# מהו הסכם פריז?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: שינויי האקלים והשפעותיהם](https://www.lessons.co.il/he/שינויי-אקלים) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/שינויי-אקלים/מהו-הסכם-פריז

הסכם פריז הוא אמנת האקלים העולמית שאומצה בדצמבר 2015, ובה הסכימו כמעט כל המדינות לעצור את ההתחממות העולמית הרבה מתחת ל־2 מעלות מעל התקופה שלפני התיעוש ולשאוף להגביל אותה ל־1.5 מעלות. כל מדינה קובעת לעצמה יעדים להפחתת פליטות, שנקראים תרומות שנקבעו לאומית, וחייבת לעדכן אותם כל חמש שנים ולהחמיר אותם.

## הסבר על הנושא

### אמנה של כמעט כל המדינות

הסכם פריז אומץ בהסכמה ב־12 בדצמבר 2015 בוועידת COP21, הוועידה השנתית העשרים ואחת של אמנת האקלים של האו״ם, שהתקיימה בפריז. הוא נכנס לתוקף ב־4 בנובמבר 2016, אחרי שלפחות 55 מדינות שפולטות לפחות 55 אחוז מפליטות העולם אשררו אותו. היום 194 מדינות והאיחוד האירופי הם צד להסכם; רק איראן, לוב ותימן לא אשררו. גם ישראל היא צד להסכם.

החברות השתנתה בשוליים. ארצות הברית, אחת הפולטות הגדולות, יצאה ב־2020, חזרה ב־2021, ויצאה שוב בינואר 2026 אחרי הודעה שנייה. ההסכם ממשיך בלעדיה.

### היעדים ומחזור חמש השנים

סעיף 2 קובע את היעד: לעצור את העלייה בטמפרטורה העולמית "הרבה מתחת ל־2 מעלות" מעל התקופה שלפני התיעוש ולשאוף להגביל אותה ל־1.5 מעלות. ההסכם לא אומר לכל מדינה מה לעשות. במקום זה כל אחת כותבת תוכנית משלה, תרומה שנקבעה לאומית, וחייבת להגיש תוכנית חדשה כל חמש שנים שהולכת רחוק יותר מן הקודמת. כל חמש שנים העולם גם עורך סיכום מצב עולמי שמשווה את המאמץ הכולל ליעד; הראשון היה ב־2023. הרעיון הוא מחגר: היעדים יכולים רק לעלות.

תלמידים חושבים לעיתים קרובות שההסכם קובע מכסה לכל מדינה. הוא לא. הכמות שכל מדינה מפחיתה היא בחירה שלה.

### האם יעד 1.5 המעלות כבר נכשל?

הארגון המטאורולוגי העולמי מצא ש־2024 הייתה חמה בכ־1.55 מעלות מ־1850 עד 1900, השנה הקלנדרית הראשונה מעל 1.5. אין פירוש הדבר שהיעד הוחמץ. יעדי פריז מתייחסים להתחממות לאורך עשורים, והארגון העריך את ההתחממות לטווח ארוך ב־2024 בכ־1.3 מעלות. ובכל זאת הפער צר, וההתחייבויות של המדינות אינן מספיקות: דוח של תוכנית הסביבה של האו״ם מ־2020 מצא שההתחייבויות שהיו אז על השולחן יובילו כנראה ליותר מ־3 מעלות עד 2100.

למה להיאבק על חצי מעלה? הדוח המיוחד של ה־IPCC מ־2018 מצא ששוניות האלמוגים יצטמצמו בעוד 70 עד 90 אחוז ב־1.5 מעלות, אבל ביותר מ־99 אחוז ב־2 מעלות, ושהים יעלה עד 2100 בכ־10 ס״מ יותר ב־2 מעלות. כדי להישאר קרוב ל־1.5 מעלות, לפי הדוח, פליטות הפחמן הדו חמצני נטו בעולם צריכות לרדת בכ־45 אחוז מרמתן ב־2010 עד 2030 ולהגיע לאפס נטו בסביבות 2050.

### חוזקות וחולשות

החוזקה של ההסכם היא ההיקף שלו. כמעט כל המדינות בפנים, עשירות ועניות, וכל אחת חייבת לפרסם את התוכנית שלה ולדווח על ההתקדמות, כך שאפשר להצביע על המפגרות ולבייש אותן. המדינות המפותחות גם התחייבו לגייס 100 מיליארד דולר בשנה כדי לעזור למדינות עניות להפחית פליטות ולהסתגל.

