# איך עובד סינון כחול־לבן?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ביוטכנולוגיה: שיטות עבודה בהנדסה גנטית](https://www.lessons.co.il/he/שיטות-בהנדסה-גנטית) · כיתה י״א · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/שיטות-בהנדסה-גנטית/איך-עובד-סינון-כחול-לבן

סינון כחול־לבן מבחין בין מושבות חיידקים שהפלסמיד שלהן נושא גן שהוכנס לבין מושבות שהפלסמיד שלהן נסגר ריק. אתר השיבוט נמצא בתוך גן, lacZα, שדרוש לאנזים בטא גלקטוזידאז. פלסמיד ריק משאיר את הגן שלם, האנזים מפרק את ה־X-gal שבצלחת והמושבה נצבעת בכחול; מקטע שהוכנס קוטע את הגן, והמושבה נשארת לבנה.

## הסבר על הנושא

### הבעיה: בכל מושבה יש פלסמיד

סינון כחול־לבן עונה על השאלה שבה מסתיים כל ניסוי שיבוט. חותכים גן ווקטור באותו אנזים הגבלה, מחברים אותם בליגאז ומכניסים אותם לחיידקים בטרנספורמציה. מורחים את החיידקים על צלחת עם אמפיצילין, ורק תאים שקלטו פלסמיד, שנושא את גן העמידות ampR, גדלים למושבות. אבל חלק מהווקטורים נסגרו שוב בלי הגן, וגם הם נושאים ampR. בצלחת שני הסוגים נראים אותו דבר. לכן ספירת המושבות על צלחת אמפיצילין אומרת כמה תאים קלטו פלסמיד, אבל לא כמה מהם קלטו את הגן, וזו בדיוק השאלה שהחוקר צריך לענות עליה.

סינון כחול־לבן בונה בדיקה שנייה בתוך הווקטור עצמו, כך שהמושבה מראה בצבע שלה אם בווקטור יש מקטע. סינון שונה מברירה: האמפיצילין בורר, כי הוא הורג כל תא בלי פלסמיד, ואילו הצבע רק מסמן את המושבות, והחוקר בוחר את הנכונות.

### גן שמפוצל לשניים

התחבולה משתמשת בבטא גלקטוזידאז, האנזים של E. coli שהגן lacZ מקודד. הגן שלו מפוצל בין שני מקומות. זן החיידקים שמשתמשים בו, כמו DH5α, נושא lacZ שחסר בו קטע קצר בהתחלה, lacZΔM15, ולכן הוא מייצר חלבון שאינו פועל לבדו. הווקטור, כמו pUC19, נושא בדיוק את ההתחלה החסרה, lacZα. כששניהם נמצאים באותו תא, שני חלקי החלבון מתחברים לאנזים פעיל. התופעה נקראת השלמת אלפא.

אתר השיבוט, קטע קצר עם אתרי הגבלה רבים, נמצא בתוך lacZα. כשמחברים לתוכו גן, lacZα נקטע וחלק האלפא כבר אינו נוצר כראוי, ולכן אין בתא אנזים פעיל. וקטור שנסגר ריק שומר על lacZα שלם. הגן lacZ עצמו שייך לאופרון lac, הגנים ש־E. coli מפעיל כשלקטוז הוא המזון שלו; הווקטור שואל רק את החלק הראשון של הגן ואת הפרומוטור שלפניו.

### קריאת הצלחת

בצלחת יש עוד שני חומרים. X-gal הוא חיקוי חסר צבע של סוכר החלב; בטא גלקטוזידאז מפרק אותו, והחלק שמשתחרר הופך לצבען כחול שאינו מתמוסס, בתוך המושבה. IPTG מפעיל את פרומוטור ה־lac ששולט ב־lacZα, כדי שייווצר מספיק אנזים שיראו אותו. לכן מושבה עם וקטור ריק נצבעת בכחול, ומושבה שהווקטור שלה נושא מקטע נשארת לבנה. בדוגמה מומצאת, בצלחת יש 240 מושבות כחולות ו־60 לבנות, כלומר 20% לבנות, ואותן בוחרים.

60 ÷ (240 + 60) = 20%

תלמידים אומרים לפעמים שבמושבות הלבנות אין פלסמיד. ההפך הוא הנכון: על צלחת עם אמפיצילין בכל מושבה אמיתית יש פלסמיד, ולבן פירושו שהגן lacZα בפלסמיד נקטע. הצבע הכחול נשאר בתוך המושבה ואינו מתפשט באגר, כי הצבען אינו מתמוסס, ולכן מושבות שכנות שומרות כל אחת על הצבע שלה.

