# מהו מתאם מדומה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: שיטות מחקר](https://www.lessons.co.il/he/שיטות-מחקר-בסוציולוגיה) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/שיטות-מחקר-בסוציולוגיה/מהו-מתאם-מדומה

מתאם מדומה הוא קשר בין שני משתנים שאינו קשר של סיבה ותוצאה: שניהם משתנים יחד כי משתנה שלישי משפיע על שניהם. למשל, בערים עם יותר ספריות נרשמות יותר גניבות רק משום שבערים גדולות יש יותר משניהם. הסוציולוגים בודקים מתאם מדומה באמצעות פיקוח על המשתנה השלישי.

## הסבר על הנושא

### מהו מתאם

בין שני משתנים יש מתאם כשהם משתנים יחד על פני מקרים רבים. במתאם חיובי שניהם עולים יחד: בקרב העובדים בישראל, יותר שנות לימוד הולכות בדרך כלל יחד עם שכר גבוה יותר. במתאם שלילי אחד עולה כשהשני יורד. כשאין דפוס, אין מתאם. החוקרים מסכמים את עוצמת הקשר הקווי במקדם המתאם r, שנע בין -1, קשר שלילי מושלם, דרך 0, אין קשר, ועד +1, קשר חיובי מושלם.

מתאם הוא נקודת המוצא של מחקרים סוציולוגיים רבים: הוא אומר לחוקר היכן לחפש. הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: מתאם מתאר דפוס על פני מקרים רבים, לא כלל לכל מקרה. אנשים רבים שלמדו שנים רבות מרוויחים מעט, והמתאם עדיין אמיתי. ומתאם, חזק ככל שיהיה, עדיין אינו אומר איזה משתנה, אם בכלל, הוא הסיבה.

### מתאם שאינו סיבה

הנה דוגמה מומצאת. חוקרת אוספת נתונים משש ערים, א עד ו, ומגלה שככל שיש בעיר יותר ספריות, נרשמות בה יותר גניבות בשנה. בעיר א יש 2 ספריות ו־220 גניבות; בעיר ו יש 12 ספריות ו־1,140 גניבות. המתאם חזק מאוד, r = 0.96. האם ספריות גורמות לגניבות?

לא. זהו מתאם מדומה: שני המשתנים תלויים במשתנה שלישי, גודל העיר. בעיר של 120,000 תושבים יש יותר ספריות, יותר חנויות, יותר מכוניות ויותר גניבות מאשר בעיר של 20,000, פשוט כי יש בה יותר מכל דבר. שני המשתנים זזים יחד, אבל אף אחד מהם אינו מזיז את השני. שימו לב שהנתונים נכונים: בערים באמת יש הספריות והגניבות האלה. מה שמוטעה הוא המסקנה. מתאם מדומה אינו טעות בספירה אלא טעות בהסבר.

### פיקוח על המשתנה השלישי

כדי לבדוק חשד כזה הסוציולוגים מפקחים על המשתנה השלישי: מחזיקים אותו קבוע או מוציאים אותו מהנתונים. כאן, חלוקה בגודל האוכלוסייה הופכת מספרים לשיעורים. בעיר א נרשמו 220 גניבות ל־20,000 תושבים, 220 ÷ 20 = 11 גניבות לכל 1,000 תושבים. בעיר ו נרשמו 1,140 ÷ 120 = 9.5 לכל 1,000. העיר הגדולה ביותר אינה דווקא זו שבה גונבים הכי הרבה.

כשמחשבים לכל שש הערים, המתאם בין ספריות לתושב לבין גניבות לתושב יורד ל־r = 0.03, כמעט אפס. הקשר החזק נבע מהגודל. אותו היגיון מסביר את הדוגמה המוכרת מספרי הלימוד: בשריפות שאליהן מגיעים יותר כבאים נגרם יותר נזק, כי שריפה גדולה מביאה את שניהם. פיקוח אינו מעלים תמיד את הקשר. לפעמים המתאם שורד את הפיקוח, וזה מחזק הסבר סיבתי, ולפעמים הוא נחלש בלי להיעלם, כלומר המשתנה השלישי מסביר רק חלק ממנו.

### שלושה תנאים לטענה סיבתית

ספרי שיטות המחקר מציבים שלושה תנאים לפני שמחקר רשאי לטעון שמשתנה אחד גורם לאחר. ראשית, שניהם משתנים יחד. שנית, הסיבה קודמת לתוצאה בזמן. שלישית, הקשר אינו מדומה: אין משתנה שלישי שמסביר אותו. בניסוי עונים על התנאי השלישי בחלוקה אקראית של המשתתפים, אבל סוציולוגים בדרך כלל אינם יכולים לשבץ אנשים במשפחה, בעיר או במעמד, ולכן הם משווים בין קבוצות ומפקחים על המשתנים שהם יכולים למדוד.

