# על מה כתבה לאה גולדברג בשיריה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [השירה העברית במאה העשרים](https://www.lessons.co.il/he/שירה-עברית-במאה-העשרים) · כיתה י״א · 2026-11-08 · https://www.lessons.co.il/he/שירה-עברית-במאה-העשרים/על-מה-כתבה-לאה-גולדברג-בשיריה

לאה גולדברג (1911–1970) כתבה שירים שקטים ובהירים על אהבה נכזבת, על נוף ועל חלוף הזמן, לא פעם בצורות קלאסיות כמו הסונטה. בשיריה הטבע נושא את עולמה הפנימי של הדוברת, ושיר קצר מתהפך לעתים קרובות בבית האחרון: בסונטה "אורן" הכאב של שתי מולדות נעשה לעץ שנשתל פעמיים.

## הסבר על הנושא

### מי הייתה לאה גולדברג ועל מה כתבה

לאה גולדברג נולדה ב־1911 בקניגסברג שבפרוסיה וגדלה בקובנה שבליטא. ב־1935 עלתה לארץ, ובאותה שנה יצא ספר שיריה הראשון, "טבעות עשן". בעזרת אברהם שלונסקי הצטרפה לחבורת "יחדיו" של שלונסקי ואלתרמן. ב־1960 ייסדה באוניברסיטה העברית את החוג לספרות כללית והשוואתית, וכתבה גם לילדים. היא מתה בירושלים ב־15 בינואר 1970, ובאותה שנה הוענק לה פרס ישראל.

בשירי לאה גולדברג חוזרים שלושה נושאים: אהבה שאינה זוכה למענה, נוף, וזמן שחולף. היא כתבה על האישי ועל האנושי, לא שירה לאומית מגויסת. ארבע שאלות פותחות כמעט כל שיר קצר שלה, והתרשים מראה אותן לפי הסדר.

### הדוברת בשיר אהבה אינה המשוררת

הדוברת היא הקול שאומר "אני" בשיר. במחזור "אהבתה של תרזה די מון", שתים עשרה סונטות שהופיעו במלואן בספר "ברק בבוקר" (1955), גולדברג בדתה את הדוברת: אצילה מפרובנס, ליד אביניון, בסוף המאה ה־16, שבגיל ארבעים לערך התאהבה במורה האיטלקי הצעיר של בניה, כתבה לו סונטות, שרפה אותן כשעזב ונכנסה למנזר.

המסכה הזאת מאפשרת לכתוב על אהבה אסורה, על בושה ועל חומות בין האוהבת לאהוב, ממרחק של ארבע מאות שנה. ביומנה כתבה גולדברג שזו המצאה שלה, וגם ניחוש נכון של מצבה. לכן הטעות היא לכתוב ש"המשוררת מספרת על אהבתה". תשובה טובה מתארת את הדוברת שבתוך השיר: אישה בוגרת, אוהבת בלי תקווה, שהצורה הקבועה של הסונטה, ארבעה עשר טורים, מרסנת את רגשותיה.

### איך הטבע משקף את העולם הפנימי

הסונטה "אורן" נפתחת בנוף של חסר: "כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה", וכאן גם לא יחבוש העץ כובע של שלג. הקוקייה והשלג הם נוף הילדות בליטא, ומה שחסר בנוף הוא מה שחסר בדוברת. שימו לב לפועל בעתיד ובשלילה, "לֹא אֶשְׁמַע": הדוברת יודעת מראש שהקול הזה לא יחזור. אבל בצל האורנים קמה לתחייה כל ילדותה, כי האורן גדל בשתי הארצות.

צלצול המחטים נשמע לה כמו "הָיֹה הָיָה", פתיחה של אגדה: הילדות הפכה לסיפור. היא תקרא מולדת למרחב השלג, לקרח הירקרק שכובל את הפלג, וגם ללשון השיר בארץ נכרייה. לפי קריאה אחת, כבר שם העברית הייתה מולדת בתוך ארץ זרה. הטבע כאן אינו קישוט: כל פרט בנוף הוא רגש שלא נאמר במפורש.

