# מי היה שמואל הנגיד?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [שירת ימי הביניים: משוררי ספרד](https://www.lessons.co.il/he/שירת-ימי-הביניים) · כיתה י״א · 2026-11-08 · https://www.lessons.co.il/he/שירת-ימי-הביניים/מי-היה-שמואל-הנגיד

שמואל הנגיד (993–1056) היה המשורר העברי הגדול הראשון בספרד המוסלמית, ומ־1038 גם הווזיר של ממלכת גרנדה ומפקד צבאה. הוא כתב שירי מלחמה שבהם הדובר מודה לאל על כל ניצחון, ולצידם שירי הגות על קוצר החיים, וכינס את שיריו בשלושה ספרים שנקראו על שם ספרי דוד ושלמה.

## הסבר על הנושא

### מי היה שמואל הנגיד

שמואל הנגיד (993–1056) נולד במרידה וגדל בקורדובה שבספרד המוסלמית. כשנחרבה קורדובה ב־1013 עבר למלגה, ומשם עלה לגדולה בחצר המלך של גרנדה. ב־1027 מונה לנגיד, מנהיג יהודי ספרד, והיה הראשון שנשא את התואר. ב־1038 מינה אותו המלך באדיס לווזיר הגדול ולמפקד צבאו, והוא יצא בראש הצבא למלחמה כמעט בכל שנה עד 1056.

הוא היה גם רב ופוסק, והמשורר העברי הגדול הראשון של תור הזהב. את שיריו כינס בשלושה ספרים שנקראו על שם ספרי דוד ושלמה: "בן תהלים", "בן משלי" ו"בן קהלת". הדובר הוא הקול המדבר בשיר, וכאן הטעות הנפוצה: גם כשהדובר נקרא שמואל ונלחם בקרב אמיתי, השיר אינו יומן. השאלה היא תמיד מה השיר עושה בעובדות.

### שיר המלחמה: דובר שמודה לאל

ב־1038 הביס צבא גרנדה בפיקודו את צבאו של זוהייר, שליט אלמריה, ליד הכפר אלפואנטי. על הקרב כתב הנגיד שיר בן 149 בתים, "אלוה עז", שנפתח כך: "אֱלוֹהַּ עֹז וְאֵל קַנּוֹא וְנוֹרָא, / מְרוֹמָם אַתְּ עֲלֵי כָל שִׁיר וְשִׁירָה". המצביא אינו מתפאר בתכסיסיו. הדובר בשיר המלחמה עומד מול האל ומודה לו, והניצחון כולו מסופר כנס.

כששואלים אותו אם אינו ירא, הוא עונה "בְּתִמָּהוֹן: אֲדֹנָי לִי — וְאִירָא?". זהו הפסוק מתהלים קיח "יְהוָה לִי, לֹא אִירָא", שהפך לשאלה רטורית: מי שה׳ איתו אינו יכול אפילו לדמיין פחד. הוא גם מסרב לבקש ניצחון כשכר על צדקתו: "וְלֹא אֹמַר: תְּנָה לִי אֵל תְּשׁוּעָה / לְמַעַן כִּי הֲלִיכָתִי יְשָׁרָה". תשובה חלשה תכתוב שהשיר "דתי"; תשובה טובה תראה שההודיה לאל היא הדרך שבה השיר מספר את הקרב.

### הדגם המקראי: דוד, שמואל ופורים

מאחורי הדובר עומד דוד המלך, הלוחם שכתב מזמורים. מזמור יח בתהלים הוא שיר שדוד אמר "בְּיוֹם הִצִּיל־יְהוָה אוֹתוֹ מִכַּף כָּל־אֹיְבָיו". הנגיד, שקרא לאחד מספריו "בן תהלים", כותב את ניצחונותיו בתפקיד הזה: מצביא שהוא גם משורר תהלים.

בתוך השיר הקרב מסופר בדמויות המקרא. זוהייר הוא אגג מלך עמלק, הווזיר שלו, בן עבאס, ששלח איגרות נגד הנגיד ועמו, הוא המן החדש, ושמו של המשורר משלים את התמונה: "לְפָנִים מֵת אֲגָג עַל-יַד שְׁמוּאֵל", כמו בשמואל א טו. בסוף הוא מבקש מן הקהילות "וּפוּר מִשְׁנֶה עֲשׂוּ לָאֵל". מלחמה בין שתי ממלכות מוסלמיות נעשית פרק בתולדות ישראל, והצלה של אדם אחד נעשית גאולה של עם.

### הקול הפרטי: לילה במבצר הרוס

ב"בן קהלת" אותו מצביא מדבר בקול אחר. השיר נפתח בשדה: "הֲלִינוֹתִי גְדוּד כָּבֵד בְּבִירָה / הֲרָסוּהָ, יְמֵי קֶדֶם, קְצִינִים". ואז המפנה: "וְדִבַּרְתִּי לְלִבִּי", הד ללשון קהלת "דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם־לִבִּי". המפקד מפסיק לדבר אל חייליו ומדבר אל עצמו.

