# איך כותבים שאלון טוב למחקר?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תקשורת: שיטות מחקר בתקשורת](https://www.lessons.co.il/he/שיטות-מחקר-בתקשורת) · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/שיטות-מחקר-בתקשורת/איך-כותבים-שאלון-טוב-למחקר

כדי לכתוב שאלון טוב למחקר מחליטים בדיוק מה רוצים למדוד, שואלים דבר אחד בכל שאלה במילים פשוטות וניטרליות, נמנעים משאלות מנחות, כפולות וטעונות, נותנים אפשרויות תשובה מאוזנות כמו סולם ליקרט של חמש דרגות, מסדרים את השאלות מהקלות לרגישות, ובודקים את הנוסח הראשון על כמה אנשים לפני השליחה. המשיבים צריכים לדעת שהשאלון וולונטרי ואנונימי.

## הסבר על הנושא

### להתחיל ממה שרוצים לדעת

שאלון טוב למחקר כותבים מהסוף להתחלה: לפני השאלה הראשונה מחליטים בדיוק מה רוצים למדוד. "מה תלמידים חושבים על החדשות?" עמום מדי. "כמה פעמים תלמידי י״ב בודקים את המקור של ידיעה לפני שהם משתפים אותה?" אפשר למדוד. כל שאלה בשאלון צריכה לשרת את המטרה הזו; שאלה שלא תנתחו היא שאלה שמעייפת את המשיבים לחינם.

אחר כך בוחרים את צורת כל שאלה. שאלה סגורה מציעה תשובות קבועות, כן או לא, רשימה או סולם, ומהירה לענות וקלה לספירה. שאלה פתוחה נותנת לאנשים לענות במילים שלהם; היא מביאה נימוקים והפתעות אבל לוקח יותר זמן לנתח אותה. רוב השאלונים בנויים בעיקר משאלות סגורות, עם שאלה פתוחה אחת או שתיים במקום שבו החוקר רוצה לשמוע הסברים.

### המלכודות

שאלה מנחה מרמזת על התשובה: "נכון שהרשתות החברתיות מזיקות לבני נוער?" שאלה כפולה שואלת שני דברים בבת אחת: "האתר מהיר וברור?" מי שחושב שהוא מהיר אבל מבלבל אינו יכול לענות. שאלה טעונה משתמשת במילה שופטת: "כמה זמן אתה מבזבז ברשת?" מניחה שהזמן מבוזבז. אפשרויות לא מאוזנות מטות את התוצאה: אם התשובות הן טוב, טוב מאוד ומצוין, איש אינו יכול לומר גרוע. הטעות הנפוצה היא לחשוב ששאלון מודד מה אנשים עושים; הוא מודד מה אנשים אומרים שהם עושים, ולכן ניסוח ניטרלי ואנונימיות חשובים כל כך.

### סולמות וציונים

עמדות נמדדות לעיתים קרובות בסולם ליקרט, על שם הפסיכולוג רנסיס ליקרט, שתיאר את השיטה ב־1932. המשיב קורא טענה ומסמן עד כמה הוא מסכים, בדרך כלל בחמש דרגות, ממתנגד מאוד (1) עד מסכים מאוד (5). כמה טענות על אותו נושא אפשר למצע לציון אחד. למשל, תלמידה בדויה שעונה 4, 5, 3 ו־4 על ארבע טענות על בדיקת מקורות מקבלת ממוצע של (4 + 5 + 3 + 4) ÷ 4 = 4.0, קרוב ל"מסכים". סולם צריך להיות מאוזן, עם מספר שווה של אפשרויות שליליות וחיוביות ואמצע ברור, וחוקרים כותבים לפעמים חלק מהטענות בכיוון ההפוך כדי לזהות מי שמסמן "מסכים" על הכול בלי לקרוא.

### סדר, בדיקה ואתיקה

שימו שאלות קלות וניטרליות קודם ושאלות רגישות, כמו הכנסה או הרגלים אישיים, מאוחר יותר, כשהמשיב כבר מעורב. שמרו על שאלון קצר. לפני השליחה ערכו ניסוי מקדים: תנו את השאלון לכמה אנשים שדומים למשיבים ושאלו מה לא היה ברור. כמעט כל ניסוי מקדים מוצא שאלה מבלבלת. ולבסוף, המשיבים צריכים לדעת למה השאלון נועד, שההשתתפות וולונטרית ושהתשובות אנונימיות או חסויות. תשובה טובה מסבירה את המלכודות עם דוגמאות, מנסחת מחדש שאלה גרועה ומחשבת ציון בסולם.

