• תקשורת: שיטות מחקר בתקשורת

איך בודקים השפעות של תקשורת בניסוי?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״בעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

ניסוי בודק השפעות של תקשורת כשהוא מחלק אנשים באקראי לקבוצות, חושף רק קבוצה אחת למסר, ואז מודד את שתי הקבוצות באותה דרך. החלוקה האקראית הופכת את הקבוצות לדומות בכל השאר, ולכן אפשר לייחס הבדל בסוף למסר. סקר על הרגלי צפייה אינו יכול להראות זאת, כי הוא מוצא קשרים ולא סיבות.

הסבר על הנושא

השאלה שרק ניסוי יכול לענות עליה

חוקרי תקשורת רוצים לעיתים קרובות לדעת אם מסר גורם לשינוי: האם כתבה גורמת לבעיה להיראות חשובה יותר, האם פרסומת משנה עמדות? סקר יכול להראות שמי שצופה יותר בחדשות על נושא מתעניין בו יותר, אבל זה רק קשר. אולי מי שכבר מתעניין בוחר לצפות יותר. ניסוי בנוי כדי לפתור את הבעיה הזאת.

החוקר משנה דבר אחד, המשתנה הבלתי תלוי, למשל איזו גרסה של מהדורה רואים, ומודד את התוצאה, המשתנה התלוי, למשל עד כמה בעיה נראית חשובה. הצעד המרכזי הוא חלוקה אקראית: הטלת מטבע או מחשב קובעים מי נכנס לאיזו קבוצה. כשיש מספיק משתתפים, האקראיות מפזרת באופן שווה גיל, עניין, דעות ומצב רוח, כך שהקבוצות שונות רק במסר. הקבוצה שמקבלת את המסר היא קבוצת הניסוי; זו שלא מקבלת היא קבוצת הביקורת.

תרשים של ניסוי: 120 מתנדבים, חלוקה אקראית לשתי קבוצות, קבוצת ניסוי שצופה בחדשות ערוכות וקבוצת ביקורת שצופה בחדשות רגילות, ושתיהן עונות על אותה שאלה בסוף.⁦120⁩ מתנדביםחלוקה אקראיתניסוי: חדשות ערוכותביקורת: חדשות רגילותאותה שאלה
ניסוי בדוי. ההבדל היחיד בין הקבוצות הוא המהדורה שראו.

ניסוי מפורסם עם מהדורת הערב

ב־1982 פרסמו שנטו איינגר, מארק פיטרס ודונלד קינדר ניסויים בכתב העת האמריקני למדע המדינה. מתנדבים צפו במהדורות חדשות ערב שהחוקרים ערכו בשקט, כך שחלק מהקבוצות ראו כתבות נוספות על בעיה לאומית אחת, כמו חולשות בביטחון. אחר כך, המשתתפים שראו את הכתבות האלה דירגו את הבעיה כחשובה יותר ונתנו לה משקל רב יותר כששפטו את הנשיא. חוקרי קביעת סדר היום, בעקבות המחקר של מקומבס ושו מ־1972, מצאו את הקשר הזה בסקרים; הניסוי הראה שהחדשות עצמן יצרו אותו, והוסיף רעיון חדש, הטרמה: החדשות משנות את קנה המידה שלפיו אנשים שופטים מנהיגים.

הנה גרסה בדויה עם מספרים. 120 תלמידים מחולקים באקראי לשתי קבוצות של 60. קבוצת הניסוי צופה במהדורה עם ארבע כתבות נוספות על תאונות דרכים; קבוצת הביקורת צופה באותה מהדורה בלעדיהן. אחר כך כולם נשאלים מהי הבעיה החשובה ביותר. 27 מתוך 60 בקבוצת הניסוי בוחרים בבטיחות בדרכים, כלומר 45%, לעומת 9 מתוך 60 בקבוצת הביקורת, 15%. ההפרש, 30 נקודות אחוז, הוא האומדן להשפעת הכתבות הנוספות.

תרשים עמודות של תוצאות הניסוי הבדוי: 45% מקבוצת הניסוי ו־15% מקבוצת הביקורת בחרו בבטיחות בדרכים כבעיה החשובה ביותר.קבוצת הניסוי45%קבוצת הביקורת15%בחרו בבטיחות בדרכים
נתונים בדויים: ⁦27⁩ מתוך ⁦60⁩ מול ⁦9⁩ מתוך ⁦60⁩.

חוזקות, מגבלות ואתיקה

ניסוי חזק בתוקף פנימי: המסקנה שלו על הסיבה מבוססת. החולשה שלו היא התוקף החיצוני, השאלה אם התוצאה נכונה גם מחוץ למחקר. מפגש קצר במעבדה עם מסר אחד אינו כמו חודשים של צפייה בבית, והמתנדבים הם לעיתים קרובות סטודנטים ולא חתך של הציבור. לכן חוקרים משלבים ניסויים עם סקרים ומחקרי שדה. ניסוי שדה מעביר את התכנון לחיים האמיתיים: אתר חדשות, למשל, יכול להציג שתי גרסאות של עמוד לקוראים שנבחרו באקראי ולהשוות מה הם קוראים אחר כך. הוא מציאותי יותר, אבל החוקר שולט פחות במה שעוד קורה למשתתפים.

