# מה המסר של תהילים א?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תהילים, איוב וקהלת: שירה וחכמה](https://www.lessons.co.il/he/תהילים-איוב-וקהלת) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/תהילים-איוב-וקהלת/מה-המסר-של-תהילים-א

תהילים א מציב לפני הקורא שתי דרכים: דרך הצדיק, שאינו הולך בעצת רשעים וחפצו בתורת ה׳, והוא כעץ השתול על פלגי מים; ודרך הרשעים, שהם כמוץ שהרוח נושאת. המזמור נחתם בתקבולת ניגודית: "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (תהילים א, ו).

## הסבר על הנושא

### תהילים א: שתי דרכים

תהילים א פותח את ספר תהילים בלי כותרת כמו "מזמור לדוד", ורבים רואים בו פתיחה לספר כולו. הוא מתאר שתי דרכים: בפסוקים א–ג הצדיק, בפסוקים ד–ה הרשעים, ובפסוק ו סיכום.

המילה דרך היא מילה מנחה, כלומר מילה שחוזרת ומכוונת את הקורא: "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים" בפסוק א, ופעמיים בפסוק האחרון. כך היא יוצרת מסגרת, פתיחה וסיום המהדהדים זה את זה. הטעות הנפוצה היא לכתוב שהמזמור מדבר על אדם טוב ואדם רע, בלי להראות את המבנה ואת המילה שמחזיקה אותו.

### הלך, עמד, ישב

הפסוק הראשון בנוי משלוש שלילות: "אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים", "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד" ו"וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (א, א). שלושה פעלים, הלך, עמד, ישב, ושלושה מקומות, עצה, דרך ומושב. רש״י מפרש: "מתוך שלא הלך לא עמד, ומתוך שלא עמד לא ישב", ובתלמוד (עבודה זרה יח, ב) נאמר שמי שהלך סופו לעמוד, ומי שעמד סופו לשבת.

אחרי השלילות בא החיוב: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (א, ב). הצדיק אינו מוגדר רק במה שהוא נמנע ממנו, אלא במה שהוא אוהב. יהגה פירושו לומר בקול שקט, להרהר בדברים.

### העץ והמוץ

דימוי הוא השוואה בין שני דברים בעזרת כ׳ הדמיון. הצדיק "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם", "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא־יִבּוֹל" (א, ג). העץ שתול, כלומר נטוע בכוונה ליד תעלות מים, ולכן הוא יציב ונותן פרי בעונתו. הרשעים: "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים", "כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד). המוץ הוא הקליפה הקלה שנפרדת מן הגרעין בגורן, והרוח מעיפה אותה. סוף פסוק ג, "וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ", עוזב את הדימוי וחוזר אל האדם עצמו.

כדאי להשוות לירמיהו יז: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם" (ירמיהו יז, ח) מול "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה" (יז, ו). בבגרות לא מספיק לזהות דימוי; צריך להסביר מה המשותף לשני צדדיו ומה הוא מלמד.

### התקבולות במזמור

תקבולת היא פסוק שחציו השני מקביל לחציו הראשון. בתקבולת נרדפת החצי השני חוזר על הרעיון במילים אחרות, כמו בפסוק ב. בתקבולת ניגודית הוא אומר את ההפך: "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" / "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (א, ו). בתקבולת משלימה החצי השני ממשיך את הראשון: "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים" / "כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד).

בתלמוד (ברכות ט, ב–י, א) נאמר שתהילים א ו־ב הם פרשה אחת, שנפתחת ב"אַשְׁרֵי הָאִישׁ" ונחתמת ב"אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ" (ב, יב). שימו לב גם להד בתוך המזמור: הצדיק "לֹא עָמָד" בדרך חטאים (א, א), ו"לֹא־יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט" (א, ה). ובפסוק ו לא נאמר שהרשעים יאבדו, אלא שדרכם תאבד.

