# מה המשמעות של המזמור על נהרות בבל?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [שיבת ציון: חזרת הגולים](https://www.lessons.co.il/he/שיבת-ציון) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/שיבת-ציון/מה-המשמעות-של-המזמור-על-נהרות-בבל

המזמור על נהרות בבל (תהילים קלז) הוא קינה של גולי יהודה בבבל: הם יושבים ובוכים, מסרבים לשיר את שירי ציון לשוביהם, נשבעים "אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם" ומבקשים גמול מאדום ומבבל. תהילים קכו הוא צדו השני: השיבה לציון כחלום, והדמעות שהופכות לרינה.

## הסבר על הנושא

### על נהרות בבל: שיר על כך שאי אפשר לשיר

המזמור על נהרות בבל הוא קינה של הגולים בבבל, ובלבו פרדוקס: שיר על כך שאי אפשר לשיר. הוא נפתח: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיּוֹן" (תהילים קלז, א). הגולים תולים את כינורותיהם על הערבים (קלז, ב), כי שוביהם דורשים: "שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן" (קלז, ג). והתשובה: "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־ה׳ עַל אַדְמַת נֵכָר" (קלז, ד).

שיר היא המילה המנחה: היא חוזרת חמש פעמים בפסוקים ג–ד. לשיר את שירי בית ה׳ לשעשוע השובים פירושו להפוך עבודת אלוהים לבידור. שימו לב למילה "שָׁם" בפסוק א: הדובר אולי מביט על בבל ממרחק, והחוקרים חלוקים אם המזמור נכתב בגלות או אחרי השיבה. הטעות הנפוצה היא לכתוב שהמזמור מסרב לשיר בכלל; הוא עצמו שיר, שנאמר לזכר ציון.

### השבועה: אם אשכחך ירושלים

בפסוקים ה–ו הקול עובר מ"אנחנו" ל"אני", והדובר פונה אל ירושלים: "אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי" (קלז, ה), "תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי" (קלז, ו). השורות בנויות כיאזם, כלומר סדר מוצלב א–ב–ב׳–א׳: שכחה, יד, לשון, זיכרון. העונשים מתאימים למנגן: יד ימין שפורטת בכינור והלשון ששרה. השבועה נחתמת "אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (קלז, ו). בחתונות רבות החתן אומר את הפסוקים האלה ואחר כך נשברת כוס.

### הסיום הקשה

פסוקים ז–ט עוברים לזעם. הדובר מבקש "זְכֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם", שאמרו ביום ירושלים "עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" (קלז, ז). אבן עזרא מסביר, בעקבות ספר עובדיה, שאדום שמחו כשהכשדים כבשו את העיר. לבבל נאמר "אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ" (קלז, ח), והפסוק האחרון מברך את מי שינפץ את עולליה אל הסלע. קוראים רבים מזדעזעים ממנו. זו זעקה של קורבנות המבקשים שהאכזריות תשוב אל מי שעשה אותה, ולא חוק או ציווי. בבגרות מתארים מה הפסוקים אומרים ואיך הם בנויים, מידה כנגד מידה, ולא מצדיקים או מגנים.

### תהילים קכו: הצד השני של הגלות

תהילים קכו, "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת", רואה את השיבה: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה׳ אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהילים קכו, א). הפה מתמלא שחוק והלשון רינה (קכו, ב), אותה לשון שדבקה לחך בתהילים קלז. רש״י מפרש את השיבה "מגלות בבל". החוקרים חלוקים אם המזמור זוכר שיבה שהייתה או מקווה לשיבה, שהרי בפסוק ד הוא עוד מבקש "שׁוּבָה ה׳" ... "כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב", כמו נחלי הנגב היבשים שמתמלאים פתאום בחורף.

התמונה האחרונה היא תקבולת ניגודית, כלומר שני חצאי פסוק שאומרים דבר והיפוכו: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (קכו, ה). פסוק ו הופך אותה לתמונה: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ־הַזָּרַע בֹּא־יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (קכו, ו). הזריעה היא עבודה קשה שסופה לא ידוע, והקציר בא אחריה. יחד ממסגרים שני המזמורים את הגלות: בכי בבבל, ודמעות שהופכות לשיר.

