• תהילים, איוב וקהלת: שירה וחכמה

מה המסר של תהילים א?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״אעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

תהילים א מציב לפני הקורא שתי דרכים: דרך הצדיק, שאינו הולך בעצת רשעים וחפצו בתורת ה׳, והוא כעץ השתול על פלגי מים; ודרך הרשעים, שהם כמוץ שהרוח נושאת. המזמור נחתם בתקבולת ניגודית: "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (תהילים א, ו).

הסבר על הנושא

תהילים א: שתי דרכים

תהילים א פותח את ספר תהילים בלי כותרת כמו "מזמור לדוד", ורבים רואים בו פתיחה לספר כולו. הוא מתאר שתי דרכים: בפסוקים א–ג הצדיק, בפסוקים ד–ה הרשעים, ובפסוק ו סיכום.

המילה דרך היא מילה מנחה, כלומר מילה שחוזרת ומכוונת את הקורא: "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים" בפסוק א, ופעמיים בפסוק האחרון. כך היא יוצרת מסגרת, פתיחה וסיום המהדהדים זה את זה. הטעות הנפוצה היא לכתוב שהמזמור מדבר על אדם טוב ואדם רע, בלי להראות את המבנה ואת המילה שמחזיקה אותו.

טבלה של חלקי תהילים א בשלוש עמודות, החלק, הפסוקים והדימוי: הצדיק בפסוקים א עד ג, עץ על פלגי מים; הרשעים בפסוקים ד ו־ה, מוץ שהרוח נושאת; והסיכום בפסוק ו, שתי דרכים.החלקפסוקיםהדימויהצדיקא–געץ על פלגי מיםהרשעיםד–המוץ שהרוח נושאתהסיכוםושתי דרכים
המזמור נפתח ונחתם במילה דרך.

הלך, עמד, ישב

הפסוק הראשון בנוי משלוש שלילות: "אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים", "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד" ו"וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (א, א). שלושה פעלים, הלך, עמד, ישב, ושלושה מקומות, עצה, דרך ומושב. רש״י מפרש: "מתוך שלא הלך לא עמד, ומתוך שלא עמד לא ישב", ובתלמוד (עבודה זרה יח, ב) נאמר שמי שהלך סופו לעמוד, ומי שעמד סופו לשבת.

אחרי השלילות בא החיוב: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (א, ב). הצדיק אינו מוגדר רק במה שהוא נמנע ממנו, אלא במה שהוא אוהב. יהגה פירושו לומר בקול שקט, להרהר בדברים.

שלוש תיבות במדרגות היורדות מימין לשמאל, עם חצים ביניהן: הלך בעצת רשעים, עמד בדרך חטאים, ישב במושב לצים.הלך: בעצת רשעיםעמד: בדרך חטאיםישב: במושב לצים
הליכה, עמידה וישיבה: מי שמתקרב לרשעים נשאר אצלם יותר ויותר.

העץ והמוץ

דימוי הוא השוואה בין שני דברים בעזרת כ׳ הדמיון. הצדיק "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם", "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא־יִבּוֹל" (א, ג). העץ שתול, כלומר נטוע בכוונה ליד תעלות מים, ולכן הוא יציב ונותן פרי בעונתו. הרשעים: "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים", "כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד). המוץ הוא הקליפה הקלה שנפרדת מן הגרעין בגורן, והרוח מעיפה אותה. סוף פסוק ג, "וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ", עוזב את הדימוי וחוזר אל האדם עצמו.

כדאי להשוות לירמיהו יז: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם" (ירמיהו יז, ח) מול "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה" (יז, ו). בבגרות לא מספיק לזהות דימוי; צריך להסביר מה המשותף לשני צדדיו ומה הוא מלמד.

טבלת השוואה בין העץ למוץ בתהילים א: העץ של הצדיק שתול על מים, עומד במקומו ונותן פרי ועלה; המוץ של הרשעים אין לו מקום, הרוח נושאת אותו, והוא אינו נותן דבר.העץהמוץשל מיהצדיקהרשעיםאיפהשתול על מיםאין לו מקוםתנועהעומד במקומוהרוח נושאתמה נותןפרי ועלהשום דבר
שני דימויים: כבד ומושרש מול קל ונישא ברוח.