## תרגול: תהילים א, שתי הדרכים

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהילים א, א). מה שלושת הפעלים ומה שלושת המקומות? מה מלמד הסדר שלהם?** — הפעלים: הלך, עמד, ישב. המקומות: עצת רשעים, דרך חטאים, מושב לצים. הסדר מלמד על הידרדרות הדרגתית: מי שהולך בעצת רשעים נעצר אצלם ולבסוף יושב ביניהם. כך פירשו רש״י והתלמוד.
2. **קראו: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (א, ב). במה שונה פסוק זה מפסוק א?** — פסוק א מתאר את הצדיק בשלילה, במה שהוא אינו עושה. פסוק ב מתאר אותו בחיוב: הוא חפץ בתורת ה׳ והוגה בה יומם ולילה.
3. **קראו: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא־יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (א, ג) ו"לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד). כתבו בטבלה את מה שחסר בהשוואה בין העץ למוץ.** — המוץ הוא של הרשעים; העץ שתול על פלגי מים; המוץ נישא ברוח; העץ נותן פרי בעתו ועלהו אינו נובל.
4. **מה מלמדת המילה "שתול" על העץ, ומה ההבדל בינו לבין המוץ?** — שתול פירושו נטוע בכוונה, במקום שיש בו מים. העץ מושרש ויציב ומקבל מים כל הזמן, ולכן נותן פרי. המוץ קל, אין לו שורש ואין לו מקום, והרוח מעיפה אותו.
5. **קראו את הפסוקים: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (א, ב); "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד); "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (א, ו). כתבו בטבלה את סוג התקבולת בכל פסוק.** — פסוק ב: תקבולת נרדפת, החצי השני חוזר על הרעיון. פסוק ד: תקבולת משלימה, החצי השני ממשיך את הראשון ומביא את הדימוי. פסוק ו: תקבולת ניגודית, דרך הצדיקים מול דרך הרשעים.
6. **קראו: "עַל־כֵּן לֹא־יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים" (א, ה). מה יקרה לרשעים לפי פסוק זה, ומה פירוש "עַל־כֵּן"?** — הרשעים לא יקומו במשפט, והחטאים לא יהיו בעדת הצדיקים. על כן קושר את הפסוק לדימוי המוץ: כמו שהמוץ אינו עומד ברוח, כך הרשעים אינם עומדים במשפט.
7. **השוו: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם" (תהילים א, ג) ו"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם" (ירמיהו יז, ח). מה דומה בשני הפסוקים?** — בשניהם האדם הטוב נמשל לעץ השתול ליד מים, יציב ומניב. בירמיהו זה מי שבוטח בה׳, ובתהילים א מי שחפצו בתורת ה׳.
8. **כתבו פסקה: איך מבנה המזמור מבטא את הרעיון של שתי דרכים? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה מציגה טענה (למשל: המזמור מחולק לשני חלקים מנוגדים ונחתם בתקבולת ניגודית), מצטטת למשל את א, א ואת א, ו, ומסבירה איך המילה דרך והחלוקה לצדיק ולרשעים מבטאות את הבחירה.

## שאלות נפוצות

### מה פירוש כמוץ אשר תדפנו רוח?

המוץ הוא הקליפה הקלה של הגרעין, שנפרדת ממנו בגורן, והרוח מעיפה אותה. הרשעים נמשלים למוץ: אין להם שורש ומקום, והם נעלמים, בניגוד לעץ השתול על פלגי מים.

### מה זה תקבולת ניגודית?

תקבולת ניגודית היא פסוק שחציו השני אומר את ההפך מחציו הראשון. בתהילים א, ו: "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" מול "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד".

### למה לתהילים א אין כותרת?

רוב המזמורים בספר הראשון של תהילים פותחים בכותרת כמו "מזמור לדוד", אבל תהילים א פותח ישר ב"אַשְׁרֵי הָאִישׁ". רבים רואים בו פתיחה לספר כולו, ובתלמוד נאמר שהוא ותהילים ב הם פרשה אחת.

### מה פירוש ובתורתו יהגה יומם ולילה?

יהגה פירושו לומר בקול שקט, להרהר. הצדיק עסוק בתורת ה׳ כל הזמן. תורה כאן היא תורת ה׳, ההוראה שלו; קוראים רבים מבינים בה את לימוד התורה.
