• פסיכולוגיה: מושגים, שפה וחשיבה

מהי מטה־קוגניציה?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״אעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

מטה־קוגניציה היא חשיבה על החשיבה של עצמך: לדעת איך אתם לומדים, לנטר עד כמה אתם מבינים משהו, ולהשתמש בשיפוט הזה כדי לבקר את הצעד הבא, למשל ללמוד עוד או להחליף שיטה. את המונח הציע הפסיכולוג ג׳ון פלאוול ב־1979, ומטה־קוגניציה טובה תלויה בשיפוט מדויק של הידע שלכם.

הסבר על הנושא

חשיבה על החשיבה של עצמכם

מטה־קוגניציה פירושה חשיבה על החשיבה של עצמכם. הפסיכולוג ההתפתחותי האמריקאי ג׳ון פלאוול נתן לה את שמה ב־1979 ותיאר אותה כידע על החשיבה ושליטה בחשיבה. אתם משתמשים בה כשאתם שמים לב שפרק אחד קשה לכם הרבה יותר מפרק אחר, או כשאתם מחליטים שעובדה שקראתם ברשת צריכה בדיקה לפני שסומכים עליה.

יש לה שני צדדים. ידע מטה־קוגניטיבי הוא מה שאתם יודעים על האופן שבו פועלת הנפש, גם שלכם: שאתם זוכרים תאריכים טוב יותר על ציר זמן, או שרשימה ארוכה קשה יותר להחזיק מרשימה קצרה. הצד השני הוא ויסות, שהחוקרים נלסון ונרנס חילקו לניטור, שיפוט של עד כמה אתם יודעים או מבינים משהו, ולבקרה, שימוש בשיפוט הזה כדי להחליט מה לעשות: להמשיך ללמוד, להפסיק, לבקש עזרה או לעבור לשיטה אחרת.

טבלה של חלקי המטה־קוגניציה עם דוגמאות: ידע, תאריכים נקלטים אצלי טוב יותר עם ציר זמן; ניטור, אני יודע להסביר את התאוריה הראשונה אבל לא את השנייה; בקרה, ולכן הערב אחזור על התאוריה השנייה.חלקדוגמהידעתאריכים נקלטים עם ציר זמןניטוראת תאוריה ⁦2⁩ אני לא מסבירבקרהולכן אחזור על תאוריה ⁦2⁩
הידע על החשיבה של פלאוול, והניטור והבקרה של נלסון ונרנס.

לולאת הניטור והבקרה

למידה מתנהלת בלולאה. לומדים, שופטים עד כמה יודעים את החומר, ומחליטים אם להפסיק או להמשיך, ושוב לומדים. הנקודה החשובה היא שההחלטה לא יכולה להיות טובה מהשיפוט שלפניה. תלמידה ששופטת בטעות שהיא יודעת נושא תפסיק ללמוד אותו, והפער יתגלה רק בבחינה.

טעות הניטור הנפוצה ביותר היא לבלבל בין היכרות לבין ידע. אחרי קריאה חוזרת של סיכום כמה פעמים, הדף נראה מוכר, ואת התחושה הזאת קל לקרוא כאני יודע את זה. לזהות חומר ולהפיק אותו בעצמכם הם שני דברים שונים, ורק השני הוא מה שבחינה דורשת. אשליית הידיעה הזאת היא הסיבה שתלמיד יכול להרגיש מוכן ובכל זאת להיות מופתע מציון נמוך.

לולאה של שלוש תיבות: לומדים את החומר, אחר כך מנטרים ושואלים עד כמה יודעים אותו, אחר כך מפעילים בקרה ומחליטים להפסיק או ללמוד שוב, וחוזרים ללמידה.לומדים את החומרניטור: האם אני יודע?בקרה: להפסיק או לחזור
לולאת הניטור והבקרה: ההחלטה טובה רק כמו השיפוט שלפניה.