התקבולות במזמור

תקבולת היא פסוק שחציו השני מקביל לחציו הראשון. בתקבולת נרדפת החצי השני חוזר על הרעיון במילים אחרות, כמו בפסוק ב. בתקבולת ניגודית הוא אומר את ההפך: "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" / "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (א, ו). בתקבולת משלימה החצי השני ממשיך את הראשון: "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים" / "כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד).

בתלמוד (ברכות ט, ב–י, א) נאמר שתהילים א ו־ב הם פרשה אחת, שנפתחת ב"אַשְׁרֵי הָאִישׁ" ונחתמת ב"אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ" (ב, יב). שימו לב גם להד בתוך המזמור: הצדיק "לֹא עָמָד" בדרך חטאים (א, א), ו"לֹא־יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט" (א, ה). ובפסוק ו לא נאמר שהרשעים יאבדו, אלא שדרכם תאבד.

דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: תהילים א, שתי הדרכים

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: תהילים א, שתי הדרכיםשם:
  1. קראו: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהילים א, א). מה שלושת הפעלים ומה שלושת המקומות? מה מלמד הסדר שלהם?

  2. קראו: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (א, ב). במה שונה פסוק זה מפסוק א?

  3. קראו: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא־יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (א, ג) ו"לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד). כתבו בטבלה את מה שחסר בהשוואה בין העץ למוץ.

    טבלת ההשוואה בין העץ למוץ עם ארבע משבצות ריקות עם סימן שאלה: מי הוא המוץ, איפה העץ, איך המוץ זז ומה נותן העץ.העץהמוץשל מיהצדיק?איפה?אין לו מקוםתנועהעומד במקומו?מה נותן?שום דבר
  4. מה מלמדת המילה "שתול" על העץ, ומה ההבדל בינו לבין המוץ?

  5. קראו את הפסוקים: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (א, ב); "לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (א, ד); "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (א, ו). כתבו בטבלה את סוג התקבולת בכל פסוק.

    טבלה בשתי עמודות: מימין שלושה פסוקים מתהילים א, ב, ד ו־ו, משמאל שלוש משבצות ריקות עם סימן שאלה לסוג התקבולת.הפסוקסוג התקבולתב: בתורת ה׳ חפצו?ד: לא כן הרשעים?ו: יודע ה׳ דרך צדיקים?
  6. קראו: "עַל־כֵּן לֹא־יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים" (א, ה). מה יקרה לרשעים לפי פסוק זה, ומה פירוש "עַל־כֵּן"?

  7. השוו: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־פַּלְגֵי־מָיִם" (תהילים א, ג) ו"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם" (ירמיהו יז, ח). מה דומה בשני הפסוקים?

  8. כתבו פסקה: איך מבנה המזמור מבטא את הרעיון של שתי דרכים? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

מה פירוש כמוץ אשר תדפנו רוח?

המוץ הוא הקליפה הקלה של הגרעין, שנפרדת ממנו בגורן, והרוח מעיפה אותה. הרשעים נמשלים למוץ: אין להם שורש ומקום, והם נעלמים, בניגוד לעץ השתול על פלגי מים.

מה זה תקבולת ניגודית?

תקבולת ניגודית היא פסוק שחציו השני אומר את ההפך מחציו הראשון. בתהילים א, ו: "כִּי־יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" מול "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד".

למה לתהילים א אין כותרת?

רוב המזמורים בספר הראשון של תהילים פותחים בכותרת כמו "מזמור לדוד", אבל תהילים א פותח ישר ב"אַשְׁרֵי הָאִישׁ". רבים רואים בו פתיחה לספר כולו, ובתלמוד נאמר שהוא ותהילים ב הם פרשה אחת.

מה פירוש ובתורתו יהגה יומם ולילה?

יהגה פירושו לומר בקול שקט, להרהר. הצדיק עסוק בתורת ה׳ כל הזמן. תורה כאן היא תורת ה׳, ההוראה שלו; קוראים רבים מבינים בה את לימוד התורה.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לתנך

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 1,267 המורים