חזרו להשכלה ולשכר. חלק מהקשר עשוי לעבור דרך משתנה שלישי, הרקע המשפחתי, שיכול להעלות גם את ההשכלה וגם את השכר, ולכן החוקרים משווים בין אנשים מרקע דומה לפני שהם מדברים על השפעת ההשכלה. הטעות הנפוצה ביותר בתשובה בבגרות היא להסיק סיבה ישירות ממתאם. תשובה טובה יותר מציעה משתנה שלישי אפשרי ואומרת אילו נתונים יבדקו אותו.

## תרגול: מתאם מדומה

לתלמידי כיתה י״א שלומדים סוציולוגיה. כל הנתונים בדף מומצאים לצורך תרגול. ענו לפי מה שמודפס, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מתאם חיובי, שלילי או אין מתאם? (א) ככל שמכונית ישנה יותר, מחירה נמוך יותר; (ב) ככל שתלמידים לומדים יותר שעות, ציוניהם גבוהים יותר; (ג) מידת הנעליים וחודש הלידה.** — (א) שלילי: כשהגיל עולה המחיר יורד; (ב) חיובי: שניהם עולים יחד; (ג) אין מתאם: אין סיבה לשום דפוס.
2. **בשריפות שאליהן מגיעים יותר כבאים נגרם יותר נזק. כתבו את המשתנה השלישי בתיבה הריקה.** — גודל השריפה. שריפה גדולה מביאה יותר כבאים וגורמת יותר נזק; הכבאים אינם גורמים לנזק.
3. **חשבו את מספר הגניבות לכל 1,000 תושבים בערים א ו־ו.** — עיר א: 220 ÷ 20 = 11 גניבות לכל 1,000. עיר ו: 1,140 ÷ 120 = 9.5 לכל 1,000. בעיר הגדולה השיעור נמוך יותר.
4. **הגרף מציג שוב את שש הערים, הפעם כשיעורים. מה הוא מראה על הקשר בין ספריות לגניבות?** — הנקודות אינן יוצרות שום דפוס ברור: בערים עם יותר ספריות לתושב אין יותר גניבות לתושב (r = 0.03). אחרי פיקוח על גודל האוכלוסייה המתאם כמעט נעלם, ולכן הקשר המקורי היה מדומה.
5. **סקר מגלה שתלמידים שאוכלים ארוחת בוקר מקבלים ציונים גבוהים יותר. איזה משלושת התנאים לטענה סיבתית מוטל בספק יותר מכולם, ומדוע?** — התנאי השלישי, אין משתנה שלישי. משפחות עם שגרת בוקר קבועה עשויות גם לעזור בשיעורי הבית ולהקפיד על שינה, וזה יכול להעלות ציונים. (גם סדר הזמנים אינו ברור בסקר אחד.) תשובה טובה מציעה משתנה שלישי סביר.
6. **כתבו את התנאי החסר.** — הסיבה קודמת לתוצאה: הגורם המשוער חייב להתרחש לפני התוצאה.
7. **תכננו בדיקה: חוקר מוצא שבשכונות שיש בהן יותר שוטרים נרשמת יותר פשיעה. הציעו משתנה שלישי אפשרי, וכתבו אילו נתונים הייתם אוספים כדי לבדוק אותו.** — תשובה טובה מציעה משתנה כמו גודל האוכלוסייה בשכונה או מספר המבקרים בה, ומציעה לאסוף אותו ולהשוות שיעורים (פשעים ושוטרים לכל 1,000 תושבים), או להשוות בין שכונות בגודל דומה. אפשר להוסיף שיותר שוטרים עשויים גם להביא לרישום של יותר פשעים, ולא לביצוע של יותר פשעים.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין מתאם לסיבתיות?

מתאם פירושו ששני משתנים משתנים יחד. סיבתיות פירושה ששינוי באחד גורם לשינוי בשני. מתאם נחוץ לסיבתיות אבל אינו מספיק: הסיבה צריכה גם לקדום לתוצאה, ואסור שמשתנה שלישי יסביר את הקשר.

### מהו משתנה שלישי?

משתנה שלישי הוא גורם שמשפיע על שני המשתנים במתאם ולכן גורם להם לזוז יחד. בערים המומצאות, גודל האוכלוסייה משפיע גם על מספר הספריות וגם על מספר הגניבות.

### מה פירוש לפקח על משתנה?

לפקח על משתנה פירושו לנטרל את השפעתו: להחזיק אותו קבוע, להשוות בין מקרים דומים, או להפוך מספרים לשיעורים. אם המתאם נעלם אחרי הפיקוח, הקשר המקורי היה מדומה.

### האם מתאם יכול להיות שלילי?

כן. במתאם שלילי משתנה אחד עולה כשהשני יורד, כמו גיל המכונית ומחירה. מקדם המתאם אז קטן מ־0, ועד -1 בקשר שלילי מושלם.

### מדוע סוציולוגים כמעט אינם עורכים ניסויים?

הסוציולוגים חוקרים משפחות, ערים, מעמדות ודתות, והם אינם יכולים לשבץ בהם אנשים באופן אקראי. הם משווים בין קבוצות קיימות ומפקחים סטטיסטית על ההבדלים שהם יכולים למדוד, וכך נשאר מקום למשתנים שלא נמדדו.
