# מה פירוש לכל זמן ועת לכל חפץ?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תהילים, איוב וקהלת: שירה וחכמה](https://www.lessons.co.il/he/תהילים-איוב-וקהלת) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/תהילים-איוב-וקהלת/מה-פירוש-לכל-זמן-ועת-לכל-חפץ

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל־חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, א) פותח שיר של ארבעה עשר צמדי הפכים, מ"עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת" ועד "עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם". קהלת מלמד שלכל זמן ועת לכל חפץ: העיתים נקבעו בידי אלוהים, והאדם אינו יכול לדעת אותן מראש ועד סוף. לכן עצתו היא לשמוח ולעשות טוב בחיים שניתנו לו.

## הסבר על הנושא

### הבל הבלים: המילה שפותחת את קהלת

ספר קהלת נפתח ב"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב). הבל הוא אד, נשימה: משהו שיש לו קיום אבל אי אפשר לתפוס אותו, והוא חולף. הצירוף הבל הבלים הוא דרך לומר את ההבל הגדול ביותר, ואבן עזרא משווה אותו ל"מלך מלכים". המילה חוזרת בספר יותר משלושים פעמים. אותן אותיות הן גם שמו של הבל, "וַיְהִי־הֶבֶל רֹעֵה צֹאן" (בראשית ד, ב), שחייו היו קצרים.

מיד באה השאלה: "מַה־יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (א, ג). יתרון הוא רווח, מה שנשאר בסוף. הביטוי תחת השמש חוזר בספר קרוב לשלושים פעמים. הטעות הנפוצה היא לתרגם הבל כחסר משמעות ולהסיק שהספר מייאש; אותו ספר גם מורה לשמוח.

### הכול חוזר: קהלת א

ארבעה מעגלים מראים את השאלה: "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (א, ד); השמש זורחת ושבה למקומה (א, ה); הרוח סובבת ושבה (א, ו); והנחלים הולכים לים, "וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא" (א, ז). הכול נע, ושום דבר אינו מגיע.

המסקנה: "וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (א, ט). זה אינו תיאור של טבע בלבד: גם האדם עמל כל חייו, ובסוף הדור הבא בא במקומו.

### לכל זמן ועת לכל חפץ: ארבעה עשר צמדים

השיר נפתח ב"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל־חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (ג, א). חפץ פירושו כאן עניין, דבר. בפסוקים ב–ח באים ארבעה עשר צמדים של הפכים, והמילה עת חוזרת עשרים ושמונה פעמים. הצמד הראשון הוא "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת", והאחרון "עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם": הצמדים מקיפים את כל החיים, מקצה אל קצה.

הפסוק האחרון בנוי ככיאזם, מבנה של הצלבה א ב ב׳ א׳: "עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (ג, ח). האהבה והשלום בחוץ, השנאה והמלחמה בפנים.

### מה הצמדים מלמדים, ומה העצה של קהלת

אחרי השיר חוזרת השאלה: "מַה־יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל" (ג, ט). והתשובה: "אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ", "גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם" "מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד־סוֹף" (ג, יא). העיתים בידי אלוהים, והאדם אינו רואה את התמונה כולה. רש״י קורא "העלם" מלשון העלמה: אילו ידע אדם את יום מותו, לא היה בונה בית ולא נוטע כרם.

מכאן העצה: "כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם־לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו" (ג, יב), והאכילה והשתייה "מַתַּת אֱלֹהִים הִיא" (ג, יג). הטעות הנפוצה היא לקרוא את השיר כעצה לבחור את הזמן הנכון; רוב העיתים, כמו ללדת ולמות, אינם בידי האדם.

