# מה פירוש מזמור ה׳ רועי לא אחסר?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תהילים, איוב וקהלת: שירה וחכמה](https://www.lessons.co.il/he/תהילים-איוב-וקהלת) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/תהילים-איוב-וקהלת/מה-פירוש-מזמור-ה-רועי-לא-אחסר

תהילים כג, "ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר", מתאר את ה׳ תחילה כרועה שמוביל את צאנו למרעה ולמים, גם דרך "בְּגֵיא צַלְמָוֶת", ואחר כך כמארח שעורך שולחן לפני המשורר. באמצע המזמור המשורר עובר מדיבור על ה׳ לפנייה אליו: "כִּי־אַתָּה עִמָּדִי" (תהילים כג, ד).

## הסבר על הנושא

### ה׳ רועי לא אחסר: מרועה למארח

המזמור נפתח במשפט "ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (כג, א). זו מטפורה, השוואה בלי מילת דמיון: ה׳ הוא רועה, והמשורר הוא הכבשה. הרועה מרביץ אותו בנאות דשא, מנהל אותו על מי מנוחות, ו"יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ" (כג, ג).

בפסוק ה הדימוי מתחלף: "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי", "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי", "כּוֹסִי רְוָיָה" (כג, ה). ה׳ הוא עכשיו מארח, והמשורר אורח, ולא עוד כבשה. המזמור נע מ"לֹא אֶחְסָר", יש לי די, אל "כּוֹסִי רְוָיָה", הכוס גולשת. הרועה היה גם דימוי של מלכים: חמורבי קרא לעצמו רועה, ולדוד, "וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן" (שמואל א טז, יא), נאמר "אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב ה, ב).

### מדיבור על ה׳ לדיבור אל ה׳

בפסוקים א–ג המשורר מדבר על ה׳ בגוף שלישי: רועי, ירביצני, ינהלני, ינחני, שמו. בפסוק ד הוא פונה אליו בגוף שני: "כִּי־אַתָּה עִמָּדִי", "שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי", וכך גם בפסוק ה. בפסוק ו הוא חוזר לגוף שלישי: "בְּבֵית־ה׳".

הפנייה הישירה מתחילה בדיוק במקום החשוך ביותר. בשעת הסכנה ה׳ אינו מישהו שמדברים עליו אלא מישהו שנמצא ממש ליד. הטעות הנפוצה היא לא לשים לב לשינוי בגוף; תשובה טובה מצטטת את הכינויים ומסבירה מה המעבר מלמד.

### גיא צלמות

"גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע" (כג, ד). אפשר לקרוא צלמות כשתי מילים, צל ומוות, וכך תרגמו תרגומים עתיקים וחדשים רבים. רש״י, בעקבות דונש בן לברט, פירש: "בארץ חשך", ורד״ק: הקבר, "מקום החשך". חוקרים רבים מסבירים את המילה כחושך עמוק. בכל הקריאות זה מקום הפחד והסכנה הגדולים ביותר.

דווקא שם המשורר אומר "לֹא־אִירָא רָע". השבט והמשענת הם כלי הרועה: לפי רד״ק הרועה מנהל את הצאן במטה ונשען עליו. כלי השמירה של הרועה הם הנחמה. ושימו לב ל"גַּם כִּי־אֵלֵךְ": המזמור אינו מבטיח שלא יהיה גיא. הוא מבטיח שהמשורר לא יעבור בו לבד.

### השולחן, הכוס והבית

המארח עורך שולחן "נֶגֶד צֹרְרָי": האויבים רואים, אבל אינם יכולים לפגוע. ואז: "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי" (כג, ו). בדרך כלל אויבים רודפים; כאן רודפים אחרי המשורר הטוב והחסד. גם השמן על הראש הוא סימן של כבוד ושמחה, כמו בקהלת: "וְשֶׁמֶן עַל־רֹאשְׁךָ אַל־יֶחְסָר" (קהלת ט, ח).

המזמור נחתם ב"וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה׳ לְאֹרֶךְ יָמִים" (כג, ו). אבן עזרא מפרש ושבתי, אשוב פעם אחר פעם; רד״ק מציע גם לקרוא ישבתי, כלומר אשב שם. המזמור שר בסעודה השלישית בשבת ונאמר בהלוויות.

