# מהי גישת השימושים והסיפוקים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תיאוריות השפעה של התקשורת](https://www.lessons.co.il/he/תיאוריות-השפעה-של-התקשורת) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/תיאוריות-השפעה-של-התקשורת/מהי-גישת-השימושים-והסיפוקים

גישת השימושים והסיפוקים שואלת מה אנשים עושים עם התקשורת, ולא מה התקשורת עושה להם. היא רואה בקהל קהל פעיל: אנשים בוחרים אמצעי תקשורת או תוכנית כדי לספק צורך, כמו מידע, רגש, קשר חברתי או בריחה, ומקבלים ממנו סיפוק. אליהוא כ״ץ, ג׳יי בלאמלר ומיכאל גורביץ׳ ניסחו את הנחות היסוד שלה ב־1973.

## הסבר על הנושא

### ממה התקשורת עושה למה האנשים עושים

גישת השימושים והסיפוקים הופכת את שאלת ההשפעה. במקום לשאול מה התקשורת עושה לאנשים, היא שואלת מה אנשים עושים עם התקשורת: אילו צרכים מביאים אותם לבחור אמצעי תקשורת או תוכנית, ואילו סיפוקים הם מקבלים ממנו. נקודת המוצא שלה היא קהל פעיל, שבוחר מסיבה.

דוגמה מוקדמת היא מחקר של הרטה הרצוג מ־1944, שראיינה נשים שהאזינו לאופרות סבון ברדיו. המאזינות תיארו שלושה סיפוקים: פורקן רגשי, חלומות משאלה ועצות לחייהן. אותה תוכנית שירתה אנשים שונים בדרכים שונות, וזה לב הגישה.

### הנחות היסוד

אליהוא כ״ץ, ג׳יי בלאמלר ומיכאל גורביץ׳ ניסחו את הגישה ב־1973. הנחות היסוד העיקריות: הקהל פעיל והשימוש שלו בתקשורת מכוון למטרה; האדם, ולא אמצעי התקשורת, מקשר בין צורך לבחירה; התקשורת מתחרה בדרכים אחרות לספק אותו צורך, כמו חברים, ספורט או שינה; אנשים יכולים לדווח על המניעים שלהם; והחוקר אינו שופט בחירה כתרבות גבוהה או נמוכה בזמן שהוא חוקר אותה.

הטעות הנפוצה היא להבין שהגישה טוענת שלתקשורת אין השפעה. היא אינה מכחישה השפעות. היא טוענת שמה שתוכנית עושה לאדם תלוי במה שבשבילו הוא בא אליה.

### אילו צרכים התקשורת מספקת?

כ״ץ ועמיתיו חילקו את הצרכים לחמישה סוגים: קוגניטיביים (מידע והבנה), רגשיים (רגש והנאה), אינטגרטיביים-אישיים (ביטחון ודימוי עצמי), אינטגרטיביים-חברתיים (קשר עם משפחה וחברים) ושחרור מתחים (בריחה ומנוחה). דוגמה בדויה: תלמידה אחת פותחת אפליקציית סרטונים כדי לעקוב אחר החדשות (קוגניטיבי), שני כדי שיהיה לו על מה לדבר בבית הספר למחרת (אינטגרטיבי-חברתי), ושלישית כדי לנוח אחרי מבחן (שחרור מתחים).

כ״ץ, גורביץ׳ והאס בדקו את הצרכים האלה בישראל, בסקר ארצי על בילוי שעות הפנאי, שפורסם ב־1973. הטלוויזיה שירתה את מגוון הצרכים הרחב ביותר. אבל בצרכים רבים שאנשים ראו כחשובים, חברים, חופשות ופעילויות אחרות סיפקו אותם יותר מכל אמצעי תקשורת.

### ביקורת, והגישה היום

המבקרים מציינים שהגישה נשענת על דיווח עצמי: אנשים לא תמיד יודעים, או מודים, למה הם משתמשים בתקשורת. נטען גם שהיא רשימה של צרכים יותר מתיאוריה שמנבאת, שהיא מגזימה בפעילות של הקהל, שהרי צפייה רבה היא הרגל, ושהיא מתמקדת ביחיד ומזניחה את החברה ואת התוכן עצמו.

ברשתות החברתיות קיבלה הגישה חיים חדשים: המשתמשים בוחרים, מעלים וגוללים מסיבות ברורות, ומחקרים שואלים אילו צרכים כל אפליקציה מספקת. תשובה טובה בבחינה מסבירה את המעבר ממה התקשורת עושה לאנשים למה אנשים עושים עם התקשורת, מציינת צורך עם דוגמה ומוסיפה ביקורת אחת.