הוא שואל "אֵי קְהָלִים / וְעַמִּים, שָׁכְנוּ בָזֹאת לְפָנִים?", ומונה אותם בזוגות של ניגודים: בונים ומחריבים, שרים ודלים, עבדים ואדונים, אבלים וחתנים. כולם "וְהָיוּ עַל פְּנֵי אֶרֶץ שְׁכֵנִים – / וְהֵם הַיּוֹם בְּלֵב אֶרֶץ שְׁכוּנִים!": אותו שורש, ש־כ־ן, לחיים ולקבר. הבית האחרון מכניס גם את הדובר ואת צבאו לרשימה: "אֱמֶת, נַפְשִׁי, אֱמֶת, כָּהֵם לְמָחָר / אֱהִי אָנִי וְאֵלֶּה הַהֲמוֹנִים".

זה ההבדל שהשיעור שואל עליו. בקול הציבורי הדובר עומד בראש עמו, לצד האל ומול אויביו; בקול הפרטי הוא אחד מן המתים של מחר. אל תכתבו שאחד הקולות כן והשני מסכה: אותו אדם כתב את שניהם, וקרבת המוות בשדה הקרב היא שמחברת ביניהם.

## תרגול שמואל הנגיד: שיר המלחמה ושיר המבצר ההרוס

לתלמידי כיתה י״א שלומדים את שירת ימי הביניים. כל השורות שצריך מודפסות בדף; ענו במשפטים שלמים ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את הטבלה: על שם איזה ספר במקרא נקרא כל אחד משלושת ספרי השירה של שמואל הנגיד?** — "בן תהלים": על שם תהלים, הספר המיוחס לדוד. "בן משלי": על שם משלי, המיוחס לשלמה. "בן קהלת": על שם קהלת, המיוחס גם הוא לשלמה. כל שם פירושו בן של אותו ספר: ספר חדש בשושלת שלו.
2. **קראו את פתיחת השיר "אלוה עז" (1038): "אֱלוֹהַּ עֹז וְאֵל קַנּוֹא וְנוֹרָא, / מְרוֹמָם אַתְּ עֲלֵי כָל שִׁיר וְשִׁירָה". השיר עוסק בקרב שהמשורר ניצח בו. אל מי פונה הבית הראשון, ומה זה מלמד על הדובר?** — הבית פונה אל האל, לא אל החיילים ולא אל הקוראים. עוד לפני מילה אחת על הקרב, הדובר מציב את האל מעל כל שיר, גם מעל השיר שלו. שיר הניצחון הוא שיר הודיה, והמצביא מציג את עצמו כמי שהאל הציל.
3. **כששואלים את הדובר אם הוא ירא, הוא עונה: "בְּתִמָּהוֹן: אֲדֹנָי לִי — וְאִירָא?". השוו לפסוק בתהלים קיח, ו: "יְהוָה לִי, לֹא אִירָא". מה שינה המשורר, ולמה?** — הוא הפך את המשפט של המזמור לשאלה רטורית שנאמרת בתימהון. השאלה הופכת את הפחד לדבר מגוחך: מי שה׳ איתו אינו יכול אפילו לדמיין שיפחד. השיבוץ גם מעמיד את המצביא בקולו של משורר תהלים.
4. **בשיר "אלוה עז" זוהייר, שליט אלמריה, נקרא אגג; הווזיר שלו, בן עבאס, שלח איגרות נגד הנגיד ונגד עמו; המשורר מזכיר שאגג מת בידי שמואל, ומבקש לקבוע פורים שני. השלימו את הטבלה: מי במקרא הוא מי בשיר?** — אגג מלך עמלק: זוהייר, שליט אלמריה. המן: בן עבאס, הווזיר ששלח איגרות נגד היהודים כמו המן. שמואל שהרג את אגג: שמואל הנגיד עצמו, ששמו יוצר את הקשר. פורים: יום הניצחון, שהמשורר מבקש לקבוע כפורים שני.
5. **השיר הקצר הזה מתוך "בן משלי": "קְרָב דּוֹמֶה בְּרֹאשׁוֹ אֶל יְפֵיפָה / אֲשֶׁר כָּל אִישׁ לְשַׂחֵק בָּהּ יְאַוֶּה, / וְסוֹפוֹ כַזְּקֵנָה הַמְּאוּסָה / אֲשֶׁר כָּל שׁוֹחֲרָהּ יִבְכֶּה וְיִדְוֶה.". איזה אמצעי יש כאן, ובמה שונה המבט על המלחמה מזה שב"אלוה עז"?** — שני דימויים: המלחמה בתחילתה דומה ליפהפייה, ובסופה לזקנה מאוסה. המכנה המשותף: המלחמה מושכת לפני שהיא מתחילה, ומשאירה אחריה רק בכי וכאב. "אלוה עז" מספר על מלחמה אחת כעל נס ומודה לאל; המשל הזה, בקולו של חכם, מדבר על כל מלחמה ועל מחירה.
6. **קראו את פתיחת השיר מתוך "בן קהלת": "הֲלִינוֹתִי גְדוּד כָּבֵד בְּבִירָה / הֲרָסוּהָ, יְמֵי קֶדֶם, קְצִינִים, / וְיָשַׁנּוּ עֲלֵי גַבָּהּ וְצִדָּהּ, / וְתַחְתֵּינוּ בְּעָלֶיהָ יְשֵׁנִים.". מי ישן למעלה, מי ישן למטה, ומה עושה כאן הפועל ישן?** — החיילים ישנים על גבי ההריסות; בעלי המבצר, שחיו בו לפני דורות, ישנים מתחתם, בקבריהם. אותו פועל, "יָשַׁנּוּ" ו"יְשֵׁנִים", משמש לשניהם, ולכן החיים והמתים כבר שוכבים זה לצד זה: השינה היא תמונה של המוות.
7. **עוד שלוש שורות מן השיר. בית 3: "וְדִבַּרְתִּי לְלִבִּי" "אֵי קְהָלִים / וְעַמִּים, שָׁכְנוּ בָזֹאת לְפָנִים?". בית 7: "וְהָיוּ עַל פְּנֵי אֶרֶץ שְׁכֵנִים – / וְהֵם הַיּוֹם בְּלֵב אֶרֶץ שְׁכוּנִים!". בית 10: "אֱמֶת, נַפְשִׁי, אֱמֶת, כָּהֵם לְמָחָר / אֱהִי אָנִי וְאֵלֶּה הַהֲמוֹנִים". השלימו את טבלת המבנה: מה קורה בכל חלק של השיר?** — בתים 1–2: התמונה הציבורית, מפקד וגדודו לנים במבצר הרוס. בית 3: הפנייה פנימה, הדובר מדבר אל לבו. בתים 3–9: השאלות: איה כל מי שחיו כאן? הם שוכנים בלב האדמה. בית 10: המסקנה: מחר יהיה הוא עצמו, עם חייליו, כמותם.
8. **השוו בין הדובר ב"אלוה עז" לדובר בשיר המבצר ההרוס. כתבו פסקה, עם ציטוט מכל שיר.** — תשובה טובה אומרת שב"אלוה עז" הדובר מדבר בקול ציבורי: מנהיג שעומד עם האל מול אויביו ומדבר בשם עמו ("אֲדֹנָי לִי — וְאִירָא?"). בשיר המבצר הוא מדבר בקול פרטי: פונה אל נפשו ומונה את עצמו בין המתים של מחר ("כָּהֵם לְמָחָר / אֱהִי אָנִי"). התשובות הטובות ביותר מוסיפות ששני הקולות באים מאדם שעמד מול המוות בשדה הקרב.