## תרגול: קהלת א ו־ג, לכל זמן ועת לכל חפץ

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב). איזו מילה חוזרת בפסוק, כמה פעמים, ומה פירושה?** — המילה הבל חוזרת חמש פעמים: הבל, הבלים, הבל, הבלים, הבל. הבל הוא אד או נשימה, דבר שחולף ואי אפשר לתפוס אותו. החזרה מדגישה שהכול כזה.
2. **השוו: "מַה־יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (א, ג) ו"מַה־יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל" (ג, ט). מה השאלה המשותפת, ומה פירוש יתרון?** — שני הפסוקים שואלים מה הרווח שיש לאדם מכל עמלו. יתרון הוא רווח, מה שנשאר בסוף. השאלה חוזרת גם אחרי שיר העיתים, ומראה שהיא שאלת הספר.
3. **קראו: "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת / וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל־מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם / הוֹלֵךְ אֶל־דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל־צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ / כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל־מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" (א, ד–ז). מה משותף לארבעת המעגלים, ומה המסקנה בפסוק ט?** — בכל אחד יש תנועה בלי התקדמות: הדורות, השמש, הרוח והנחלים חוזרים שוב ושוב, והים אינו מתמלא. המסקנה: אין כל חדש תחת השמש.
4. **קראו: "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ / עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת / עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד / עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק / עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ / עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר / עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (ג, ב–ח). כתבו בטבלה את הצמדים החסרים.** — פסוק ב, הצמד השני: לטעת / לעקור. פסוק ד, הראשון: לבכות / לשחוק. פסוק ז, השני: לחשות / לדבר. פסוק ח, הראשון: לאהוב / לשנוא.
5. **קראו: "עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (ג, ח). כתבו בתרשים את האיבר החסר בכיאזם, והסבירו מה מתאים למה.** — ב׳: עת מלחמה. השנאה מתאימה למלחמה והאהבה לשלום: האיברים הדומים עומדים בקצוות ובאמצע, במבנה א ב ב׳ א׳.
6. **קראו: "אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד־סוֹף" (ג, יא). מה האדם אינו יכול למצוא, ולפי רש״י למה טוב שכך?** — האדם אינו יכול למצוא את המעשה שעשה אלוהים מראש ועד סוף, כלומר להבין את כל העיתים. לפי רש״י טוב שהאדם אינו יודע את יום מותו, כי כך הוא ממשיך לבנות ולנטוע.
7. **קראו: "יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם־לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו / וְגַם כָּל־הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל־עֲמָלוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִיא" (ג, יב–יג). מה העצה של קהלת?** — לשמוח ולעשות טוב בחיים, ולראות באכילה, בשתייה ובהנאה מן העמל מתנת אלוהים. העצה אינה לברוח מן העולם אלא לחיות בו טוב בתוך מה שאי אפשר לדעת.
8. **כתבו פסקה: האם קהלת ג הוא שיר מייאש או מנחם? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה מציגה טענה (למשל: השיר מכיר בכך שהאדם אינו שולט בעיתים, אבל מסיק מכך עצה לשמוח), מצטטת למשל את ג, יא ואת ג, יב, ומסבירה. אפשר להציג את שתי הקריאות ולהכריע בנימוק.

## שאלות נפוצות

### מה פירוש הבל הבלים הכל הבל?

הבל הוא אד, נשימה, דבר שחולף ואי אפשר לתפוס אותו. הבל הבלים הוא ההבל הגדול ביותר, כמו מלך מלכים, כפי שמסביר אבן עזרא. קהלת אומר שכל מה שנעשה תחת השמש חולף כך.

### מי כתב את ספר קהלת?

הספר נפתח ב"דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן־דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם", ולפי המסורת זה שלמה, שכתב אותו בזקנתו. רש״י מסביר שנקרא קהלת כי קהל חכמות הרבה. חוקרים רבים מאחרים את הספר לתקופה הפרסית או ההלניסטית בגלל לשונו.

### למה חכמים רצו לגנוז את ספר קהלת?

לפי התלמוד (שבת ל, ב) חכמים ביקשו לגנוז אותו מפני שדבריו סותרים זה את זה, ולא גנזו אותו מפני שתחילתו וסופו דברי תורה. בסופו נאמר: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם" (יב, יג).

### מתי קוראים את מגילת קהלת?

בסוכות. בקהילות אשכנז קוראים אותה בשבת חול המועד סוכות, ובקהילות אחרות בשמיני עצרת. השמחה של החג פוגשת את השאלות של קהלת על מה שחולף.
