# איך צוחק אברהם אבן עזרא על מזלו הרע בשיריו?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [שירת ימי הביניים: משוררי ספרד](https://www.lessons.co.il/he/שירת-ימי-הביניים) · כיתה י״א · 2026-11-08 · https://www.lessons.co.il/he/שירת-ימי-הביניים/איך-צוחק-אברהם-אבן-עזרא-על-מזלו-הרע-בשיריו

בשירי אברהם אבן עזרא (בערך 1089–1164), חכם שעזב את ספרד ונדד באיטליה, בצרפת ובאנגליה, העוני והמזל הרע נעשים בדיחה. השיר מציג אסון קטן, מנפח אותו בהגזמה ומסתיים בתפנית: אילו מכר נרות, השמש לא הייתה שוקעת; אילו מכר תכריכים, איש לא היה מת.

## הסבר על הנושא

### חכם נודד

אברהם אבן עזרא נולד בטודלה שבספרד בערך ב־1089. בספרד עסק בעיקר בשירה, וכנראה היה עני. בשנות ה־1140 (השנה המדויקת אינה ידועה) עזב את ספרד, כנראה מפני רדיפות האלמוואחידון, ומאז לא השתקע: רומא וערים אחרות באיטליה, בזייה, נרבונה ורואן בצרפת, ולונדון, שבה שהה ב־1158. בכל מקום נשא בגאווה את הכינוי "אברהם הספרדי". הוא נפטר ב־1164, ואין יודעים היכן.

בדרך כתב כמעט את כל ספריו: פירושים למקרא, דקדוק עברי, אסטרונומיה, מתמטיקה ואסטרולוגיה. באחד משיריו הוא מסכם: "בְּכָל מָקוֹם גַּרְתִּי / סְפָרִים חִבַּרְתִּי / וְסוֹדוֹת בֵּאַרְתִּי". זכרו את האסטרולוגיה: היא המפתח לבדיחות שלו.

### גלגל ומזלות: הכוכבים נגדו

השיר "גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת", בן ארבעה בתים, נפתח בפתיחה בלשון האסטרולוגיה: "גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי". אצל אסטרונום זו אינה מליצה: השמיים עצמם התייצבו נגדו ביום שנולד.

אחר כך באה ההגזמה, תיאור שמנפח דבר הרבה מעבר למציאות: "לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי!". המזל שלו רע כל כך שהוא יכול לעצור את השמש. החצי השני נפתח מחדש בתלונה, "אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי", ואז חוזר על הדגם ומחשיך אותו: "לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי!". התפנית היא שהמוות, הדבר הנורא מכול, נעשה פואנטה: המזל הרע שמכה בו היה מציל את העולם כולו.

טעות נפוצה היא לכתוב שהשיר "מצחיק" ולעצור. צריך להראות איך הצחוק בנוי: פתיחה רצינית, הגזמה שגדלה, וסוף שהופך את הכיוון.

### המעיל הקרוע: דימוי שמגיע עד הכוכבים

בשיר "הַמְעִיל הַקָּרוּעַ" הפתיחה היא דימוי: "מְעִיל יֵשׁ לִי וְהוּא כִדְמוּת כְּבָרָה". ההגזמה גדלה מבית לבית: כשהוא פורש אותו בלילה כמו אוהל, הכוכבים מאירים דרכו, ובתוכו הוא רואה "סַהַר וְכִימָה" ואת הכסיל, הכוכבים שבעמוס ה "עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל". הוא מתעייף מלספור את חוריו, הדומים לשיני מסור. זו גם בדיחה של אסטרונום: את הכוכבים שהוא חוקר בספריו הוא רואה דרך החורים במעילו.

התפנית באה בבית האחרון, והבדיחה נעשית תפילה: "אֱלוֹהַי, הַחֲלִיפֵהוּ בְּמַעְטֵה / תְהִלָּה לִי וְתֵיטִיב הַתְּפִירָה!". הצירוף "מַעֲטֵה תְהִלָּה" לקוח מישעיהו סא, מן ההבטחה לאבלי ציון, והסוף מבקש מן האל עצמו להיות חייט טוב יותר. הצחוק אינו מסתיר את העוני; הוא מאפשר למשורר לשמור על כבודו.