טפסים מקוונים מקלים לבנות ולשלוח שאלון, אבל אינם פותרים את השאלה מי עונה. קישור ששותף ברשת חברתית מגיע למי שבמקרה לוחץ, לעיתים קרובות לאנשים שהנושא הכי חשוב להם, ולא למדגם אקראי של האוכלוסייה. שאלון כתוב היטב שנשלח לאנשים הלא נכונים עדיין נותן תמונה מטעה.

## תרגול: כתיבת שאלון

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. כל השאלות והתשובות בדף בדויות. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **פתוחה או סגורה? (א) "כמה שעות ביום אתה צופה בסרטונים? 0 עד 1, 1 עד 2, 2 עד 3, יותר מ־3"; (ב) "מה גורם לך לסמוך על אתר חדשות?"; (ג) "יש לך חשבון ברשת חברתית? כן / לא".** — (א) סגורה; (ב) פתוחה; (ג) סגורה.
2. **נסחו מחדש את השאלה הטעונה שבטבלה כשאלה ניטרלית, וכתבו איזו מילה הסרתם.** — למשל: "כמה זמן אתה ברשת ביום לימודים?" השאלה החדשה מסירה את המילה השופטת "מבזבז".
3. **מה הבעיה בשאלה "אתה קורא עיתון וצופה בחדשות כל יום?" נסחו אותה מחדש.** — היא כפולה: היא שואלת על שני הרגלים. מנסחים שתי שאלות: "אתה קורא עיתון כל יום?" ו"אתה צופה בחדשות כל יום?"
4. **איזו אפשרות חסרה בסולם, ואיזה ציון היא מקבלת?** — מתנגד, עם ציון 2, בין מתנגד מאוד (1) ללא בטוח (3).
5. **תלמידה בדויה עונה 4, 5, 3 ו־4 על ארבע טענות בסולם ליקרט על בדיקת מקורות. מה הממוצע שלה, ומה הוא אומר?** — (4 + 5 + 3 + 4) ÷ 4 = 4.0, שמתאים ל"מסכים": התלמידה מדווחת שהיא בדרך כלל בודקת מקורות.
6. **חמישה תלמידים בדויים עונים על טענה אחת 2, 3, 2, 1 ו־2. מה ממוצע הכיתה?** — (2 + 3 + 2 + 1 + 2) ÷ 5 = 10 ÷ 5 = 2.0, שמתאים ל"מתנגד".
7. **איזה שלב חסר בבניית השאלון, ולמה הוא חשוב?** — הניסוי המקדים על מעטים: הוא חושף שאלות לא ברורות או מבלבלות לפני הסקר האמיתי, כשעוד אפשר לתקן אותן.
8. **כתבו שלוש שאלות טובות לסקר בדוי על האופן שבו תלמידי י״ב מקבלים חדשות: אחת סגורה, טענה אחת בסולם ליקרט ואחת פתוחה.** — למשל: סגורה, "מאיפה אתה מקבל את רוב החדשות? טלוויזיה, אתרים, רשתות חברתיות, חברים, אחר"; ליקרט, "אני סומך על החדשות שאני רואה ברשתות החברתיות" (1 עד 5); פתוחה, "מה גורם לך לסמוך על מקור חדשות?" תשובה טובה נמנעת מניסוח מנחה ומשאלות כפולות.

## שאלות נפוצות

### מהו סולם ליקרט?

סולם דירוג שבו המשיבים מסמנים עד כמה הם מסכימים עם טענה, בדרך כלל ממתנגד מאוד עד מסכים מאוד בחמש דרגות. הוא נקרא על שם רנסיס ליקרט, שתיאר את השיטה ב־1932, ואפשר למצע את הציונים.

### מהי שאלה מנחה?

שאלה שהניסוח שלה דוחף לתשובה מסוימת, כמו "אתה לא מסכים ש...?" היא גורמת לתוצאות לשקף את עמדת החוקר ולא של המשיב, ולכן צריך לנסח אותה מחדש במילים ניטרליות.

### מהי שאלה כפולה?

שאלה ששואלת על שני דברים בבת אחת, כמו "האפליקציה מהירה וקלה לשימוש?" מי שחושב שהיא מהירה אבל קשה לשימוש אינו יכול לענות בדיוק, ולכן צריך לפצל אותה לשתי שאלות.

### כמה ארוך צריך להיות שאלון?

קצר ככל ששאלת המחקר מאפשרת. שאלונים ארוכים מעייפים את המשיבים, שאז עונים ברשלנות או מפסיקים. כל שאלה צריכה לשרת את מטרת המחקר; ניסוי מקדים מראה כמה זמן השאלון באמת לוקח.

### למה שאלון צריך להיות אנונימי?

כי אנשים עונים בכנות רבה יותר על נושאים רגישים כשאי אפשר לזהות אותם, וכי האתיקה של המחקר מחייבת להגן על המשתתפים. המשיבים צריכים גם לדעת את מטרת הסקר ושההשתתפות וולונטרית.
