# מה ההבדל בין גמיינשפט לגזלשפט?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: שינוי חברתי, מודרניזציה וגלובליזציה](https://www.lessons.co.il/he/שינוי-חברתי-ומודרניזציה) · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/שינוי-חברתי-ומודרניזציה/מה-ההבדל-בין-גמיינשפט-לגזלשפט

ההבדל בין גמיינשפט לגזלשפט הוא ההבחנה של פרדיננד טניס (1887) בין שני סוגים של קשר חברתי. גמיינשפט, קהילה, מבוסס על קרבת משפחה, מקום משותף ואמונה משותפת, והקשרים בו הם ערך בפני עצמו. גזלשפט, חברה, מבוסס על חוזה וחליפין, והקשרים בו הם אמצעי למטרות אישיות. כל קבוצה אמיתית משלבת את שניהם, וטניס טען שהחיים המודרניים נעים לכיוון הגזלשפט.

## הסבר על הנושא

### שני סוגים של קשר חברתי

הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס הציג את ההבדל בין גמיינשפט לגזלשפט בספר שנקרא בשם זה, ב־1887. גמיינשפט, שמתורגם בדרך כלל לקהילה, הוא קשר שאנשים מעריכים לשמו. הוא צומח מקרבת משפחה, מחיים במקום אחד ומאמונה ומחברות משותפות, ומה שמחזיק אותו הוא מה שטניס כינה רצון טבעי: פעולה מתוך הרגל, רגש וחובה. גזלשפט, חברה או התאגדות, הוא קשר שאנשים יוצרים כאמצעי למטרות שלהם: חוזה, מכירה, עבודה, חברות בתאגיד. הוא נשען על רצון רציונלי, בחירה מכוונת של האמצעי הטוב ביותר למטרה. טניס פתח את ספרו בתיאור הקהילה כחיים ממשיים ואורגניים, והחברה כמבנה מדומיין ומכני.

חנווני שכונתי שמכיר את המשפחה שלכם עשרים שנה ונותן לכם לשלם בשבוע הבא הוא קשר של גמיינשפט. הזמנה של אותם מצרכים באפליקציה, מחברה שמכירה אתכם רק כחשבון, היא קשר של גזלשפט.

### טיפוסים אידיאליים על רצף, לא שתי קופסאות

טניס התייחס לשניים כאל טיפוסים טהורים. בתיאוריה אפשר להפריד ביניהם; בחיים האמיתיים כל קבוצה משלבת אותם, ולכן עדיף למקם קבוצה על רצף בין שני הקטבים מאשר לשים אותה בקופסה. עסק משפחתי בנוי בבת אחת על קרבת משפחה ועל רווח. טניס תיאר גם תנועה היסטורית: עם התעשייה, הקפיטליזם וצמיחת הערים נעשה הגזלשפט לדומיננטי, וקוראים רבים שומעים בתיאור שלו צער על מה שאבד.

הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה היא לראות בגמיינשפט טוב ובגזלשפט רע, או פשוט כפר ועיר. קהילה צפופה יכולה גם להחניק: היא מפקחת על חבריה, מענישה שונות ומשאירה מעט מקום לבחירה. חוזה בין זרים יכול להיות הוגן, חופשי ופתוח לכל אחד. טניס תיאר שתי דרכים לחיות יחד; הוא לא ביקש מהתלמידים לבחור מנצח.

### הקיבוץ, המושב והעיר

ישראל מציעה מקרים ברורים. דגניה, שנוסדה ב־1910, נחשבת לקיבוץ הראשון: הרכוש היה משותף, החברים עבדו ואכלו יחד, וההחלטות התקבלו באסיפת החברים. במונחים של טניס היא עמדה קרוב לגמיינשפט, אבל היא נוסדה מתוך בחירה מכוונת, קהילה של אמונה משותפת ולא של לידה. נהלל, שנוסד ב־1921, היה מושב העובדים הראשון: כל משפחה עיבדה חלקה משלה, והקנייה והשיווק היו משותפים, שילוב של שני הטיפוסים. מסוף שנות התשעים עברו קיבוצים רבים לדגם הקיבוץ המתחדש, עם שכר שונה לפי העבודה; עד סוף 2009 עשו זאת 72 אחוז מהקיבוצים, לפי המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה. זו תנועה על הרצף לכיוון הגזלשפט.

גם הערים אינן גזלשפט טהור. דיירים בבניין בתל אביב אולי כמעט אינם מכירים זה את זה, אבל בית כנסת שכונתי, מועדון ספורט או קבוצת הצ׳אט של הבניין יכולים לבנות מחדש איים של קהילה.