אותות מהנפש, נכונים ושגויים

יש תחושות מטה־קוגניטיביות שנושאות מידע אמיתי. במצב של על קצה הלשון אתם בטוחים שאתם יודעים מילה אבל לא מצליחים להפיק אותה. רוג׳ר בראון ודייוויד מקניל (1966) הקריאו לאנשים הגדרות של מילים נדירות; כשאנשים היו במצב הזה הם הצליחו לעיתים קרובות לומר את האות הראשונה של המילה ואת מספר ההברות שלה טוב יותר ממה שמצופה במקרה. תחושת הידיעה נשענה על משהו אמיתי.

ביטחון יכול גם להטעות. דייוויד דאנינג וג׳סטין קרוגר (1999) נתנו לסטודנטים מבחנים בחשיבה לוגית, בדקדוק ובהומור וביקשו מהם להעריך איך הצליחו. אלה שברבע התחתון קיבלו ציון שמיקם אותם בערך באחוזון ה־12, אבל מיקמו את עצמם בערך באחוזון ה־62. זה נודע בשם אפקט דאנינג־קרוגר. לעיתים קרובות מפרשים אותו כאילו אנשים טיפשים חושבים שהם חכמים: למעשה בעלי הציונים הנמוכים עדיין דירגו את עצמם נמוך מבעלי הציונים הגבוהים, האפקט נוגע למיומנויות מסוימות, וחלק מהחוקרים טוענים שחלק ממנו הוא תוצר סטטיסטי, כי כמעט כולם מדרגים את עצמם מעל הממוצע.

תרשים עמודות של הרבע התחתון של הסטודנטים במחקרים של דאנינג וקרוגר מ־1999: הציון שלהם מיקם אותם באחוזון ה־12, אבל הם העריכו את מקומם באחוזון ה־62.12המיקום בפועל62ההערכה שלהם
דאנינג וקרוגר ⁦(1999)⁩, הרבע עם הציונים הנמוכים: האחוזון שהושג מול האחוזון שהוערך.

לבדוק באמת

מטה־קוגניציה איננה לחשוב חזק יותר או להרגיש בטוחים; היא הדיוק של השיפוט שלכם לגבי הנפש שלכם. התיקון לניטור שגוי הוא להחליף תחושה בבדיקה: להסביר את הרעיון בספר סגור, לפתור בעיה חדשה בלי הדוגמה הפתורה, או לחזות את הציון ולהשוות אותו לציון האמיתי. במחקר אחד על תלמידי כיתות ה׳ ו׳ (סוונסון, 1990), תלמידים עם ידע מטה־קוגניטיבי טוב יותר פתרו בעיות ביעילות רבה יותר, בלי קשר למנת המשכל או לידע הקודם שלהם.

מטה־קוגניציה פועלת גם בזמן הבחינה עצמה. לקרוא את השאלה פעמיים, לשים לב לאילו חלקים אתם יודעים לענות, לתכנן את הזמן ולבדוק תשובה לפני שממשיכים הם כולם ניטור ובקרה. תלמידה ששמה לב באמצע חיבור שסטתה מהשאלה, וחוזרת אליה, משתמשת באותה לולאה שבה היא משתמשת כשהיא לומדת.

טבלה של תחושות ידיעה ובדיקות שמראות ידיעה אמיתית: הדף נראה מוכר, ולכן מסבירים אותו בספר סגור; עקבתי אחרי הדוגמה הפתורה, ולכן פותרים דוגמה חדשה לבד; אני מזהה את המונח, ולכן מגדירים אותו במילים שלי.מרגיש כמו ידיעהבדיקה שמראה ידיעההדף נראה מוכרלהסביר בספר סגורעקבתי אחרי הדוגמהלפתור דוגמה חדשה לבדאני מזהה את המונחלהגדיר במילים שלי
דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: מטה־קוגניציה

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות. התלמידים בשאלות דמיוניים.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: מטה־קוגניציהשם:
  1. כתבו ידע, ניטור או בקרה ליד כל משפט.

