# מה זו ספריית דנ״א?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ביוטכנולוגיה: שיטות עבודה בהנדסה גנטית](https://www.lessons.co.il/he/שיטות-בהנדסה-גנטית) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/שיטות-בהנדסה-גנטית/מה-זו-ספריית-דנא

ספריית דנ״א היא אוסף של שיבוטים בחיידקים, שיחד מכילים את כל הדנ״א ממקור אחד, מקטע אחד בכל שיבוט. ספרייה גנומית מכילה את כל חלקי הגנום של יצור; ספריית cDNA מכילה עותקים של ה־mRNA של רקמה אחת, ולכן רק את הגנים הפעילים בה. חוקרים סורקים את הספרייה בעזרת גלאי כדי למצוא את השיבוט שהם צריכים.

## הסבר על הנושא

### גנום שמור בקופסה של מושבות

ספריית דנ״א היא אוסף של שיבוטים שיחד מכילים את כל הדנ״א ממקור אחד. חותכים את הדנ״א למקטעים, מחברים כל מקטע לוקטור, למשל פלסמיד, ומכניסים את הווקטורים לחיידקים. כל חיידק שקלט וקטור גדל למושבה, ובכל מושבה יש מקטע אחד. כשמקפיאים את האוסף, הגנום כולו נשמר חי ואפשר לשכפל אותו שוב בכל פעם שצריך. ספרייה אחת יכולה לשרת מעבדות רבות: שולחים עותק שלה, ובכל מעבדה מחפשים בה גן אחר.

השם מתאים מבחינה אחת ומטעה מבחינה אחרת. כמו ספרים על מדפים, המקטעים נשמרים כדי שאפשר יהיה למצוא אותם. אבל טעות נפוצה היא לחשוב שספריית דנ״א היא מאגר רצפים במחשב. זה אוסף של תאים חיים, ואת רוב המקטעים איש לא קרא: למדפים אין קטלוג. כדי למצוא גן אחד צריך לסרוק את הספרייה, כפי שמראה הסעיף האחרון.

### ספרייה גנומית או ספריית cDNA

ספרייה גנומית נבנית מכל הדנ״א של יצור. יש בה את הגנים עם האינטרונים שלהם, את הפרומוטורים שמפעילים אותם ואת הקטעים הארוכים שאינם מקודדים דבר. היא זהה מכל רקמה שממנה הופק הדנ״א, כי כמעט בכל תא יש אותו גנום. משתמשים בה כדי לחקור את אזורי הבקרה של גן וכדי למפות ולרצף גנומים שלמים.

ספריית cDNA מתחילה מה־mRNA של רקמה אחת. האנזים רוורס טרנסקריפטאז מעתיק כל mRNA לדנ״א משלים, cDNA, ואותו משבטים. מכיוון שה־mRNA כבר עבר שחבור, בשיבוטים יש גנים בלי אינטרונים, שחיידקים יכולים לבטא ישירות. תלמידים מצפים לפעמים שבספריית cDNA משריר יהיה כל גן. יש בה רק הגנים שהיו פעילים בשריר כשנלקחה הדוגמה, וגן שיש לו הרבה mRNA מופיע בשיבוטים רבים.

### כמה שיבוטים מספיקים?

כל וקטור נושא מקטע מוגבל: כ־10,000 בסיסים בפלסמיד, עד כ־25,000 בפאג׳ למבדא ו־120,000 עד 300,000 בכרומוזום מלאכותי של חיידק, BAC. ככל שהמקטע גדול יותר, יש פחות שיבוטים לשמור ולסרוק, ומסיבה זו פרויקטים של ריצוף גנום, ובהם פרויקט הגנום האנושי, השתמשו בספריות BAC.

תשובה מפתה לגנום של כ־3 מיליארד בסיסים שנחתך לחתיכות של 150,000 בסיסים היא 20,000 שיבוטים. אבל המקטעים נחתכים באקראי, ולכן חלקים מסוימים משובטים פעמיים ואחרים מוחמצים. הנוסחה שבשורה הבאה, שבה f הוא גודל המקטע חלקי גודל הגנום, נותנת את מספר השיבוטים N שדרוש להסתברות P שמקטע מסוים יימצא בספרייה. עבור P של 0.99 מתקבלים כ־92,100 שיבוטים. עם 20,000 בלבד הסיכוי הוא כ־0.63. החישוב מראה שספרייה גדולה בהרבה מהגנום אינה בזבוז אלא הכרח: כל שיבוט נוסף מקטין את הסיכוי שחלק מהגנום חסר, אבל ההסתברות לעולם אינה מגיעה בדיוק ל־1.