## תרגול: תהילים כג, ה׳ רועי לא אחסר

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר / בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי / נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ" (תהילים כג, א–ג). מה הרועה עושה למשורר? מנו שלושה דברים.** — הוא מרביץ אותו בנאות דשא, מנהל אותו על מי מנוחות, משיב את נפשו ומנחה אותו במעגלי צדק. כל אלה פעולות של רועה בצאנו.
2. **מה פירוש "ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר"? מהו הדימוי, ומה מבטאות המילים לא אחסר?** — ה׳ מדומה לרועה והמשורר לכבשה בעדרו. לא אחסר פירושו שלא יחסר לו דבר, כי הרועה דואג לכל צרכיו.
3. **כתבו בטבלה את הדימוי של כל פועל: רועה או מארח.** — ינחני: רועה. תערך שלחן: מארח. דשנת בשמן: מארח. בפסוקים א–ד ה׳ הוא רועה, ובפסוקים ה–ו הוא מארח.
4. **קראו: "גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי" (כג, ד). כתבו בתרשים איך המשורר מדבר אל ה׳ בפסוקים ד–ה, וציינו את המילה שמראה זאת.** — בפסוקים ד–ה המשורר פונה אל ה׳ בגוף שני: אתה. המילים: כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך, תערך, דשנת.
5. **למה, לדעתכם, הפנייה הישירה אל ה׳ מתחילה דווקא בגיא צלמות?** — גיא צלמות הוא מקום החושך והסכנה. דווקא שם המשורר מרגיש שה׳ קרוב אליו, ולכן אינו מדבר עליו אלא אליו. תשובה טובה מצטטת את כי אתה עמדי ומסבירה את הקשר בין הסכנה לקרבה.
6. **הציגו שתי דרכים להבין את המילה צלמות, וציינו מי מפרש כל אחת.** — צל ומוות, צל של מוות, כפי שתרגמו תרגומים רבים; או חושך, כפי שפירש רש״י בעקבות דונש בן לברט, ורד״ק: הקבר, מקום החשך. בשתי הקריאות זה מקום של סכנה ופחד.
7. **קראו: "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה" / "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה׳ לְאֹרֶךְ יָמִים" (כג, ה–ו). מה המשמעות של שולחן נגד צררי, ומה מפתיע בפועל ירדפוני?** — המארח מגן על אורחו: האויבים רואים את הסעודה ואינם יכולים לפגוע. ירדפוני מפתיע כי בדרך כלל אויבים רודפים, וכאן הטוב והחסד הם שרודפים אחרי המשורר.
8. **כתבו פסקה: איך מתפתח היחס בין המשורר לה׳ לאורך המזמור? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה מציגה טענה (למשל: המשורר מתקרב לה׳, מרועה שמדברים עליו אל מארח שפונים אליו), מצטטת למשל את כג, א ואת כג, ד, ומסבירה את המעבר בדימוי ובגוף.

## שאלות נפוצות

### מה פירוש גיא צלמות?

אפשר לקרוא צל ומוות, צל של מוות, או חושך עמוק. רש״י פירש בעקבות דונש בן לברט "בארץ חשך", ורד״ק הסביר שהכוונה לקבר, מקום החשך. בכל מקרה זה מקום של סכנה ופחד.

### מה פירוש שבטך ומשענתך המה ינחמוני?

השבט והמשענת הם כלי הרועה. לפי רד״ק הרועה מנהל את הצאן במטה ונשען עליו. המשורר מתנחם בהם, כי הם סימן שהרועה נמצא לידו ושומר עליו.

### האם דוד כתב את תהילים כג?

המזמור נפתח ב"מִזְמוֹר לְדָוִד", ולפי התלמוד (בבא בתרא יד, ב) דוד כתב את ספר תהילים. חוקרים רבים רואים בכותרת קישור של המזמור לדוד, ולא הוכחה שהוא כתב אותו. הבגרות שואלת מה הכתוב אומר.

### מתי נוהגים לומר את מזמור ה׳ רועי?

רבים שרים אותו בסעודה השלישית בשבת, ויש קהילות ששרות אותו גם לפני הסעודות האחרות של השבת. הוא נאמר גם בהלוויות ובבית האבל, בגלל הביטחון שהוא מביע גם בגיא צלמות.