### טניס ודורקהיים

אמיל דורקהיים כתב ביקורת על הספר ב־1889, וגזר ממנו זוג מושגים משלו בספרו חלוקת העבודה בחברה (1893). הוא התאים את הגמיינשפט לסולידריות מכנית, הקשר בין אנשים דומים, ואת הגזלשפט לסולידריות אורגנית, הקשר בין אנשים שתלויים בעבודה השונה זה של זה. אבל הוא דחה את ההשקפה של טניס שהחברה המודרנית מלאכותית: בעיני דורקהיים, התלות ההדדית היא צורה ממשית וטבעית של לכידות. שימו לב למלכודת שבמילים: טניס כינה את הקהילה אורגנית ואת החברה מכנית, הפוך מהשימוש של דורקהיים. שניהם תיארו את אותו שינוי, מקהילות מסורתיות קטנות לחברות תעשייתיות גדולות; הם נחלקו בשאלה מה השינוי עושה לקשרים בין בני האדם, ותשובה חזקה בבגרות מציגה את שתי ההשקפות זו לצד זו.

## תרגול: גמיינשפט וגזלשפט

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מלאו בעמודת הגזלשפט את סוג הרצון ואת מה ששומר על הסדר.** — רצון: רצון רציונלי, בחירה של האמצעי הטוב ביותר למטרה. הסדר: חוק וחוזה.
2. **קרוב לגמיינשפט, לגזלשפט או שילוב? (א) כפר שבו כולם מכירים את כולם ומחלוקות מוכרעות בידי הזקנים. (ב) מוקד שירות לקוחות של בנק. (ג) מסעדה משפחתית ששלושה בני דודים עובדים בה. (ד) שוק מקוון לחפצים יד שנייה.** — (א) גמיינשפט: קרבה, מקום ומנהג; (ב) גזלשפט: קשרים לא אישיים לשם מטרה; (ג) שילוב: קרבת משפחה יחד עם רווח; (ד) גזלשפט: חליפין בין זרים.
3. **מלאו את התיבה החסרה על הרצף, והסבירו מדוע היא עומדת שם.** — מושב: המשפחות מעבדות את אדמתן, וזה אישי יותר מהקיבוץ המוקדם, אבל הן קונות ומשווקות יחד וחיות בכפר, ולכן קרובות לקהילה יותר מעיר גדולה.
4. **מלאו את השנה שבה נוסד נהלל, המושב הראשון.** — 1921, השנה שבה נוסד נהלל, מושב העובדים הראשון.
5. **השלימו את הטבלה: איך ראה דורקהיים את הקשרים בחברה המודרנית?** — כקשר חדש ואמיתי: סולידריות אורגנית, הלכידות של אנשים שתלויים בעבודה השונה זה של זה, ולא מבנה מלאכותי כפי שחשב טניס.
6. **דגניה נוסדה בהחלטה מכוונת של חבריה, ובכל זאת ממקמים אותה ליד קוטב הגמיינשפט. הסבירו איך שני הדברים נכונים.** — הקהילה של טניס יכולה להישען על אמונה משותפת, ולא רק על לידה. המייסדים בחרו להצטרף, אבל בפנים הקשרים היו ערך בפני עצמו, הרכוש והעבודה היו משותפים והחיים נוהלו לפי ערכים משותפים: הסימנים של גמיינשפט.
7. **האם קבוצת הצ׳אט של הכיתה שלכם קרובה יותר לגמיינשפט או לגזלשפט? כתבו פסקה שמשתמשת בשלושה מאפיינים לפחות מטבלת ההשוואה.** — תשובה טובה שוקלת מאפיינים משני הצדדים, כמו מקום וחברות משותפים וקשרים שהם ערך בפני עצמו, מול קבוצה שהוקמה לשם מטרה, כללים שקבע המורה וחברים שעוזבים בסוף השנה, ומגיעה לעמדה מנומקת על הרצף.

## שאלות נפוצות

### מי טבע את המושגים גמיינשפט וגזלשפט?

הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס, בספרו גמיינשפט וגזלשפט שראה אור ב־1887. הוא היה ממייסדי האגודה הגרמנית לסוציולוגיה ונשיאה בשנים 1909 עד 1933.

### מה פירוש המילים גמיינשפט וגזלשפט?

גמיינשפט מתורגם בדרך כלל לקהילה, וגזלשפט לחברה או להתאגדות. ספרי לימוד רבים שומרים על המילים הגרמניות, כי אף תרגום אינו נושא את מלוא המשמעות.

### מהי דוגמה לגמיינשפט?

משפחה, כפר שאנשיו מכירים זה את זה דורות, חוג של חברים קרובים או קהילה של מאמינים. בכל אחד מהם הקשרים הם ערך בפני עצמו, ולא אמצעי למשהו אחר.

### האם גמיינשפט הוא סולידריות מכנית?

דורקהיים התאים ביניהם, אבל הם אינם זהים. סולידריות מכנית היא קשר בין אנשים דומים; גמיינשפט הוא קשר שמוערך לשמו. וטניס כינה את הקהילה אורגנית, הפוך מהשימוש של דורקהיים.

### האם ישראל של היום היא גמיינשפט או גזלשפט?

כמו כל חברה מודרנית, היא משלבת את שניהם. הכלכלה, המדינה והערים פועלות במידה רבה לפי חוזה וחליפין, ובקבוצות רבות המשפחה, הקהילה והאמונה המשותפת נשארות חזקות, מהקיבוצים והמושבים ועד הקהילות הדתיות.
