# מה זו הגדלת קנה מידה בתהליך ביולוגי?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ביוטכנולוגיה: תהליכים ביולוגיים בתעשייה, מהמתסס ועד המוצר](https://www.lessons.co.il/he/תהליכים-ביולוגיים-בתעשייה) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/תהליכים-ביולוגיים-בתעשייה/מה-זו-הגדלת-קנה-מידה-בתהליך-ביולוגי

הגדלת קנה מידה בתהליך ביולוגי היא העברה של תהליך שעובד בבקבוק קטן או בביוריאקטור מעבדתי למכל ניסיוני ואחר כך למכלי ייצור גדולים פי אלפים, בלי שהתאים יאבדו מהתפוקה שלהם. זה קשה כי מכל גדול אינו בקבוק גדול: שטח הפנים שלו לכל ליטר קטן, ולכן אספקת חמצן, ערבוב אחיד וסילוק חום נעשים קשים יותר.

## הסבר על הנושא

### מבקבוק למכל במפעל

הגדלת קנה מידה בתהליך ביולוגי היא הדרך שתהליך עובר מהמעבדה למפעל. חוקר מוצא זן ותנאים שמייצרים מוצר בבקבוק מטולטל של פחות מליטר. אחר כך בא ביוריאקטור מעבדתי של כמה ליטרים, עם חיישנים לטמפרטורה, ל־pH ולחמצן המומס. אחר כך מפעל ניסיוני של מאות או אלפי ליטרים, ולבסוף מכלי ייצור של עשרות אלפי ליטרים ויותר. בכל שלב השאלה זהה: האם התאים עדיין מתנהגים כמו בכלי הקטן?

לעתים קרובות לא. התפוקה יורדת, מופיעים תוצרים לא רצויים, או שהתרבית גדלה באופן לא אחיד. תלמידים מניחים לפעמים שהגדלת קנה מידה היא רק הכפלת המתכון, פי עשרה מצע במכל גדול פי עשרה. התאים אולי זהים, אבל העולם שסביבם משתנה עם הגודל, וכל שלב קיים כדי לגלות את השינויים האלה כשכישלון עוד זול. כל מעבר כזה יכול להימשך חודשים ולעלות כסף רב.

### הגיאומטריה שמשנה הכול

דמיינו מכלים באותה צורה, קובייה לשם הפשטות. מאריכים כל צלע פי 10, והנפח גדל פי 1,000, אבל שטח הפנים רק פי 100. השטח לכל יחידת נפח יורד אפוא לעשירית. לקובייה של ליטר יש 6 דצימטרים רבועים של דופן לכל ליטר; לקובייה של 1,000 ליטר רק 0.6.

זה חשוב כי הצרכים של התרבית גדלים עם הנפח שלה, ואילו חלק מהדרכים לספק אותם גדלות עם השטח. תאים חיים משחררים חום, בערך ביחס למספרם, אבל החום יוצא בעיקר דרך הדופן. בקבוק מתקרר בעצמו באוויר; מכל ייצור צריך מעטפת קירור וצינורות קירור בפנים, אחרת התרבית מתחממת יותר מדי. באותו אופן, החמצן שנכנס לבקבוק דרך פני הנוזל רחוק מלהספיק למכל גדול. לכן מהנדסים מחשבים את היחס הזה כבר כשהם מתכננים את המכל, ולא אחרי שהתרבית נכשלה.

### חמצן, ערבוב וכוחות גזירה

חמצן מתמוסס מעט מאוד במים, פחות מ־10 מיליגרם לליטר בטמפרטורות שבהן מגדלים תרביות, ותרבית אירובית מנצלת אותו תוך רגעים. לכן במתסס גדול מזרימים אוויר דרך הנוזל, ומערבבים חזק כדי לשבור את הבועות ולפזר אותן.

הערבוב נעשה איטי יותר עם הגודל: טיפת חומצה שמוסיפים לבקבוק מתפזרת כמעט מיד, אבל במכל של עשרות אלפי ליטרים לוקח לה הרבה יותר זמן להגיע לכל פינה. התאים עוברים בין אזורים עם יותר ופחות חמצן, סוכר או חומצה, ומגיבים לכל אחד מהם. ערבוב מהיר עוזר, אבל הקצה של מערבל גדול נע מהר ויוצר כוחות גזירה שעלולים לפגוע בתאים עדינים, כמו תאי בעלי חיים. מהנדסים מאזנים בין הצרכים, ולעתים קרובות שומרים גודל אחד, כמו קצב העברת החמצן, קבוע משלב לשלב.

