# מהי סמיות כפולה במחקר?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: שיטות מחקר וסטטיסטיקה](https://www.lessons.co.il/he/שיטות-מחקר-בפסיכולוגיה) · כיתה י׳ · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/שיטות-מחקר-בפסיכולוגיה/מהי-סמיות-כפולה-במחקר

סמיות כפולה במחקר פירושה שלא הנבדקים ולא החוקרים שעובדים איתם יודעים מי נמצא באיזה תנאי, למשל מי קיבל את התרופה ומי קיבל פלצבו. היא מונעת מהציפיות של שני הצדדים ליצור תוצאה, כך שאפשר לייחס כל הבדל בין הקבוצות לטיפול עצמו.

## הסבר על הנושא

### מי יודע מה במחקר

במחקר גלוי כולם יודעים מי מקבל איזה תנאי. בסמיות חד־כיוונית הנבדקים אינם יודעים, אבל החוקר יודע. בסמיות כפולה במחקר, לא הנבדקים ולא החוקרים שנותנים את הטיפול ומודדים את התוצאות יודעים מי באיזו קבוצה; אדם שלישי מחזיק את הקוד, הרשימה שמקשרת כל נבדק לתנאי, ופותח אותו רק כשהנתונים נאספו.

הסיבה היא שאנשים מביאים למחקר ציפיות, וציפיות משנות התנהגות. סמיות כפולה שולטת בשלוש מהן בבת אחת: אפקט הפלצבו אצל הנבדקים, רמזי דרישה שגורמים לנבדקים לשתף פעולה עם מה שנדמה להם שמצופה, ואפקט הנסיין של חוקר שמקווה לתוצאה. מאחורי כל אחד מהם עומד מחקר מפורסם.

### אפקט הפלצבו

פלצבו הוא טיפול שנראה אמיתי אבל אין בו חומר פעיל, כמו כדור סוכר. אנשים שמאמינים שהם מטופלים עשויים להרגיש ולדווח על שיפור בכל זאת, ולכן אפשר לשפוט תרופה רק מול קבוצת פלצבו שמקבלת כדור שנראה זהה. ב־1955 פרסם הרופא המרדים הנרי ביצ׳ר מאמר שטען שאפקט הפלצבו גדול, והדגיש את הצורך בניסויים בסמיות כפולה עם קבוצת פלצבו. מחקרים מאוחרים צמצמו את הטענה: בדיקה מחודשת ב־1997 מצאה שחלק גדול מהשיפור אצל המטופלים שלו היה רגרסיה לממוצע, וסקירה משנת 2001 של ניסויים ב־40 מצבים רפואיים מצאה אפקט פלצבו ברור רק בכאב.

טעות נפוצה היא לחשוב שסמיות כפולה מבטלת את אפקט הפלצבו. היא אינה מבטלת אותו: קבוצת הפלצבו עדיין מאמינה שהיא מטופלת. הסמיות משווה את האמונה בשתי הקבוצות, כך שההבדל ביניהן הוא ההשפעה של הטיפול עצמו.

### נבדקים שמשתפים פעולה

רמזי דרישה הם הרמזים במחקר שמגלים לנבדקים מה החוקר מחפש. מרטין אורן (1962) הראה עד כמה אנשים מוכנים ללכת כדי להיות נבדקים טובים. הוא נתן להם דפים של ספרות אקראיות, בכל דף 224 תרגילי חיבור, ולקח את השעונים שלהם; הם המשיכו לעבוד שעות, ופעם אחת הנסיין עצמו ויתר אחרי חמש וחצי שעות. כשכל דף גמור היה צריך להיקרע לפחות ל־32 חתיכות לפני הדף הבא, הם עדיין המשיכו שעות, כמעט בלי סימני כעס, רק משום שזה היה ניסוי. נבדק שמנחש את המטרה עלול לשחק אותה, ולכן הסתרת התנאי, סמיות חד־כיוונית, היא קו ההגנה הראשון.

### חוקרים שרואים את מה שהם מצפים לו

התקוות של החוקר הן החצי השני. במחקר של רוזנטל ופוד משנת 1963 נאמר לסטודנטים שהחולדות שלהם גודלו להיות חכמות במבוך או טיפשות במבוך; החולדות "החכמות" למדו טוב יותר, אף שהחולדות לא היו שונות זו מזו. לפני יותר ממאה שנה נראה היה שהסוס הנס החכם פותר תרגילי חשבון, עד שאוסקר פפונגסט הראה שהוא קורא תנועות זעירות של השואל, ושהוא נכשל כשהשואל עצמו לא ידע את התשובה. סמיות כפולה, עם צוות שאינו יודע את הקוד, מגינה מפני רמזים כאלה. כשאי אפשר להסתיר את התנאי מהנבדקים, כמו בהשוואה בין טיפול לבין היעדר טיפול, אפשר עדיין להשאיר סמויים את מי שמדרגים את התוצאה.

