# מה מלמדים מחקרי תאומים על אישיות?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: תאוריות של אישיות](https://www.lessons.co.il/he/תאוריות-אישיות) · כיתה י״ב · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/תאוריות-אישיות/מה-מלמדים-מחקרי-תאומים-על-אישיות

מחקרי תאומים מלמדים שכ־40 עד 60 אחוז מההבדלים בין אנשים בתכונות אישיות קשורים להבדלים בגנים שלהם. תאומים זהים, שחולקים כמעט את כל הגנים, דומים יותר באישיותם מתאומים לא זהים, שחולקים כמחצית, גם כשגדלו בנפרד. הם מלמדים גם שגדילה באותה משפחה הופכת אחים לדומים במידה מפתיעה בקטנותה; רוב השאר בא מחוויות שכל אדם עובר לבד.

## הסבר על הנושא

### למה תאומים הם ניסוי טבעי

תאומים זהים נוצרים מביצית מופרית אחת וחולקים כ־100 אחוז מהגנים. תאומים לא זהים נוצרים משתי ביציות, וכמו אחים רגילים חולקים בממוצע כ־50 אחוז מהגנים שמשתנים בין אנשים. שני הסוגים גדלים בדרך כלל באותו בית ובאותו זמן. לכן אם תאומים זהים דומים יותר בתכונה מתאומים לא זהים, הדמיון הנוסף מצביע על הגנים.

מחקרי תאומים על אישיות מודדים את התכונה, לעיתים קרובות בשאלון של חמשת הגדולים, במאות זוגות, ומחשבים עד כמה הציונים של תאומים הולכים יחד, מתאם, מספר שנע בין אפס (אין דמיון) לאחד (זהות). השוואת שני המתאמים נותנת אומדן של תורשתיות. חוקרים בודקים גם תאומים שהופרדו מוקדם וגדלו במשפחות שונות, ומשווים תאומים לאחים מאומצים, כדי להפריד בין השפעת הגנים להשפעת הבית ביותר מדרך אחת.

### חישוב התורשתיות

תורשתיות היא החלק מההבדלים בין אנשים בתכונה, באוכלוסייה מסוימת, שקשור להבדלים בגנים שלהם. אומדן פשוט הוא הנוסחה של פלקונר: פעמיים ההפרש בין המתאם של הזהים למתאם של הלא זהים. במספרים להמחשה, אם המתאם בין תאומים זהים במוחצנות הוא 0.50 ובין לא זהים 0.25, ההפרש הוא 0.25 והתורשתיות כ־0.50, כלומר 50 אחוז.

מחקרים אמיתיים נותנים מספרים קרובים. ג׳אנג, ליוסלי וורנון (1996) חקרו 123 זוגות זהים ו־127 זוגות לא זהים, ואמדו את התורשתיות של חמשת הגדולים ב־41 אחוז לנוירוטיות, 53 למוחצנות, 61 לפתיחות, 41 לנעימות ו־44 למצפוניות. מטא־אנליזה של פולדרמן ועמיתיו (2015), שאיחדה חמישים שנות מחקרי תאומים על תכונות רבות, מצאה תורשתיות ממוצעת של 49 אחוז.

### תאומים שגדלו בנפרד, וההפתעה לגבי המשפחה

המבחן החזק ביותר הוא תאומים שהופרדו מוקדם וגדלו בבתים שונים. במחקר מינסוטה על תאומים שגדלו בנפרד מצאו בושאר ועמיתיו (1990) שתאומים זהים שגדלו בנפרד דומים באישיותם בערך כמו תאומים זהים שגדלו יחד. הממצא המפתיע יותר נוגע לסביבה המשותפת, כל מה שאחים חולקים, אותם הורים, בית ושכונה: היא מסבירה מעט מההבדלים באישיות. שאר השונות נובעת מהסביבה הלא משותפת, חוויות ייחודיות לכל אדם, חברים שונים, מורים, מחלות ואירועים מקריים, ומטעויות מדידה. רוברט פלומין ודניס דניאלס (1987) ניסחו זאת כשאלה מדוע ילדים באותה משפחה שונים כל כך.

### מה תורשתיות אינה אומרת

הטעות הנפוצה היא לקרוא תורשתיות של 50 אחוז כ"חצי מהאישיות שלי בא מהגנים". תורשתיות מתארת הבדלים באוכלוסייה, לא אדם יחיד, והיא יכולה להשתנות כשהסביבה משתנה. היא גם אינה אומרת שהתכונה קבועה: תכונה עם תורשתיות גבוהה עדיין יכולה להגיב לניסיון. גם למחקרי תאומים יש מגבלות. הם מניחים שאין יחס דומה יותר לתאומים זהים מאשר ללא זהים, הנחת הסביבות השוות, שמבקרים מטילים בה ספק; תאומים אולי אינם מייצגים את כולם; ותאומים שהופרדו הושמו לעיתים קרובות בבתים דומים. גם גנים וסביבה פועלים יחד: ילד סקרן מטבעו עשוי לחפש ספרים ואנשים שמזינים את הסקרנות, כך שנטייה גנטית יכולה לעצב את הסביבה שאדם מגיע אליה.