    טבלה של שלושה משפטים של תלמידים למיון לידע, ניטור או בקרה, והחלק מסומן בסימן שאלה: אני זוכר טוב יותר כשאני מצייר תרשים; אני לא בטוח שאדע לענות על שאלה על אריקסון; מחר אבחן את עצמי שוב על אריקסון.התלמיד אומרחלקאני זוכר כשאני מצייר?לא בטוח שאני יודע אריקסון?אבחן שוב את אריקסון מחר?
  2. כתבו את השלב החסר בלולאה והסבירו מדוע הוא קובע עד כמה טוב יהיה השלב הבא.

    לולאת הניטור והבקרה שוב, ושלב הניטור הוחלף בסימן שאלה: לומדים את החומר, סימן שאלה, ואז בקרה והחלטה להפסיק או ללמוד שוב.לומדים את החומר?בקרה: להפסיק או לחזור
  3. חשבו את הפער בין התחזית לציון של כל תלמיד. מי מכויל טוב יותר, ולאיזה כיוון טועה השני?

    טבלה של שני תלמידים דמיוניים: דנה צפתה 90 וקיבלה 60; עומר צפה 70 וקיבל 75. הפער של כל אחד הוא סימן שאלה.תלמידתחזיתציוןפערדנה9060?עומר7075?
  4. תלמיד קרא פרק שלוש פעמים, הרגיש מוכן ונכשל במבחן. הסבירו בעזרת אשליית הידיעה מה השתבש.

  5. מה הראה המחקר של בראון ומקניל על מצב על קצה הלשון לגבי תחושת הידיעה?

  6. קראו את תרשים העמודות. מה הוא מראה, ומהי ביקורת אחת על ההסבר הרגיל?

    תרשים עמודות של הרבע התחתון של הסטודנטים במחקרים של דאנינג וקרוגר מ־1999: הציון שלהם מיקם אותם באחוזון ה־12, אבל הם העריכו את מקומם באחוזון ה־62.12המיקום בפועל62ההערכה שלהם
    דאנינג וקרוגר ⁦(1999)⁩, הרבע עם הציונים הנמוכים: האחוזון שהושג מול האחוזון שהוערך.
  7. תכננו שיעור חזרה של 20 דקות על תאוריה אחת בפסיכולוגיה, שמשתמש במטה־קוגניציה בהתחלה ובסוף.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

מה דוגמה למטה־קוגניציה?

לשים לב באמצע הקריאה שלא הבנתם את הפסקה האחרונה ולחזור אליה זו מטה־קוגניציה. כך גם לחזות את הציון במבחן ואז להשוות אותו לציון האמיתי, או לבחור לצייר ציר זמן כי אתם יודעים שתאריכים נקלטים כך טוב יותר.

מהם שני החלקים של מטה־קוגניציה?

ידע מטה־קוגניטיבי, מה שאתם יודעים על האופן שבו חשיבה ולמידה פועלות, וויסות מטה־קוגניטיבי, שכולל ניטור (שיפוט של עד כמה אתם יודעים משהו) ובקרה (החלטה מה לעשות על סמך השיפוט הזה).

מי המציא את המושג מטה־קוגניציה?

הפסיכולוג ההתפתחותי האמריקאי ג׳ון פלאוול הציע את המונח ב־1979 ותיאר אותו כידע על החשיבה ושליטה בחשיבה. נלסון ונרנס פיתחו מאוחר יותר את ההבחנה בין ניטור לבקרה.

האם אפקט דאנינג־קרוגר אמיתי?

במחקרים מ־1999 בעלי הציונים הנמוכים הפריזו במיקום שלהם, ודפוסים דומים נמצאו בתחומים רבים. אבל החוקרים חלוקים בשאלה כמה ממנו נובע מחוסר תובנה עצמית וכמה הוא אפקט סטטיסטי, ובעלי הציונים הנמוכים עדיין מדרגים את עצמם נמוך מבעלי הציונים הגבוהים.

איך אפשר לשפר מטה־קוגניציה?

להחליף תחושות בבדיקות. לחזות עד כמה תצליחו ולהשוות לתוצאה, להסביר חומר בלי הסיכום, ולפתור בעיות חדשות בלי להסתכל בדוגמה. עם הזמן השיפוט שלכם לגבי מה שאתם יודעים נעשה מדויק יותר.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לפסיכולוגיה

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 236 המורים