על הסקרים שלה בבחירות במערב גרמניה ב־1965 וב־1972, וטענה שהתקשורת מעצבת את מה שאנשים חושבים שאחרים חושבים. אם הסיקור נותן לצד אחד יותר קול, הצופים עלולים להסיק שהוא מנצח, והספירלה מתחילה מהרושם הזה.
כדי למדוד נכונות לדבר היא שאלה את מה שנקרא מבחן הרכבת: דמיינו נסיעה של חמש שעות ברכבת, ונוסע לידכם מתחיל לדבר על נושא שנוי במחלוקת; האם תצטרפו לשיחה? בסקרים שלה הנכונות הייתה גבוהה יותר אצל גברים, אצל צעירים ובמעמד הבינוני והגבוה.
הספירלה ברשת
ציפו שהרשתות החברתיות ישחררו את השותקים, כי כל אחד יכול לפרסם. סקר של מרכז המחקר פיו בקרב 1,801 מבוגרים בארצות הברית ב־2013, על חשיפת המעקב הממשלתי בידי אדוארד סנודן, מצא את ההפך. 86% היו מוכנים לדבר על הנושא פנים אל פנים, אבל רק 42% ממשתמשי פייסבוק וטוויטר היו מוכנים לפרסם עליו שם, וכמעט אף אחד ממי שלא היה מוכן לדבר פנים אל פנים לא היה מוכן לעשות זאת ברשת. פיו ציין שהנתונים אינם מוכיחים את הסיבה. דוגמה בדויה: בקבוצת הכיתה ההודעות הראשונות משבחות כלל חדש, ומי שמתנגד לו מניח שהוא לבד ושותק.
חריגים וביקורת
לא כולם שותקים. נואל־נוימן תיארה גרעין קשה שאין לו מה להפסיד ואוונגרד שרואה את עצמו לפני זמנו. המבקרים מוסיפים שאנשים חוששים מהמעגל הקרוב שלהם יותר מהרוב הארצי. מטא־אנליזה של גלין, הייז ושנהן משנת 1997 מצאה שהקשר בין תמיכה נתפסת לנכונות לדבר קטן מאוד, אם כי מובהק סטטיסטית. הנכונות תלויה גם בתרבות ובאישיות, ושאלה על רכבת מדומיינת אינה תצפית על מה שאנשים עושים באמת. תשובה טובה בבחינה מסבירה את המעגל, מזכירה את הפחד מבידוד ואת אקלים הדעות ומוסיפה ביקורת אחת.
תרגול: ספירלת השתיקה
לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. הקבוצה והמקרים בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
מי פיתחה את תיאוריית ספירלת השתיקה, ומתי הציגה אותה לראשונה?
השלימו את השלב החסר במעגל.
כל סיבוב מעמיק את השתיקה: מכאן הספירלה. הסבירו את ההבדל בין להיות במיעוט לבין להאמין שאתם במיעוט. במה התיאוריה עוסקת?
מה שואל מבחן הרכבת, ומה הוא מנסה למדוד?
השאלה של נואל־נוימן בסקרים. קראו את התרשים. מה מרמז הפער בין שתי העמודות, ולמה צריך להסיק בזהירות?
סקר פיו, 2013, 1,801 מבוגרים. הקבוצה השנייה: משתמשי פייסבוק וטוויטר. בקבוצת הכיתה הבדויה ההודעות הראשונות משבחות כלל חדש ואף אחד לא חולק. הסבירו מה קרה בעזרת שלושה מונחים מהשיעור.
השלימו את השורה החסרה: מיהו הגרעין הקשה, ולמה הוא מדבר בכל זאת?
האם ספירלת השתיקה מסבירה את הדיון ברשת היום? כתבו תשובה קצרה עם טיעון אחד בעד ואחד נגד.
שאלות נפוצות
מהו הפחד מבידוד?
בתיאוריה של נואל־נוימן, הפחד להיות מנותקים מאחרים, שמניע את הספירלה. מכיוון שאנשים אינם רוצים להידחות, הם בודקים אילו עמדות מקובלות לפני שהם מדברים, ושותקים כשהם חושבים שעמדתם תבודד אותם.
מהו אקלים דעות?
התחושה של אנשים אילו עמדות מתפשטות ואילו מאבדות קרקע. נואל־נוימן טענה שאנשים קוראים אותו כל הזמן, מהסובבים אותם ומהתקשורת, בחוש כמו־סטטיסטי, ושהרושם הזה, ולא המספרים האמיתיים, קובע אם ידברו.
מה הקשר בין ספירלת השתיקה לקביעת סדר היום?
שתיהן נותנות לתקשורת תפקיד בדעת הקהל. קביעת סדר היום אומרת שהתקשורת קובעת אילו נושאים נראים חשובים; ספירלת השתיקה אומרת שהתקשורת עוזרת לאנשים להעריך איזה צד בנושא מנצח, וההערכה הזאת קובעת מי מדבר ומי שותק.
האם ספירלת השתיקה פועלת ברשתות החברתיות?
בחלקה. סקר של פיו מ־2013 מצא שאנשים פחות מוכנים לפרסם על נושא שנוי במחלוקת ברשת מאשר לדבר עליו פנים אל פנים. אבל ברשת קבוצות קטנות יכולות להיות קולניות מאוד, ואנשים חוששים לעיתים קרובות מהמעגל שלהם יותר מהרוב, ולכן התמונה מעורבת.
מהי הביקורת המרכזית על ספירלת השתיקה?
מטא־אנליזה מ־1997 מצאה קשר קטן מאוד בלבד בין תמיכה נתפסת לנכונות לדבר. המבקרים מציינים גם שתרבות, אישיות וקבוצות קרובות משפיעות, ושתשובה לשאלה על מצב דמיוני אינה בהכרח מנבאת מה אנשים עושים באמת.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.