## תרגול: סמיות וסמיות כפולה

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י׳. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מהו פלצבו, ומדוע ניסוי בתרופה זקוק לקבוצת פלצבו?** — פלצבו הוא טיפול שנראה אמיתי אבל אין בו חומר פעיל, כמו כדור סוכר. קבוצת הפלצבו מראה כמה שיפור נובע מהאמונה ומהזמן בלבד, ולכן ההשפעה של התרופה היא ההבדל בין הקבוצות.
2. **השלימו את הטבלה: בכל סוג מחקר, האם הנבדק יודע את התנאי, והאם החוקר יודע?** — סמיות חד־כיוונית: הנבדק אינו יודע, החוקר יודע. סמיות כפולה: לא הנבדק ולא החוקר יודעים.
3. **כתבו את הפתרון לכל בעיה.** — אפקט הפלצבו: קבוצת פלצבו. רמזי דרישה: סמיות חד־כיוונית, כדי שהנבדקים לא יידעו את התנאי ואת המטרה. אפקט הנסיין: סמיות כפולה, כדי שגם החוקרים שעובדים עם הנבדקים לא יידעו את התנאי.
4. **מה קורה בשלב האחרון של הניסוי בסמיות כפולה, ולמה רק אז?** — פותחים את הקוד ומשווים בין שתי הקבוצות. פותחים אותו רק אחרי שהדירוגים הסתיימו, כך שהציפיות של אף אחד לא יכלו להשפיע על היחס לנבדק או על הדירוג שלו.
5. **מה עשו הנבדקים במחקר של אורן, ומה זה מלמד על רמזי דרישה?** — הם חיברו ספרות אקראיות דף אחרי דף, ואפילו קרעו כל דף גמור לפחות ל־32 חתיכות, במשך שעות. זה מלמד שנבדקים מנסים לעשות את מה שנדמה להם שהניסוי רוצה, ולכן רמזים על המטרה יכולים לעצב את ההתנהגות.
6. **מדוע החולדות "החכמות" במחקר של רוזנטל ופוד למדו טוב יותר?** — לא משום שהיו חכמות יותר: החולדות לא היו שונות. הסטודנטים שציפו לחולדות חכמות כנראה טיפלו בהן ורשמו את התוצאות אחרת, אפקט הנסיין. סמיות כפולה, שבה המטפלים אינם יודעים אילו חולדות הן אילו, מונעת זאת.
7. **בית ספר בודק אם תוכנית קשיבות מורידה לחץ לפני בחינות: כיתה אחת משתתפת בתוכנית, כיתה אחרת לא, והמורה של התוכנית מדרג את הלחץ של התלמידים. כתבו שתי בעיות והציעו שיפורים.** — תשובה טובה מציינת רמזי דרישה (תלמידי התוכנית יודעים מה מצופה ועשויים לדווח על פחות לחץ) ואפקט הנסיין (המורה מקווה לתוצאה ומדרג את התלמידים). שיפורים: פעילות השוואה שנראית אמיתית באותה מידה, הקצאה אקראית של התלמידים, ודירוג או שאלונים שבודק מי שאינו יודע באיזו קבוצה היה כל תלמיד.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין סמיות חד־כיוונית לסמיות כפולה?

בסמיות חד־כיוונית רק הנבדקים אינם יודעים את התנאי שלהם. בסמיות כפולה גם החוקרים שנותנים את הטיפול ומודדים את התוצאות אינם יודעים, וכך נשלטות גם הציפיות של החוקרים.

### מהי סמיות משולשת?

מחקר שבו גם צד שלישי אינו יודע את התנאים, בדרך כלל מי שמנתח את הנתונים או ועדת פיקוח. הנחיות רבות מעדיפות היום שהדוח פשוט יפרט מי היה סמוי למה.

### האם זה אתי לתת לאנשים פלצבו?

זה יכול להיות אתי אם הנבדקים מסכימים מראש וידעו שייתכן שיקבלו פלצבו, ואם אף אחד אינו נמנע מטיפול שכבר ידוע שהוא עובד. כשיש טיפול יעיל, משווים בדרך כלל את הטיפול החדש אליו ולא לפלצבו.

### האם כל מחקר יכול להיות בסמיות כפולה?

לא. נבדק יודע אם הוא עושה פעילות גופנית או טיפול, ולכן אי אפשר להסתיר זאת ממנו. במקרים כאלה החוקרים משאירים סמויים את מי שמודדים את התוצאה, ומשתמשים בפעילות השוואה שנראית אמיתית באותה מידה.

### האם אפקט הפלצבו אמיתי?

אנשים אכן מדווחים שהם מרגישים טוב יותר אחרי פלצבו, במיוחד בכאב, אבל סקירות מראות שהאפקט קטן ממה שחשבו בעבר, וחלק מהשיפור נובע מרגרסיה לממוצע: אנשים מצטרפים לעיתים קרובות למחקר כשהם מרגישים הכי רע, ומשתפרים בכל מקרה.