ניסויים שמסתירים את מטרתם האמיתית חייבים להגן על המשתתפים: ההשתתפות וולונטרית, התשובות חסויות, ובסוף החוקר מקיים תחקיר שמסביר מה שונה ולמה. טעות נפוצה בבחינה היא לקרוא לכל מחקר עם שתי קבוצות ניסוי. אם האנשים בחרו בעצמם את הקבוצה, למשל צופים כבדים וקלים בחדשות, זו השוואה ולא ניסוי, והיא אינה יכולה להראות סיבה.

טבלה שמשווה ניסוי לסקר: ניסוי מראה סיבה אם החלוקה אקראית, סקר מראה רק קשר; ניסוי דומה פחות לחיים, סקר יותר; דוגמה לניסוי היא מהדורות ערוכות, ולסקר שאלה על הרגלי צפייה.ניסויסקרמראה סיבה?כן, אם החלוקה אקראיתלא, רק קשרדומה לחיים?פחותיותרדוגמהמהדורות ערוכותהרגלי צפייה
כל שיטה חזקה במקום שבו האחרת חלשה.
דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: ניסויים בחקר התקשורת

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. כל המחקרים, הקבוצות והמספרים בדף בדויים, אלא אם כן מוזכר מחקר אמיתי. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: ניסויים בחקר התקשורתשם:
  1. מהו השלב החסר בתכנון הניסוי, ומדוע הוא הכרחי?

    תרשים של ניסוי: 120 מתנדבים, חלוקה אקראית לשתי קבוצות, קבוצת ניסוי שצופה בחדשות ערוכות וקבוצת ביקורת שצופה בחדשות רגילות, ושתיהן עונות על אותה שאלה בסוף.⁦120⁩ מתנדבים?ניסוי: חדשות ערוכותביקורת: חדשות רגילותאותה שאלה
    ניסוי בדוי. ההבדל היחיד בין הקבוצות הוא המהדורה שראו.
  2. בניסוי הבדוי, מהו המשתנה הבלתי תלוי ומהו המשתנה התלוי?

  3. היעזרו בתרשים. כמה נקודות אחוז מפרידות בין הקבוצות, ומה המספר הזה אומד?

    תרשים עמודות של תוצאות הניסוי הבדוי: 45% מקבוצת הניסוי ו־15% מקבוצת הביקורת בחרו בבטיחות בדרכים כבעיה החשובה ביותר.קבוצת הניסוי45%קבוצת הביקורת15%בחרו בבטיחות בדרכים
    נתונים בדויים: ⁦27⁩ מתוך ⁦60⁩ מול ⁦9⁩ מתוך ⁦60⁩.
  4. השלימו את התא החסר בטבלה.

    טבלה שמשווה ניסוי לסקר: ניסוי מראה סיבה אם החלוקה אקראית, סקר מראה רק קשר; ניסוי דומה פחות לחיים, סקר יותר; דוגמה לניסוי היא מהדורות ערוכות, ולסקר שאלה על הרגלי צפייה.ניסויסקרמראה סיבה?כן, אם החלוקה אקראית?דומה לחיים?פחותיותרדוגמהמהדורות ערוכותהרגלי צפייה
    כל שיטה חזקה במקום שבו האחרת חלשה.
  5. מחקר בדוי משווה 200 בני נוער שבחרו לשחק במשחקים אלימים עם 200 שבחרו שלא, ומוצא שהקבוצה הראשונה תוקפנית יותר. האם זה ניסוי? האם הוא יכול להראות שהמשחקים גורמים לתוקפנות?

  6. מה הראו הניסויים של איינגר, פיטרס וקינדר מ־1982?

  7. תנו סיבה אחת לכך שתוצאה של ניסוי מעבדה אולי לא תתקיים בחיים, וחובה אחת של החוקר כלפי המשתתפים.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

למה חלוקה אקראית חשובה כל כך?

כי היא הופכת את הקבוצות לדומות בגיל, בתחומי עניין, בדעות ובכל השאר, כך שההבדל השיטתי היחיד ביניהן הוא המסר. בלעדיה, הבדל בסוף יכול לנבוע ממי שבחר באיזו קבוצה.

מהי קבוצת ביקורת?

הקבוצה בניסוי שאינה מקבלת את המסר, או מקבלת גרסה ניטרלית. ההשוואה בינה לבין קבוצת הניסוי מראה כמה מהתוצאה נובע מהמסר.

מה ההבדל בין ניסוי לסקר בחקר התקשורת?

ניסוי משנה דבר אחד ומודד את ההשפעה, ולכן יכול להראות סיבה. סקר שואל אנשים על מה שהם כבר עושים וחושבים, ולכן יכול להראות קשרים בין דברים אבל לא מה גורם למה.

מהם תוקף פנימי ותוקף חיצוני?

תוקף פנימי הוא השאלה אם המסקנה של מחקר על הסיבה מבוססת. תוקף חיצוני הוא השאלה אם התוצאה נכונה גם מחוץ למחקר, אצל אנשים אחרים ובחיים האמיתיים.

מי השתמש בניסויים כדי לחקור חדשות בטלוויזיה?

שנטו איינגר, מארק פיטרס ודונלד קינדר, בניסויים שפורסמו ב־1982, ואיינגר וקינדר בספר משנת 1987, הראו שמהדורות ערוכות שינו את הבעיות שהצופים ראו כחשובות.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.