# מהן התאוריות של ראיית צבעים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: תחושה ותפיסה](https://www.lessons.co.il/he/תחושה-ותפיסה) · כיתה י׳ · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/תחושה-ותפיסה/מהן-התאוריות-של-ראיית-צבעים

שתי התאוריות של ראיית צבעים הן התאוריה התלת צבעית, שלפיה שלושה סוגי מדוכים בעין מגיבים לאורכי גל שונים וכל צבע נוצר מהשילוב שלהם, ותאוריית התהליכים המנוגדים, שלפיה צבעים מקודדים בזוגות מנוגדים: אדום מול ירוק, כחול מול צהוב, שחור מול לבן. שתיהן נכונות, בשלבים שונים.

## הסבר על הנושא

### שלושה סוגי מדוכים

הצבע אינו נמצא באור עצמו; הוא הדרך שבה המוח קורא אורכי גל שונים של אור. ברשתית יש שני סוגי קולטנים: קנים, שפועלים באור עמום ואינם רואים צבע, ומדוכים, שפועלים באור יום ומאפשרים ראיית צבעים. יש שתי תאוריות קלאסיות של ראיית צבעים, והראשונה מסבירה מה עושים המדוכים.

התאוריה התלת צבעית, שנקראת גם תאוריית יאנג־הלמהולץ, הוצעה בידי המדען האנגלי תומס יאנג ופותחה בידי הרמן פון הלמהולץ באמצע המאה ה־19. לפיה יש שלושה סוגי מדוכים, וכל אחד רגיש במיוחד לתחום אחר: מדוכי S לאורכי גל קצרים, עם שיא ליד 420 ננומטר (כחול־סגול), מדוכי M לבינוניים, ליד 530 (ירוק), ומדוכי L לארוכים, ליד 560 (ירוק־צהוב עד אדום). כל צבע שאנחנו רואים נוצר מהיחס בין הפעילות של שלושתם. סוג מדוך אחד לא היה יכול לעשות זאת לבדו, כי אור עמום באורך הגל הטוב לו ואור חזק באורך גל פחות טוב היו מעוררים אותה תגובה.

### מה התאוריה התלת צבעית מסבירה

התאוריה מסבירה מדוע אפשר להתאים כל צבע בעזרת ערבוב של שלושה אורות, העיקרון שמאחורי כל מסך, שהפיקסלים שלו כוללים חלקים אדומים, ירוקים וכחולים. היא מסבירה גם את הסוגים הנפוצים של עיוורון צבעים. כשסוג מדוך אחד חסר או פועל אחרת, האדם מבחין בפחות הבדלים. עיוורון צבעים אדום־ירוק, הסוג הנפוץ ביותר, נמצא אצל כ־8 אחוז מהגברים וכ־0.5 אחוז מהנשים ממוצא צפון אירופי; הוא נפוץ יותר אצל גברים כי הגנים המעורבים נמצאים על כרומוזום X.

אבל יש עובדות שאינן מתאימות. אף אחד אינו רואה אדום ירקרק או צהוב כחלחל, אף שקל לראות צהוב אדמדם, כתום. ואחרי מבט ממושך בכתם אדום, קיר לבן נראה לרגע ירוק־כחלחל.

### תאוריית התהליכים המנוגדים

הפיזיולוג הגרמני אוולד הרינג הציע ב־1892 את תאוריית התהליכים המנוגדים. הצבע מקודד בשלושה זוגות מנוגדים: אדום מול ירוק, כחול מול צהוב ושחור מול לבן. בתוך זוג, איתות של צבע אחד פועל נגד איתות של השני, ולכן צבע לעולם אינו נראה אדום וירוק בבת אחת.

התאוריה מסבירה בתר דמויות שליליות. מבט באדום במשך חצי דקה מעייף את הצד האדום של ערוץ אדום־ירוק; כשמסתכלים אחר כך על קיר לבן, האיזון נוטה לצד השני ורואים ירוק־כחלחל. ב־1957 תמכו ליאו הורביץ׳ ודורותיאה ג׳יימסון בתאוריה בניסויי התאמת צבעים קפדניים, ובשנות החמישים והשישים מצאו חוקרים כמו דה ואלואה ועמיתיו תאי עצב ברשתית ובתלמוס שמתעוררים מצבע אחד בזוג ומעוכבים מהשני.

### שתי תאוריות, שני שלבים

במשך עשורים נחשבו שתי התאוריות יריבות. הטעות הנפוצה בבחינה היא עדיין לשאול איזו מהן נכונה. היום שתיהן מקובלות, בשלבים שונים של אותה מערכת. בשלב הראשון, ברשתית, מגיבים שלושה סוגי מדוכים, כפי שאמרו יאנג והלמהולץ. בשלב השני, תאים ברשתית ובתלמוס משווים בין האותות של המדוכים, למשל L מול M לאדום־ירוק, כפי שאמר הרינג. הפיזיקאי ארווין שרדינגר הראה כבר ב־1925 שאפשר לשלב בין שני ההסברים.