### התפנית בבית האחרון, וגולדברג מול אלתרמן

תפנית היא המקום שבו שיר משנה כיוון: רגש, פנייה או תמונה מתהפכים. בסונטה יש לה מקום קבוע, בין שמונה הטורים הראשונים לששת האחרונים, וגולדברג מוסיפה תפנית חדה עוד יותר בשלושת הטורים האחרונים. בבית השלישי רק ציפורי מסע, התלויות בין ארץ לשמים, יודעות את הכאב של "שְׁתֵּי הַמּוֹלָדוֹת": כאב בלי קרקע. בבית האחרון הדוברת פונה ישירות אל העצים: "נִשְׁתַּלְתִּי פַּעֲמַיִם" איתם, ושורשיה "בִּשְׁנֵי נוֹפִים שׁוֹנִים". הציפור התלויה באוויר מתחלפת בעץ עם שורשים, והכפילות שהייתה פצע נעשית אחיזה כפולה. מי שכותב שהשיר עצוב על עזיבת המולדת מחמיץ את התפנית.

גולדברג ואלתרמן היו באותה חבורה, ושניהם כתבו בחריזה ובמשקל. אבל אצל אלתרמן הדימויים רבים ומפתיעים, הדובר הוא נווד מיתי והמוזיקה עומדת בקדמת השיר. אצל גולדברג הדימויים מעטים ובהירים, הקול קרוב לקול של אדם, והרגש עובר דרך האיפוק.

## תרגול: שירי לאה גולדברג, אורן ותרזה די מון

לתלמידי כיתה י״א שלומדים שירה עברית. ענו על השאלות לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **"אורן" הוא סונטה בת 14 שורות בארבעה בתים. כתבו בטבלה כמה שורות יש בכל בית, אם ידוע לכם שהבתים הראשונים ארוכים מן האחרונים.** — בית 1: 4, בית 2: 4, בית 3: 3, בית 4: 3. שני בתים של ארבע שורות ושני בתים של שלוש: זו הצורה של הסונטה.
2. **אלה המילים שבסוף שש השורות האחרונות של "אורן". כתבו את אות החריזה של כל שורה, והתחילו באות ג.** — שורה 9 ג, 10 ד, 11 ג, 12 ד, 13 ה, 14 ה: יודעות חורזת עם המולדות, שמים עם פעמיים, ואורנים עם שונים. שתי השורות האחרונות נחרזות זו עם זו וסוגרות את השיר.
3. **השלימו בטבלה מה אומרת כל תמונה על הדוברת. היעזרו בתיאור: בבית הראשון "כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה" ואין שלג על העץ; בצל האורנים קמה ילדותה; ציפורי מסע תלויות בין ארץ לשמים; ובסוף "נִשְׁתַּלְתִּי פַּעֲמַיִם".** — אין קוקייה, אין שלג: נוף הילדות חסר לה. צל האורנים: עץ שגדל בשתי הארצות מחזיר את הילדות. ציפורי המסע: היא תלויה בין שני מקומות, בלי קרקע. נשתלתי פעמיים: יש לה שורשים בשני הנופים.
4. **השוו בין הבית השלישי לבית האחרון של "אורן": במה שונה הציפור התלויה בין ארץ לשמים מן העץ שנשתל פעמיים? כתבו שני משפטים על התפנית.** — הציפור תלויה באוויר, בלי קרקע, ולכן היא מבטאת את הכאב של שתי המולדות. העץ מושרש, ופעמיים, ולכן הבית האחרון הופך את הכפילות מפצע לאחיזה. גם הפנייה משתנה: הדוברת מדברת עכשיו אל האורנים עצמם.
5. **השלימו את התרשים: מי המשוררת, מי הדוברת ומי האהוב במחזור "אהבתה של תרזה די מון"?** — המשוררת: לאה גולדברג. הדוברת: תרזה די מון, אצילה מפרובנס בסוף המאה ה־16, שגולדברג בדתה. האהוב: המורה האיטלקי הצעיר של בניה.
6. **תלמיד כתב: "בשירי תרזה די מון לאה גולדברג מספרת על אהבתה למורה של הבנים שלה." מה הטעות, ואיך מתקנים אותה?** — התלמיד מבלבל בין המשוררת לדוברת. המורה והבנים שייכים לסיפור של תרזה, לא לחייה של גולדברג. תיקון: הדוברת, תרזה די מון, אוהבת את המורה הצעיר של בניה. אפשר להוסיף שגולדברג כתבה ביומנה שהמסכה הזאת היא ניחוש נכון של מצבה, אבל הניתוח מתאר את הדוברת שבשיר.
7. **קראו את הבית שנכתב לדף הזה:
"כל הלילה ירד הגשם על הגג,
והעץ שבחצר כרע תחת משאו.
כמוהו גם אני שתקתי ולא ישנתי.
ובבוקר, כל עלה נצץ באור."
מה בטבע משקף את הדוברת, והיכן התפנית?** — הגשם והעץ שכרע תחת משאו משקפים את העצב ואת העומס של הדוברת, והיא אומרת זאת במפורש: "כמוהו גם אני". התפנית בשורה האחרונה: בבוקר אותו גשם נוצץ באור על כל עלה, והלילה הקשה מתהפך לרגע של אור.
8. **כתבו פסקה שמשווה בין הקול של לאה גולדברג לבין המוזיקה של אלתרמן. הביאו דוגמה אחת מכל משורר.** — פסקה טובה אומרת ששניהם היו בחבורת יחדיו וכתבו בחריזה ובמשקל. אצל אלתרמן הדובר נווד, הדימויים מפתיעים והמוזיקה בולטת (למשל הדרכים שלוחשות את הסתיו). אצל גולדברג הדימויים מעטים ובהירים והקול שקט (למשל האורן, עץ אחד שנושא שתי מולדות).