### כשלבן אינו מספיק

הצבע הוא רמז חזק, לא הוכחה. וקטור שנפגע באתר השיבוט יכול לתת מושבה לבנה בלי מקטע, ומקטע קצר מאוד ששומר על מסגרת הקריאה יכול להשאיר מושבה תכלכלה. סביב מושבה גדולה יכולות לגדול מושבות לוויין זעירות, כי האנזים שלה לעמידות מפרק את האמפיצילין בסביבתה; אין בהן פלסמיד, והן נראות לבנות. לכן תמיד בודקים כמה מושבות לבנות, ב־PCR על פני אתר השיבוט או בחיתוך הפלסמיד והרצה בג׳ל, לפני שמגדלים אחת מהן בכמות גדולה. בניסוי קפדני מורחים גם צלחת ביקורת: וקטור שעבר ליגציה בלי שום מקטע. אם בצלחת הזאת יש מושבות לבנות רבות, הווקטור עצמו פגום, ואי אפשר לסמוך על המושבות הלבנות בצלחת האמיתית.

## תרגול: סינון כחול־לבן

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו מה האזור בווקטור שמסומן בסימן שאלה, והסבירו מדוע אתר השיבוט נמצא בתוכו.** — הגן lacZα. כשאתר השיבוט נמצא בתוכו, מקטע שמוכנס קוטע את הגן, ולכן צבע המושבה מדווח אם בווקטור יש מקטע.
2. **מה תפקיד האמפיצילין בצלחת, ומה תפקיד ה־X-gal?** — האמפיצילין הורג תאים בלי פלסמיד, כך שרק תאים שעברו טרנספורמציה גדלים. ה־X-gal מתפרק בידי בטא גלקטוזידאז פעיל לצבען כחול, ולכן הוא מראה באילו מושבות הגן lacZα שלם.
3. **השלימו את עמודת הצבע המוסתרת, והסבירו את השורה של המושבה הלבנה.** — וקטור בלי מקטע: כחולה. וקטור עם מקטע: לבנה, כי המקטע קוטע את lacZα, לא נוצר אנזים פעיל וה־X-gal אינו מתפרק.
4. **מדוע החיידקים שמשתמשים בהם חייבים לשאת את lacZΔM15?** — הווקטור מספק רק את חלק האלפא של האנזים. lacZΔM15 של המאכסן מספק את השאר, ורק שניהם יחד יוצרים בטא גלקטוזידאז פעיל.
5. **בצלחת הסכמטית, איזה חלק מהמושבות לבן, ואילו מושבות הייתם בוחרים?** — 4 מתוך 20, כלומר 20%. בוחרים מושבות לבנות, שכנראה נושאות את המקטע, ובודקים אותן.
6. **בצלחת יש 150 מושבות כחולות ו־50 לבנות. כמה אחוזים לבנות? מה מרמז שיעור גבוה של מושבות כחולות על הליגציה?** — 50 ÷ 200 = 25%. הרבה מושבות כחולות פירושן שווקטורים רבים נסגרו בלי המקטע בזמן הליגציה.
7. **תלמיד שכח להוסיף IPTG. נבאו את צבעי המושבות והסבירו.** — מעט כחול או בכלל לא: בלי IPTG פרומוטור ה־lac כבוי ברובו, נוצר מעט מדי אנזים, וגם מושבות עם וקטור ריק עלולות להיראות לבנות.
8. **כתבו שתי סיבות לכך שמושבה לבנה אינה נושאת את המקטע הנכון, ודרך אחת לבדוק אותה.** — וקטור פגום שבו lacZα שבור אבל אין בו מקטע, או מושבת לוויין שאין בה פלסמיד כלל. בודקים ב־PCR על פני אתר השיבוט או בחיתוך באנזים הגבלה והרצה בג׳ל.

## שאלות נפוצות

### למה המושבות הלבנות הן הרקומביננטיות בסינון כחול־לבן?

המקטע מחובר לאתר השיבוט שבתוך lacZα, ולכן הגן נקטע. לא נוצר בטא גלקטוזידאז פעיל, ה־X-gal אינו מתפרק, והמושבה נשארת לבנה.

### מה עושה ה־IPTG בסינון כחול־לבן?

ה־IPTG מפעיל את פרומוטור ה־lac ששולט ב־lacZα. הוא דומה למשרן טבעי, אבל התא אינו יכול לפרק אותו, ולכן הוא משאיר את הגן פעיל בזמן שהמושבות גדלות.

### מה ההבדל בין סינון לברירה?

ברירה הורגת את התאים הלא רצויים, כמו שאמפיצילין הורג תאים בלי פלסמיד. סינון נותן להם לגדול אבל מסמן אותם, כמו שהצבע הכחול מסמן וקטורים ריקים, כדי שהחוקר יוכל לבחור.

### האם מושבה כחולה יכולה לשאת את המקטע?

לפעמים. מקטע קטן מאוד ששומר על מסגרת הקריאה עשוי לאפשר לחלק אלפא פעיל להיווצר, והמושבה יוצאת תכלכלה, ולכן מאשרים מושבות ב־PCR או בחיתוך.

### למה שומרים צלחות עם X-gal בחושך?

X-gal ו־IPTG מתפרקים באור, ולכן שומרים את הצלחות בחושך ומשתמשים בהן טריות כדי לקבל צבעים ברורים.