### הצחוק של אבן עזרא והתלונה של אבן גבירול

שני המשוררים כותבים על מזל רע, ושניהם מדברים על השמיים ועל האל. אבל הדובר של אבן גבירול זועק, "נִחַר בְּקָרְאִי גְּרוֹנִי", ומאשים עולם שאינו מבין אותו; הוא עומד מעל כולם, ולבד. הדובר של אבן עזרא מאשים את המזלות, צוחק על עצמו ומזמין את הקורא לצחוק איתו. המרחק של הבדיחה הופך את הכאב לדבר משותף.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שהצחוק מעיד שאבן עזרא לא סבל. הצחוק הוא דרך להתלונן: השיר "אשכים לבית השר" נגמר באנחה, "אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי, נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב!". תשובה טובה מראה מה כל משורר עושה באותו כאב.

## תרגול אברהם אבן עזרא: הגזמה, תפנית והשוואה לאבן גבירול

לתלמידי כיתה י״א שלומדים את שירת ימי הביניים. כל השורות שצריך מודפסות בדף; ענו במשפטים שלמים ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **שבצו בטבלה את תחנות הנדודים של אבן עזרא לפי הזמן: לונדון; טודלה שבספרד; בזייה, נרבונה ורואן; רומא, לוקה, מנטובה וורונה.** — בערך 1089: טודלה שבספרד, שבה נולד. משנות ה־1140: רומא, לוקה, מנטובה וורונה באיטליה. מבערך 1148: בזייה, נרבונה ורואן בצרפת. 1158: לונדון.
2. **זה השיר "גלגל ומזלות" כולו: "גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי; / לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי! / אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי; / לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי!". את מי מאשים הדובר במזלו הרע, ולמה ההאשמה הזאת מתאימה דווקא לאבן עזרא?** — הוא מאשים את הגלגל והמזלות, הכוכבים שנטו ממסלולם ביום הולדתו ו"עִוְּתוּנִי". זה מתאים לאבן עזרא כי הוא עסק באסטרונומיה ובאסטרולוגיה וכתב עליהן ספרים: הוא משתמש במדע שלו כדי לצחוק על עצמו.
3. **השלימו את תרשים המבנה של "גלגל ומזלות": מה יש בפתיחה, מהי ההגזמה ומהי התפנית?** — פתיחה: המזלות נטו בלידתו, ולכן לא יצליח. הגזמה: אילו מכר נרות, השמש לא הייתה שוקעת עד מותו. תפנית: אילו מכר תכריכים, איש לא היה מת. בסוף המזל הרע שלו הופך לברכה לכל העולם, וזו הפואנטה.
4. **מתוך "המעיל הקרוע": "מְעִיל יֵשׁ לִי וְהוּא כִדְמוּת כְּבָרָה / לְחִטָּה לַהֲנָפָה אוֹ שְׂעוֹרָה, / כְּאֹהֶל אֶפְרְשֶׂנּוּ לֵיל בְּאִישׁוֹן / וְכוֹכְבֵי רוֹם יְשִׂימוּן בּוֹ מְאוֹרָה, / בְּתוֹכוֹ אֶחֱזֶה סַהַר וְכִימָה / וְיוֹפִיעַ כְּסִיל עָלָיו נְהָרָה. / וְאֵלַהּ מִסְּפֹר אֶת כָּל נְקָבָיו / אֲשֶׁר דּוֹמִים לְשִׁנֵּי הַמְּגֵרָה". מצאו שלוש הגזמות, והסבירו איך כל אחת גדולה מקודמתה.** — 1. המעיל ככברה לנפות בה חיטה. 2. כשהוא פורש אותו כאוהל בלילה, הכוכבים מאירים דרכו, והוא רואה בו את הירח, הכימה והכסיל. 3. אי אפשר לספור את חוריו, הדומים לשיני מסור. ההגזמה עולה מן הבית אל השמיים: מכלי במטבח עד כיפת הכוכבים.
5. **כך מסתיים "המעיל הקרוע": "אֱלוֹהַי, הַחֲלִיפֵהוּ בְּמַעְטֵה / תְהִלָּה לִי וְתֵיטִיב הַתְּפִירָה!". השוו לישעיהו סא, ג: "מַעֲטֵה תְהִלָּה, תַּחַת רוּחַ כֵּהָה". מהי התפנית, ומה מוסיף השיבוץ?** — התפנית: הבדיחה נעשית תפילה, והמשורר מבקש מן האל מעיל חדש. השיבוץ מישעיהו מחליף את המעיל הקרוע במעטה תהלה שהובטח לאבלי ציון, כלומר מכבוד חומרי לכבוד רוחני. והבקשה "וְתֵיטִיב הַתְּפִירָה" עושה מן האל חייט, וזו בדיחה אחרונה.
6. **קראו את "אשכים לבית השר": "אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר – אֹמְרִים: כְּבָר רָכָב! / אָבֹא לְעֵת עֶרֶב – אֹמְרִים: כְּבָר שָׁכָב! / אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב, אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב – / אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי, נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב!". מה החריזה עושה בשיר, ועל מי מוטלת האשמה בסופו?** — השיר כולו בנוי על צליל אחד: רָכָב, שָׁכָב, מֶרְכָּב, מִשְׁכָּב, כוֹכָב, וכל בית בו נפתח באות א. החריזה הזהה מראה שכל ניסיון נגמר באותה דלת סגורה. בסוף האשמה עוברת מן השר אל הכוכב: העני נולד "בְּלִי כוֹכָב", בלי מזל, וזו גם בדיחה וגם אנחה.
7. **השלימו את טבלת ההשוואה בין התלונה של אבן גבירול לצחוק של אבן עזרא, וכתבו מה משותף לשניהם.** — מול "זועק מכאב": צוחק על עצמו. מול "מאשים את המזלות": מאשים את הסובבים. מול "לבד, מעל כולם": הקורא צוחק איתו. משותף לשניהם: מזל רע וכאב אמיתי, ששני המשוררים הופכים לשירה, כל אחד בדרכו.
8. **כתבו שיר קצר משלכם, שתיים או ארבע שורות, על מזל רע, באותו מבנה: פתיחה, הגזמה ותפנית.** — יש תשובות נכונות רבות. בשיר טוב יש פתיחה שמציגה מזל רע, הגזמה שמנפחת אותו מעבר לכל היגיון, ותפנית בסוף שמשנה את הכיוון, למשל: אילו פתחתי חנות מטריות, לא היה יורד גשם לעולם.