## שאלות נפוצות

### מה זה סונטה?

סונטה היא שיר בן ארבעה עשר טורים בצורה קבועה, שנולד באיטליה. בעברית היא כתובה לרוב בשני בתים של ארבעה טורים ושני בתים של שלושה, ויש בה מקום מובנה לשינוי כיוון בין שמונת הטורים הראשונים לששת האחרונים. החוקרים עפרה יגלין וגדעון טיקוצקי טוענים ש"אהבתה של תרזה די מון" עיצב במידה רבה את הסונטה העברית במאה העשרים.

### מי הייתה תרזה די מון?

תרזה די מון אינה דמות היסטורית. גולדברג בדתה אותה: אצילה מפרובנס בסוף המאה ה־16, שבגיל ארבעים לערך התאהבה במורה הצעיר של בניה, כתבה לו סונטות ושרפה אותן כשעזב. גולדברג כתבה בשמה שתים עשרה סונטות, וביומנה קראה לה המצאה שלה וניחוש נכון של מצבה.

### מה זה כאב שתי המולדות?

זה הביטוי מן הסונטה "אורן" שנעשה לשם של חוויה: הכאב של מי שיש לו שתי מולדות, ארץ הילדות והארץ שאליה עלה. אצל גולדברג אלה ליטא של השלג וארץ ישראל של האורנים. בבית האחרון של השיר הכאב הזה מקבל צורה חדשה: עץ ששורשיו בשני נופים.

### איך מוצאים את התפנית בשיר קצר?

מחפשים מקום שבו משהו משתנה: הזמן (מעבר ועתיד להווה), הפנייה (מדיבור על משהו לדיבור אל מישהו), התמונה, או מילה כמו "אבל" או "אולי". ב"אורן" משתנים בבית האחרון גם התמונה, מציפור לעץ, וגם הפנייה: הדוברת מדברת עכשיו אל האורנים.

### מה ההבדל בין לאה גולדברג לאלתרמן?

שניהם היו בחבורת "יחדיו", הושפעו מן הסימבוליזם הרוסי וכתבו בחריזה ובמשקל. אבל אלתרמן בונה עולם מיתי של דימויים רבים ומפתיעים ומוזיקה רמה, וגולדברג כותבת בדימויים מעטים ובהירים, בקול קרוב ושקט. אצלה הרגש עובר דרך האיפוק.
