# מהי סכמה בפסיכולוגיה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: מושגים, שפה וחשיבה](https://www.lessons.co.il/he/שפה-וחשיבה) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/שפה-וחשיבה/מהי-סכמה-בפסיכולוגיה

סכמה בפסיכולוגיה היא חבילה מאורגנת של ידע על סוג של דבר, אדם או מצב, שנבנתה מניסיון, למשל איך נראית כיתה או מסעדה. סכמות מאפשרות לנו להבין ולצפות מהר, אבל הן גם מכוונות את הקשב והזיכרון אל מה שאנחנו מצפים לו.

## הסבר על הנושא

### מסגרת של ידע

סכמה בפסיכולוגיה היא חבילה מאורגנת של ידע על משהו: חפץ, אדם, תפקיד, מקום או אירוע. היא מחזיקה את מה שבדרך כלל הולך יחד. הסכמה שלכם של כיתה כוללת שולחנות, לוח, מורה בקדמת הכיתה וצלצול. לא למדתם אותה מהגדרה; היא נבנתה ממאות שיעורים, והיא מוכנה ברגע שאתם עוברים בדלת.

הפסיכולוג הבריטי פרדריק ברטלט הכניס את המונח לחקר הזיכרון ב־1932, ושאל אותו מהנוירולוג הנרי הד, וז׳אן פיאז׳ה השתמש בו לתיאור האופן שבו ילדים מארגנים ידע. סכמה של רצף אירועים נקראת תסריט. רוג׳ר שאנק ורוברט אבלסון תיארו תסריטים ב־1977, והדוגמה הקלאסית שלהם היא המסעדה: נכנסים, מתיישבים, קוראים את התפריט, מזמינים, אוכלים, משלמים ויוצאים. אף אחד לא צריך להגיד לכם שהחשבון מגיע אחרי הארוחה.

### סכמות מאפשרות הבנה

ברנספורד וג׳ונסון (1972) הקריאו לאנשים קטע קצר שתיאר תהליך במילים מעורפלות: למיין דברים לקבוצות, להשתמש במתקנים המתאימים, לא לעשות יותר מדי בבת אחת. כששומעים אותו בלי הקשר, קשה לעקוב. לקבוצה אחת נאמר לפני הקטע שהוא עוסק בכביסה. לקבוצה אחרת נאמר אותו דבר רק אחרי ששמעה אותו. הקבוצה שקיבלה את הנושא לפני דירגה את הקטע כקל הרבה יותר להבנה וזכרה ממנו יותר; הקבוצה שקיבלה את הנושא אחרי הצליחה הרבה פחות.

שתי הקבוצות ידעו הכול על כביסה. ההבדל היה אם הידע הזה הופעל בזמן ההאזנה. סכמה עוזרת רק כשהיא מופעלת בזמן, ולכן כותרת טובה, שאלה לפני הקריאה או תזכורת קצרה של השיעור הקודם מקלות על הלמידה של טקסט.

### תסריטים וציפיות ממלאים את החסר

סכמות גם ממלאות את מה שחסר, והזיכרון לא תמיד מבחין בין המילוי לבין מה שקרה. באואר, בלאק וטרנר (1979) נתנו לאנשים סיפורים קצרים על אירועים שגרתיים, כמו ביקור אצל רופא. מאוחר יותר אנשים נזכרו בפעולות שלא היו בסיפורים אבל שייכות לתסריט, ודירגו משפטים חדשים שאופייניים לתסריט כמשפטים שקראו.

ברואר וטריינס (1981) ביקשו מנבדקים לחכות זמן קצר בחדר שתואר כמשרד של איש אקדמיה. אחר כך, כששאלו אותם מה היה בו, כמה מהם זכרו ספרים, אף שלא היו שם ספרים. סכמת המשרד סיפקה אותם.

שימו לב שטעויות הזיכרון האלה אינן אקראיות. אנשים הוסיפו בדיוק את מה שהתסריט או סכמת המשרד צופים, וכמעט שום דבר אחר, ולכן אפשר לצפות טעות של סכמה ולבדוק אותה: מכניסים לחדר חפץ צפוי או משאירים אותו בחוץ, ורואים לאן הזיכרון נוטה.

### קיצור דרך מועיל שיש לו מחיר

טעות נפוצה בתשובות בבחינה היא לכתוב שסכמות הן שגיאות. הן ההפך: בלעדיהן היה צריך להבין כל חדר, סיפור ושיחה מאפס. המחיר הוא שסכמות מכוונות את הקשב אל מה שמתאים להן וגורמות לנו להסביר מחדש את מה שלא מתאים, והן נאחזות בעצמן גם כשהראיות נגדן. סטריאוטיפ הוא סכמה על קבוצת אנשים, ולכן הוא יכול לעצב את מה שמישהו שם לב אליו וזוכר על אדם עוד לפני מפגש אמיתי איתו.