## תרגול: התאוריות של ראיית צבעים

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י׳. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו משמאל לימין את שם כל סוג מדוך ואת אורך הגל המשוער שבו הוא מגיב הכי טוב.** — מדוכי S, ליד 420 ננומטר (גלים קצרים); מדוכי M, ליד 530 ננומטר (בינוניים); מדוכי L, ליד 560 ננומטר (ארוכים).
2. **מדוע ראיית צבעים לא הייתה יכולה לפעול עם סוג מדוך אחד בלבד?** — סוג מדוך אחד מגיב גם לאורך הגל וגם לעוצמה, ולכן אור עמום באורך הגל הטוב לו ואור חזק באורך גל פחות טוב יכולים לתת אותה תגובה. רק השוואה בין הפעילות של כמה סוגי מדוכים מאפשרת למוח להבחין בין צבעים.
3. **נבאו את בתר הדמות של כל צבע בעזרת הזוגות המנוגדים.** — ירוק: בתר דמות אדומה (ורדרדה). כחול: בתר דמות צהובה. לבן: בתר דמות כהה, שחורה. כל אחת באה מהצבע השני באותו זוג מנוגד.
4. **איזו תאוריה מסבירה כל עובדה: (א) מסך יוצר כל צבע מפיקסלים אדומים, ירוקים וכחולים; (ב) אף צבע אינו נראה אדום ירקרק; (ג) אחרי מבט בירוק מופיעה בתר דמות אדומה?** — (א) התאוריה התלת צבעית: שלושה סוגי מדוכים, ולכן שלושה אורות יכולים להתאים כל צבע. (ב) תאוריית התהליכים המנוגדים: אדום וירוק הם שני קצוות של ערוץ אחד. (ג) תאוריית התהליכים המנוגדים: הצד הירוק העייף מאפשר לצד האדום לגבור.
5. **מדוע עיוורון צבעים אדום־ירוק נפוץ הרבה יותר אצל גברים מאצל נשים?** — הגנים של פיגמנטי המדוכים הרלוונטיים נמצאים על כרומוזום X. לגברים יש כרומוזום X אחד, ולכן עותק אחד שונה מספיק כדי להשפיע עליהם; לנשים יש שניים, ובדרך כלל העותק השני מפצה. לכן כ־8 אחוז מהגברים אבל רק כ־0.5 אחוז מהנשים ממוצא צפון אירופי מושפעים.
6. **השלימו את השלב השני, וכתבו לאיזו תאוריה שייך כל שלב.** — שלב 2: ערוצים מנוגדים, תאים ברשתית ובתלמוס שמשווים בין האותות של המדוכים. שלב 1 הוא התאוריה התלת צבעית (שלושה סוגי מדוכים); שלב 2 הוא תאוריית התהליכים המנוגדים (אדום־ירוק, כחול־צהוב, שחור־לבן).
7. **תלמיד כותב: "בתר דמויות הוכיחו שהתאוריה התלת צבעית שגויה." העריכו את הטענה.** — תשובה טובה אומרת שבתר דמויות מראות שהתאוריה התלת צבעית חלקית, לא שגויה: שלושת סוגי המדוכים קיימים ומסבירים ערבוב צבעים ועיוורון צבעים. בתר דמויות והיעדר אדום ירקרק מוסברים בעיבוד מנוגד בשלב מאוחר יותר. שתי התאוריות מתארות שני שלבים של מערכת אחת, כפי ששרדינגר הראה ב־1925 שאפשר לשלב ביניהן.

## שאלות נפוצות

### מהי התאוריה התלת צבעית?

זו התאוריה של תומס יאנג והרמן פון הלמהולץ, שלפיה ברשתית יש שלושה סוגי מדוכים, הרגישים במיוחד לאורכי גל קצרים, בינוניים וארוכים, וכל צבע נוצר מהיחס בין הפעילות שלהם. היא מסבירה ערבוב צבעים ועיוורון צבעים נפוץ.

### מהי תאוריית התהליכים המנוגדים?

התאוריה של אוולד הרינג (1892), שלפיה הצבע מקודד בשלושה זוגות מנוגדים, אדום מול ירוק, כחול מול צהוב ושחור מול לבן, כך שאיתות של צבע אחד בזוג פועל נגד השני. היא מסבירה בתר דמויות ואת העובדה ששום צבע אינו נראה אדום ירקרק.

### מדוע רואים בתר דמויות?

מבט ממושך בצבע מעייף צד אחד של ערוץ מנוגד. כשמסתכלים אחר כך על משטח ניטרלי, הצד השני גובר לרגע, ולכן רואים את הצבע המנוגד, כמו ירוק־כחלחל אחרי אדום או כחול אחרי צהוב.

### איזו תאוריה של ראיית צבעים נכונה?

שתיהן, בשלבים שונים. המדוכים ברשתית פועלים כפי שהתאוריה התלת צבעית אומרת, והאותות מהמדוכים מושווים אחר כך בערוצים מנוגדים ברשתית ובתלמוס, כפי שתאוריית התהליכים המנוגדים אומרת.

### כמה נפוץ עיוורון צבעים?

עיוורון צבעים אדום־ירוק, הסוג הנפוץ ביותר, נמצא אצל כ־8 אחוז מהגברים וכ־0.5 אחוז מהנשים ממוצא צפון אירופי. הוא נפוץ יותר אצל גברים כי הגנים המעורבים נמצאים על כרומוזום X.