## שאלות נפוצות

### מה פירוש התואר נגיד?

נגיד היא מילה מקראית שפירושה מנהיג או שר. ב־1027 מונה שמואל אבן נגרילה לנגיד יהודי ספרד, והיה הראשון שנשא את התואר, ומאז הוא נקרא שמואל הנגיד. זה היה תפקידו בקהילה היהודית, בנפרד מתפקידו כווזיר בחצר המלך.

### האם יהודי באמת פיקד על צבא מוסלמי?

כן. מ־1038 היה שמואל הנגיד הווזיר הגדול של המלך באדיס ממלכת גרנדה ומפקד צבאו, והוא יצא למלחמה כמעט בכל שנה עד 1056. זה היה הישג יוצא דופן, והקנאה של אויביו בו היא אחד הנושאים של שירי המלחמה שלו.

### האם הדובר בשירי הנגיד הוא המשורר עצמו?

לא בדיוק. שירי המלחמה מזכירים קרבות אמיתיים ואפילו את שם המשורר, אבל הדובר הוא דמות שהשיר מעצב: דוד שמודה לאל, שמואל שמנצח את אגג. בתשובה כתבו "הדובר" ולא "הנגיד", והראו איך השיר מעצב את העובדות.

### מהו הספר בן קהלת?

"בן קהלת" הוא ספר שירי ההגות של הנגיד, ברוח מגילת קהלת: קוצר החיים, הבל השררה והפחד מן המוות. גם השיר על הגדוד שלן במבצר ההרוס שייך אליו, ובו המצביא מבין שגם הוא וחייליו יהיו מחר כמו המתים שתחתיהם.

### מה ההבדל בין שירי המלחמה לשירי ההגות של הנגיד?

שירי המלחמה מדברים בקול ציבורי: מנהיג מודה לאל על ניצחון ומספר אותו כפרק בתולדות עמו. שירי ההגות מדברים בקול פרטי: אדם פונה אל נפשו ומהרהר במוות. מאחורי שניהם עומדת אותה חוויה של שדה הקרב.