## תרגול: מחקרי תאומים ואישיות

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו איזה חלק מהגנים משותף לכל סוג של תאומים.** — זהים: כ־100 אחוז. לא זהים: כ־50 אחוז בממוצע, כמו אחים רגילים.
2. **מדוע השוואה בין תאומים זהים ללא זהים מלמדת משהו על הגנים?** — שני הסוגים חולקים בדרך כלל בית, אבל זהים חולקים בערך פי שניים מהגנים שמשתנים בין אנשים. אם הם דומים יותר, הדמיון הנוסף מצביע על הגנים.
3. **חשבו את ההפרש ואת התורשתיות בעזרת הנוסחה של פלקונר. הראו את הדרך.** — ההפרש: 0.46 − 0.20 = 0.26. התורשתיות: 2 × 0.26 = 0.52, כ־52 אחוז.
4. **איזו תורשתיות מצאו ג׳אנג, ליוסלי וורנון (1996) לפתיחות? לאילו שתי תכונות הייתה התורשתיות הנמוכה ביותר?** — פתיחות: 61 אחוז, הגבוהה מבין החמש. הנמוכות היו נוירוטיות ונעימות, 41 אחוז כל אחת.
5. **תלמיד אומר: "התורשתיות של מוחצנות היא 53 אחוז, ולכן 53 אחוז מהמוחצנות שלי באים מהגנים." מה שגוי בזה?** — תורשתיות מתארת את ההבדלים בין אנשים באוכלוסייה, ולא כמה מהתכונה של אדם אחד באה מהגנים. היא גם יכולה להשתנות בסביבות שונות.
6. **מה מצאו מחקרי תאומים על הסביבה המשותפת, ומה מסביר את השאר?** — הסביבה המשפחתית המשותפת מסבירה מעט במפתיע מההבדלים באישיות. רוב השאר בא מהסביבה הלא משותפת, חוויות ייחודיות לכל ילד, וגם מטעויות מדידה.
7. **העריכו את מחקרי התאומים כראיה למקורות האישיות: חוזקה אחת ושתי מגבלות.** — תשובה טובה מביאה חוזקה (השוואה טבעית של דמיון גנטי; תוצאות עקביות בין מחקרים, ג׳אנג ועמיתיו 1996, פולדרמן ועמיתיו 2015; תאומים שגדלו בנפרד, בושאר ועמיתיו 1990) ושתי מגבלות (הנחת הסביבות השוות; תורשתיות היא מדד של אוכלוסייה שיכול להשתנות; תאומים שהופרדו בבתים דומים; תאומים אולי אינם מייצגים את כולם), ומסכמת.

## שאלות נפוצות

### האם לתאומים זהים יש אותה אישיות?

לא. הם דומים יותר מתאומים לא זהים, אבל המתאם בין ציוני האישיות שלהם הוא בערך 0.5, רחוק מ־1. החוויות, החברים והבחירות השונות שלהם הופכים כל אחד לאדם נפרד.

### מהו מחקר התאומים של מינסוטה?

מחקר מינסוטה על תאומים שגדלו בנפרד, בהובלת תומס בושאר, חקר תאומים שהופרדו בתחילת חייהם. בושאר ועמיתיו (1990) מצאו שתאומים זהים שגדלו בנפרד דומים באישיותם בערך כמו זהים שגדלו יחד.

### האם תורשתיות גבוהה פירושה שהתכונה אינה יכולה להשתנות?

לא. תורשתיות מתארת הבדלים באוכלוסייה בתנאים הנוכחיים. תכונה יכולה להיות תורשתית מאוד ועדיין להשתנות עם הניסיון, ושינוי בסביבה יכול לשנות את התורשתיות עצמה.

### למה ילדים באותה משפחה שונים כל כך?

מחקרי תאומים ואימוץ מרמזים שלסביבה המשפחתית המשותפת יש השפעה קטנה על האישיות. לכל ילד יש גם חוויות ייחודיות, מקום אחר במשפחה, חברים ואירועים שונים, ויחד הם הופכים אחים לשונים.

### האם מחקרי תאומים הם הדרך היחידה לחקור גנים ואישיות?

לא. מחקרי אימוץ משווים ילדים להוריהם הביולוגיים ולהוריהם המאמצים, ומחקרים מולקולריים חדשים בודקים גנים רבים בכל הגנום. לכל שיטה חוזקות ומגבלות משלה.