## שאלות נפוצות

### למה אבן עזרא מאשים את הכוכבים?

אבן עזרא עסק באסטרונומיה ובאסטרולוגיה, וכתב עליהן ספרים. בשיריו הוא משתמש באמונה שהמזלות ביום הלידה קובעים את גורל האדם, כדי לצחוק על גורלו: הגלגל נטה בלידתו, והוא נולד "בְּלִי כוֹכָב". הרעיון שהעוני תלוי במזל מופיע גם בתלמוד.

### למה בספרים שונים השיר גלגל ומזלות מופיע במילים אחרות?

שירי ימי הביניים הגיעו אלינו בכתבי יד ובקבצים שונים, ולכן יש להם נוסחים שונים. גם ברשת אפשר למצוא אותו במילים שונות במקצת. בעמוד הזה מצוטט הנוסח של פרויקט בן־יהודה, ובוויקיטקסט מופיעות אותן מילים בניקוד שונה מעט. בבחינה צטטו את הנוסח שמופיע במקראה שלכם.

### האם אבן עזרא כתב רק שירים מצחיקים?

לא. הוא כתב גם פיוטים ושירים רציניים. אחד המפורסמים בהם הוא הקינה "אהה ירד על ספרד רע", שבה הוא מבכה את חורבן הקהילות היהודיות בספרד ובצפון אפריקה בימי האלמוואחידון ומונה אותן אחת לאחת.

### מהי תפנית בסוף שיר?

תפנית היא שינוי כיוון בסוף השיר, שגורם לקוראים לקרוא מחדש את מה שקדם לו. ב"גלגל ומזלות" המוות נעשה פואנטה, וב"המעיל הקרוע" הבדיחה נעשית תפילה. בתשובה הראו מה היה הכיוון לפני התפנית ומה השתנה אחריה.

### מה כתב אבן עזרא מלבד שירה?

בנדודיו כתב פירושים למקרא, ובראשם פירושו לתורה, וגם ספרי דקדוק עברי, אסטרונומיה, מתמטיקה ואסטרולוגיה. הוא כתב בעברית, וכך הביא את חוכמת יהודי ספרד, שנכתבה ברובה בערבית, אל קהילות אירופה.