החולשה היא הצד השני של אותה בחירה. ההסכם מחייב, אבל היעדים שבתוכו אינם מחייבים, ושום דבר לא מכריח מדינה לעמוד בהתחייבות שלה. מדינה יכולה לצאת, והפליטות בעולם המשיכו לעלות אחרי 2015. בבגרות, נסחו את היעדים, הסבירו איך עובדות ההתחייבויות, ושקלו חוזקה אחת מול חולשה אחת.

## תרגול: הסכם פריז

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים גיאוגרפיה. היעזרו בציר הזמן, במעגל, בתרשים ובטבלה המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את שני האירועים המוסתרים בציר הזמן.** — 2016: ההסכם נכנס לתוקף ב־4 בנובמבר. 2023: סיכום המצב העולמי הראשון.
2. **השלימו את התיבה החסרה במעגל, והסבירו למה המעגל נקרא מחגר.** — סיכום מצב: סיכום המצב העולמי. אחרי כל סיכום המדינות חייבות להגיש יעדים שהולכים רחוק יותר מקודם, ולכן השאיפות יכולות רק לעלות, כמו מחגר שמסתובב לכיוון אחד.
3. **ב־2024 העולם היה חם בכ־1.55 מעלות מ־1850 עד 1900. בכמה עברה השנה הזו את שאיפת ה־1.5, ולמה היעד עדיין לא הוחמץ?** — בכ־1.55 - 1.5 = 0.05 מעלות. יעדי פריז מתייחסים להתחממות לטווח ארוך לאורך עשורים, שהארגון המטאורולוגי העולמי העריך בכ־1.3 מעלות ב־2024, עדיין מתחת ל־1.5.
4. **לפי התרשים, בכמה יחרגו ההתחייבויות של 2020 משאיפת ה־1.5 עד 2100?** — ביותר מ־3 - 1.5 = 1.5 מעלות: ההתחייבויות מובילות ליותר מ־3 מעלות, פי שניים מן השאיפה.
5. **השלימו את שני התאים המוסתרים בטבלה.** — החוזקה השנייה: יעדים שעולים, כי כל חמש שנים מגישים יעדים חדשים. החולשה הראשונה: היעדים אינם מחייבים.
6. **תלמידה אומרת: "לפי הסכם פריז האו״ם קובע לכל מדינה כמה להפחית." הסבירו את הטעות.** — כל מדינה קובעת את היעד שלה, התרומה שנקבעה לאומית. ההסכם רק מחייב את המדינות לפרסם תוכנית, לדווח עליה ולהגיש תוכנית חזקה יותר כל חמש שנים.
7. **הסבירו למה הסכם עם יעדים לא מחייבים נחשב בעיני רבים להצלחה, ולמה אחרים מבקרים אותו.** — תשובה טובה אומרת שיעדים וולונטריים אפשרו לכמעט כל המדינות להצטרף, כולל מדינות עניות ופולטות גדולות שלא היו מקבלות מכסות כפויות, ושהדיווח הפומבי יוצר לחץ. המבקרים מציינים ששום דבר לא מכריח מדינה לעמוד בהתחייבות, שההתחייבויות מסתכמות ביותר מ־3 מעלות ושהפליטות המשיכו לעלות.

## שאלות נפוצות

### מהי המטרה העיקרית של הסכם פריז?

המטרה העיקרית היא לעצור את העלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת הרבה מתחת ל־2 מעלות מעל התקופה שלפני התיעוש ולשאוף להגביל אותה ל־1.5 מעלות, בעיקר בהפחתת פליטות גזי חממה.

### האם הסכם פריז מחייב משפטית?

ההסכם והנהלים שלו מחייבים: המדינות חייבות להגיש תוכניות ולדווח עליהן. יעדי הפליטות שבתוכניות אינם מחייבים, ואין עונש על אי עמידה בהם; הלחץ בא מפרסום ההתקדמות.

### מהי תרומה שנקבעה לאומית?

תרומה שנקבעה לאומית היא התוכנית שכל מדינה מגישה לפי הסכם פריז, ובה היא קובעת לעצמה יעדים להפחתת פליטות. כל חמש שנים יש להגיש תוכנית חדשה שהולכת רחוק יותר מן הקודמת.

### האם ארצות הברית בהסכם פריז?

ארצות הברית יצאה ב־2020, חזרה ב־2021, ואחרי צו יציאה שני בינואר 2025 יצאה שוב בינואר 2026.

### האם 2024 הפרה את הסכם פריז?

לא. 2024 הייתה חמה בכ־1.55 מעלות מ־1850 עד 1900, אבל יעדי פריז מתייחסים להתחממות ממוצעת לאורך עשורים, שהארגון המטאורולוגי העולמי העריך בכ־1.3 מעלות ב־2024.