N = ln (1-P) ÷ ln (1-f)

### למצוא את השיבוט שצריך

ספרייה מועילה רק אם אפשר למצוא בה את השיבוט הנכון. בהכלאת מושבות מעתיקים את המושבות של צלחת האם לממברנה, פותחים את התאים ומפרידים את הדנ״א שלהם לגדילים בודדים. גלאי, גדיל יחיד מסומן שמשלים לחלק מהגן המבוקש, נצמד רק למושבה שיש בה הרצף הזה. האות שלו מראה בדיוק איזו מושבה לקחת מצלחת האם. אפשר להכין את הגלאי מגן קרוב או מרצף קצר שחוזים מתוך החלבון. יש ספריות שנבנות בווקטורי ביטוי, כך שכל שיבוט גם מייצר את החלבון שלו; ספרייה כזאת אפשר לסרוק בעזרת נוגדן במקום גלאי דנ״א.

## תרגול: ספריות דנ״א

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, הראו את החישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מה זו ספריית דנ״א, ומה יש בכל מושבה שבה?** — אוסף של שיבוטים בחיידקים שיחד מכילים את כל הדנ״א ממקור אחד. בכל מושבה יש מקטע אחד של הדנ״א הזה, מחובר לווקטור.
2. **השלימו את שלב 3 בבניית ספרייה גנומית.** — מחברים כל מקטע לווקטור, למשל פלסמיד, בעזרת האנזים ליגאז.
3. **השלימו את שני התאים המוסתרים של ספריית cDNA והסבירו את הראשון.** — אינטרונים: אין, כי ה־mRNA עבר שחבור לפני שהועתק. זהה בכל רקמה: לא, יש בה רק הגנים שפעילים ברקמה שממנה בא ה־mRNA.
4. **הכינו ספריית cDNA משריר. האם תצפו למצוא בה את הגן לאינסולין? הסבירו.** — לא. אינסולין מיוצר בלבלב, לא בשריר, ולכן בתאי השריר כמעט אין mRNA של אינסולין להעתיק. בספרייה גנומית הגן היה נמצא.
5. **קראו את ההסתברות ב־20 אלף שיבוטים. למה היא אינה 1, אף ש־20,000 מקטעים של 150,000 בסיסים שווים לכל הגנום?** — בערך 0.63. המקטעים נחתכים באקראי, ולכן חלקים מהגנום משובטים יותר מפעם אחת ואחרים מוחמצים.
6. **בספריית פלסמידים יש מקטעים של 10,000 בסיסים מגנום של 3 מיליארד בסיסים. כמה שיבוטים נותנים הסתברות של 99% שמקטע מסוים נמצא בה? השתמשו בנוסחה שבדף.** — f הוא 10,000 חלקי 3 מיליארד, ולכן N הוא בערך 1.38 מיליון שיבוטים.
7. **בהכלאת מושבות, למה הגלאי והדנ״א של המושבות צריכים להיות גדילים בודדים, ולמה שומרים את צלחת האם?** — גלאי יכול להתזווג עם הרצף המשלים לו רק אם שניהם גדילים בודדים. הטיפול הורג את התאים שעל הממברנה, ולכן את המושבה החיה לוקחים מצלחת האם.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין ספרייה גנומית לספריית cDNA?

ספרייה גנומית נבנית מכל הדנ״א של יצור, עם אינטרונים ודנ״א שאינו מקודד. ספריית cDNA נבנית מה־mRNA של רקמה אחת, ולכן יש בה רק הגנים הפעילים שם, בלי אינטרונים.

### למה משתמשים בשיבוטי cDNA כדי לייצר חלבונים אנושיים בחיידקים?

חיידקים אינם יודעים להסיר אינטרונים. עותק cDNA בא מ־mRNA שכבר עבר שחבור, ולכן החיידק יכול לקרוא את הגן ברצף אחד ולייצר את החלבון.

### באילו וקטורים בונים ספריות דנ״א?

בפלסמידים למקטעים קטנים של כ־10,000 בסיסים, בפאג׳ למבדא עד כ־25,000, בקוסמידים לכ־40,000, ובכרומוזומים מלאכותיים של חיידקים ל־120,000 עד 300,000 בסיסים.

### האם עדיין משתמשים בספריות דנ״א כשריצוף כבר זול?

הרבה פחות לריצוף גנומים שלמים, שמכשירים חדשים קוראים ישירות. ספריות עדיין משמשות לשמירה ולשיתוף של שיבוטים ולחיפוש באוספים גדולים של גרסאות, למשל של אנזים.

### מה הקשר בין ספריית דנ״א לספרייה של ספרים?

בשתיהן שומרים פריטים רבים כדי שאפשר יהיה למצוא אחד מהם. בניגוד לספרייה רגילה, המקטעים בספריית דנ״א אינם מסומנים, ולכן מוצאים שיבוט בסריקה בעזרת גלאי.