## תרגול: שימושים וסיפוקים

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. ענו על כל שאלה מתוך מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **במה שונה השאלה של גישת השימושים והסיפוקים מהשאלה של מחקרי ההשפעה?** — מחקרי ההשפעה שואלים מה התקשורת עושה לאנשים. גישת השימושים והסיפוקים שואלת מה אנשים עושים עם התקשורת: אילו צרכים מביאים אותם לבחור אמצעי תקשורת ואיזה סיפוק הם מקבלים.
2. **מה מצאה הרטה הרצוג ב־1944 על מאזינות לאופרות סבון ברדיו?** — הן קיבלו מאותן תוכניות שלושה סיפוקים: פורקן רגשי, חלומות משאלה ועצות לחייהן. מאזינות שונות השתמשו באותה תוכנית לצרכים שונים.
3. **כתבו את שני סוגי הצרכים החסרים בתרשים.** — מידע והבנה (צרכים קוגניטיביים), ובריחה ומנוחה (שחרור מתחים).
4. **מקרים בדויים: איזה סוג צורך כל אחד מספק? (א) נועה צופה בתוכנית בישול כדי ללמוד מתכון. (ב) משפחה צופה יחד בסדרה בכל יום שישי בערב. (ג) עומר שומע מוזיקה רועשת אחרי יום קשה.** — (א) קוגניטיבי: מידע. (ב) אינטגרטיבי-חברתי: זמן עם המשפחה. (ג) שחרור מתחים: בריחה ומנוחה.
5. **השלימו את התרשים: איזה סיפוק התלמיד מקווה לקבל? מה הגישה צופה אם הסדרה לא תספק אותו?** — רגיעה, בריחה מהמתח. אם הסיפוק לא יגיע, הגישה צופה שהתלמיד יבחר משהו אחר, אמצעי תקשורת אחר או פעילות שאינה תקשורת כלל, כי התקשורת מתחרה במקורות סיפוק אחרים.
6. **מדוע ההסתמכות על דיווח עצמי היא חולשה של מחקרי השימושים והסיפוקים? תנו דוגמה.** — אנשים לא תמיד יודעים מה המניע האמיתי שלהם, או נותנים תשובה שנשמעת טוב יותר. למשל, אדם אומר שהוא צופה בחדשות כדי להתעדכן, כשהסיבה העיקרית היא הרגל או שעמום.
7. **בחרו אפליקציה של רשת חברתית שאתם מכירים. הסבירו בעזרת הגישה מדוע אנשים משתמשים בה, והוסיפו מגבלה אחת של ההסבר.** — תשובה טובה מציינת לפחות שני צרכים שהאפליקציה מספקת, עם דוגמאות (אינטגרטיבי-חברתי: להתעדכן מה עושים החברים; שחרור מתחים: גלילה כדי לנוח), מקשרת כל אחד לסיפוק, ומוסיפה מגבלה, כמו הרגל במקום בחירה, או השפעות של האפליקציה שהמשתמשים אינם מדווחים עליהן.

## שאלות נפוצות

### מי פיתחו את גישת השימושים והסיפוקים?

אליהוא כ״ץ, ג׳יי בלאמלר ומיכאל גורביץ׳ ניסחו את הנחות היסוד שלה ב־1973, על בסיס מחקרים מוקדמים כמו מחקרה של הרטה הרצוג מ־1944 על מאזינות לאופרות סבון ברדיו. כ״ץ היה מחוקרי התקשורת הבולטים בישראל.

### מהו קהל פעיל?

קהל שבוחר אמצעי תקשורת בכוונה, כדי לספק את צרכיו, ואינו מקבל כל מה שמשודר אליו. גישת השימושים והסיפוקים מניחה שהקהל פעיל; המבקרים משיבים שחלק גדול מהשימוש בתקשורת הוא הרגל.

### מהם ארבעת השימושים בתקשורת לפי מקוויל?

דניס מקוויל, ג׳יי בלאמלר וג׳וזף בראון (1972) חילקו את השימושים בתקשורת לארבעה: הסחת דעת (בריחה ובידור), יחסים אישיים (חברה ושיחה), זהות אישית (השוואה של עצמך ושל ערכיך) ומעקב אחר הסביבה (להתעדכן במה שקורה בעולם).

### מה ההבדל בין שימושים וסיפוקים לתיאוריית הטיפוח?

תיאוריית הטיפוח יוצאת מהמסרים החוזרים של הטלוויזיה ושואלת איך הם מעצבים לאורך שנים את האמונות של צופים כבדים. גישת השימושים והסיפוקים יוצאת מהאדם ושואלת אילו צרכים מביאים אותו לבחור אמצעי תקשורת ומה הוא מקבל ממנו.

### מהי הביקורת המרכזית על גישת השימושים והסיפוקים?

היא נשענת על דיווח עצמי; היא קרובה יותר לרשימת צרכים מאשר לתיאוריה שמנבאת; היא עלולה להגזים בפעילות של הקהל; והיא מתמקדת ביחיד ומזניחה את המבנה החברתי ואת תוכן התקשורת.