סכמות גם משתנות. כשחוויה לא מתאימה, אפשר להתייחס אליה כאל חריג מוזר או להרחיב את הסכמה. תלמיד שפוגש שיעור שמתקיים בחוץ במעגל עשוי לסמן אותו בהתחלה כמשונה, ואחרי כמה שיעורים כאלה הסכמה שלו של שיעור מתרחבת. מפגש עם הרבה דוגמאות מגוונות הוא מה שמרכך סכמה נוקשה, גם סטריאוטיפ.

## תרגול: סכמות בפסיכולוגיה

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הוסיפו לסכמה הזאת עוד חלק צפוי אחד, והסבירו מאיפה הסכמה באה.** — כל חלק אופייני, כמו שירת יום הולדת שמח, קישוטים או בלונים. הסכמה נבנתה מניסיון של הרבה מסיבות יום הולדת, לא מהגדרה.
2. **השלימו את השלב החסר בתסריט. מה הופך אותו לתסריט ולא רק לסכמה של חפץ?** — למשל: הרופא קורא לכם להיכנס. זה תסריט כי זו סכמה של רצף אירועים בסדר קבוע.
3. **כתבו את התוצאה של הקבוצה שקיבלה את הנושא לפני, והסבירו מדוע שתי הקבוצות נבדלו, אף ששתיהן ידעו על כביסה.** — הבנה גבוהה יותר. אצל הקבוצה שקיבלה את הנושא לפני, סכמת הכביסה הופעלה בזמן ההאזנה, ולכן המשפטים המעורפלים נכנסו לתוכה; הקבוצה שקיבלה את הנושא אחרי קיבלה את הסכמה מאוחר מדי.
4. **במחקר המשרד כמה נבדקים זכרו ספרים שלא היו בחדר. הסבירו זאת בעזרת הרעיון של סכמה.** — הסכמה שלהם של משרד של איש אקדמיה כוללת ספרים, ולכן כשהזיכרון היה חלקי הסכמה מילאה את החפצים הצפויים, והם לא הבחינו בין המילוי לבין מה שראו.
5. **מורה רוצה שתלמידים יבינו מאמר קשה. בעזרת מחקר הכביסה, הציעו דבר אחד לעשות לפני הקריאה.** — להפעיל קודם את הסכמה המתאימה: לתת את הכותרת והנושא, לשאול שאלה עליו או לחזור על מה שהתלמידים כבר יודעים, כדי שלטקסט החדש תהיה מסגרת להיכנס אליה.
6. **מדוע סטריאוטיפ נחשב סכמה, ומה הוא עושה לזיכרון?** — זו מערכת מאורגנת של ציפיות לגבי קבוצת אנשים. כמו סכמות אחרות, הוא מכוון את הקשב אל מה שמתאים ויכול לגרום לאנשים לזכור פרטים שתואמים לסטריאוטיפ, או להסביר מחדש פרטים שלא תואמים.
7. **תלמידה כתבה: "סכמות הן טעות של המוח." כתבו תשובה מאוזנת של שניים או שלושה משפטים.** — תשובה טובה אומרת שסכמות הכרחיות: הן מאפשרות הבנה וצפייה מהירות, כפי שמראה מחקר הכביסה. היא מוסיפה את המחיר: הן יכולות למלא פרטים כוזבים, כמו במחקר המשרד, ולשמר סטריאוטיפים, ולכן כדאי לבדוק ציפיות מול ראיות.

## שאלות נפוצות

### מה דוגמה לסכמה?

הידע שלכם על איך נראית כיתה הוא סכמה: שולחנות, לוח, מורה בקדמת הכיתה וצלצול. סכמה של אדם, של תפקיד כמו רופא או של מקום פועלת באותו אופן, כחבילה של ציפיות שנבנתה מניסיון.

### מה ההבדל בין סכמה לתסריט?

תסריט הוא סוג של סכמה לרצף אירועים בסדר הרגיל, כמו ארוחה במסעדה או ביקור אצל רופא. סכמה יכולה להיות גם על חפץ, אדם או מקום בלי שום סדר.

### מי פיתח את תאוריית הסכמות?

פרדריק ברטלט הכניס את המונח סכמה לחקר הזיכרון ב־1932, וז׳אן פיאז׳ה השתמש בו לתיאור האופן שבו ילדים מארגנים ידע. חוקרים מאוחרים יותר, כמו שאנק ואבלסון (תסריטים, 1977) וריצ׳רד אנדרסון בחינוך, פיתחו את הרעיון לתאוריית הסכמות.

### איך סכמות משפיעות על הזיכרון?

הן עוזרות לשמור ולשלוף את מה שמתאים להן, וממלאות פערים במה שצפוי. במחקר המשרד של ברואר וטריינס (1981) כמה אנשים זכרו ספרים שלא היו שם, כי ספרים שייכים לסכמה של משרד.

### מה ההבדל בין סכמה לסטריאוטיפ?

סטריאוטיפ הוא סוג אחד של סכמה, מערכת של ציפיות לגבי קבוצת אנשים. כל סכמה מפשטת, אבל סטריאוטיפ שמוחל על אדם יחיד יכול להיות לא הוגן ושגוי, ולכן חשוב להבחין בו.