### סיפור הפניצילין

הדוגמה הקלאסית היא הפניצילין במלחמת העולם השנייה. העובש גדל כשכבה על פני נוזל בבקבוקים ובמגשים, ובדרך הזאת אי אפשר היה לספק צבא. מדענים וחברות בארצות הברית העבירו אותו למכלים עמוקים, מאווררים ומעורבבים. באוגוסט 1943 פתחה פייזר מתסס ניסיוני של 7,600 ליטר, וב־1 במרץ 1944 מפעל עם ארבעה עשר מכלים של 130,000 ליטר כל אחד. הייצור בארצות הברית עלה מכ־21 מיליארד יחידות ב־1943 לכ־1,663 מיליארד ב־1944, בערך פי 79, ולכ־6,852 מיליארד, לפי הערכה, ב־1945. המכלים הגדולים היו רק חלק מהשיפור: מצע עשיר יותר, עם נוזל השרייה של תירס, העלה את התפוקה בערך פי עשרה, ואחריו באו זנים טובים יותר של העובש. מכלים עמוקים עם אוורור קבוע וערבוב חזק מעצבים את המתססים גם היום.

## תרגול: הגדלת קנה מידה בתהליך ביולוגי

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, הראו את החישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את שלב 3 והסבירו מדוע תהליך עובר בו לפני הייצור.** — מפעל ניסיוני של מאות או אלפי ליטרים. הוא מראה איך התאים מתנהגים בקנה מידה גדול יותר כשכישלון עוד זול.
2. **מכלים באותה צורה: אם כל אורך גדל פי 10, פי כמה משתנים הנפח, שטח הפנים והשטח לכל יחידת נפח?** — הנפח גדל פי 1,000, שטח הפנים פי 100, והשטח לכל יחידת נפח קטן פי 10.
3. **במכל בצורת קובייה, השטח לנפח הוא 6 חלקי הצלע בדצימטרים. מצאו את הערך ב־125 ליטר.** — הצלע היא 5 דצימטרים, כי 5 בחזקת 3 הוא 125, ולכן 6 חלקי 5 הם 1.2 דצימטרים רבועים לליטר.
4. **תהליך עובר מקובייה של 8 ליטר לקובייה של 1,000 ליטר. פי כמה קטן השטח לכל ליטר?** — הצלעות 2 ו־10 דצימטרים: השטח לנפח יורד מ־3.0 ל־0.6, כלומר קטן פי 5.
5. **השלימו את השורה המוסתרת: למה קשה יותר לסלק חום ממכל גדול, ומה עושים המהנדסים?** — יש פחות דופן לכל ליטר שדרכה החום יוצא, ואילו החום גדל עם נפח התרבית. מוסיפים מעטפת קירור וצינורות קירור.
6. **למה ערבוב מהיר יכול לפגוע בתאי בעלי חיים במכל גדול?** — הקצה של מערבל גדול נע מהר ויוצר כוחות גזירה שעלולים לפגוע בתאים עדינים כמו תאי בעלי חיים.
7. **ייצור הפניצילין בארצות הברית היה כ־21 מיליארד יחידות ב־1943 וכ־1,663 מיליארד ב־1944. פי כמה בערך גדל הייצור, ואיזה שינוי בשיטה איפשר זאת?** — בערך פי 79. המעבר מגידול על פני נוזל בבקבוקים ובמגשים למכלים עמוקים, מאווררים ומעורבבים.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין הגדלת קנה מידה ובין הרחבה לרוחב?

בהגדלת קנה מידה משתמשים בכלים גדולים יותר ויותר לאותו תהליך. בהרחבה לרוחב מפעילים הרבה כלים קטנים זה לצד זה, וזה מתאים לחלק מהטיפולים בתאים, שבהם כל אצווה קטנה.

### למה לא פשוט לבנות בקבוק גדול יותר?

לבקבוק גדול יש הרבה פחות שטח פנים לכל ליטר, ולכן החמצן שנכנס דרך פני הנוזל והקירור דרך הדופן כבר אינם מספיקים. מכלים גדולים צריכים הזרמת אוויר, ערבוב חזק ומערכות קירור.

### מה זה מפעל ניסיוני?

מתקן בגודל ביניים, לעתים קרובות מאות או אלפי ליטרים, שבו בודקים תהליך לפני הייצור. הוא חושף בעיות של ערבוב, חמצן וחום כשכישלון עוד זול.

### מה אומר המדד kLa בביוריאקטור?

זה מקדם העברת החמצן הנפחי: כמה מהר עובר חמצן מבועות הגז לנוזל. לעתים קרובות שומרים אותו קבוע מקנה מידה אחד לבא.

### כמה גדולים המתססים בתעשייה?

הטווח רחב. ב־1944 היו במפעל הפניצילין של פייזר מכלים של 130,000 ליטר כל אחד, ומכלי ייצור היום הם בדרך כלל עשרות אלפי ליטרים ויותר.