## תרגול: על נהרות בבל, תהילים קלז וקכו

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיּוֹן עַל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ" (תהילים קלז, א–ב). היכן יושבים הדוברים, מה הם עושים ובמה הם נזכרים? מה עשו בכינורות?** — הם יושבים על נהרות בבל, בוכים ונזכרים בציון. את הכינורות תלו על הערבים, כלומר הפסיקו לנגן.
2. **קראו: "כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־ה׳ עַל אַדְמַת נֵכָר" (קלז, ג–ד). כמה פעמים מופיעה המילה שיר (בכל צורותיה)? מה מבקשים השובים, ומדוע מסרבים הגולים?** — המילה שיר מופיעה חמש פעמים. השובים מבקשים שישירו להם משירי ציון לשמחתם. הגולים מסרבים, כי שיר ה׳ על אדמת נכר, לשעשוע השובים, הופך את שירת המקדש לבידור.
3. **קראו: "אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (קלז, ה–ו). השלימו את שתי השורות החסרות בכיאזם. מדוע דווקא היד והלשון?** — ב׳: תדבק לשוני לחכי. א׳: אם לא אזכרכי. היד הימנית מנגנת בכינור והלשון שרה: הדובר מקלל את כלי השירה שלו אם ישכח את ירושלים.
4. **קראו: "זְכֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ בַּת־בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ" (קלז, ז–ח). את מי מבקש הדובר שה׳ יזכור, ומדוע? מה פירוש "גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ"?** — את בני אדום, שקראו ביום חורבן ירושלים להרוס אותה עד היסוד. הביטוי פירושו שבבל תקבל את מה שעשתה ליהודה: מידה כנגד מידה.
5. **קראו: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה׳ אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִם־אֵלֶּה הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים" (תהילים קכו, א–ג). אילו תמונות של שמחה יש בפסוקים? מה אומרים הגויים?** — השבים היו כחולמים, פיהם מלא שחוק ולשונם רינה, והם שמחים. הגויים אומרים שה׳ הגדיל לעשות עם העם הזה.
6. **קראו: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (קכו, ה). השלימו את החצי השני בטבלה. איזו תקבולת זו, ומה היא מלמדת?** — החצי השני: יקצורו, ברינה. זו תקבולת ניגודית: הזריעה בדמעה והקציר ברינה. היא מלמדת שעבודה קשה ועצובה בהווה תניב שמחה בעתיד.
7. **השלימו בטבלת ההשוואה את שלוש המשבצות החסרות.** — הרגש בקכו: צחוק ורינה. הלשון בקלז: תדבק לחכי. הגויים בקכו: אומרים הגדיל ה׳ לעשות.
8. **כתבו פסקה: השוו בין האווירה בתהילים קלז לאווירה בתהילים קכו. הציגו טענה, ציטוט מכל מזמור עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה טוענת למשל שקלז הוא בכי וזעם בגלות וקכו הוא שמחה ותקווה בשיבה; מצטטת למשל "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־ה׳ עַל אַדְמַת נֵכָר" (קלז, ד) ו"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (קכו, ה); ומסבירה מה כל ציטוט מלמד על השיר ועל הדמעות.

## שאלות נפוצות

### מדוע תלו הגולים את הכינורות על הערבים?

משום שלא רצו לנגן. השובים דרשו מהם לשיר משירי ציון לשמחתם, והם ענו "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־ה׳ עַל אַדְמַת נֵכָר" (תהילים קלז, ד). תליית הכינורות היא סירוב שקט.

### מה פירוש אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני?

זו שבועה: אם אשכח את ירושלים, תשכח יד ימיני את כוחה, ולשוני תדבק לחכי. היד מנגנת והלשון שרה, ולכן הדובר מקלל את כלי השירה שלו. בחתונות רבות אומר החתן את הפסוקים לפני שבירת הכוס.

### למה המזמור מסתיים בקללה קשה כל כך?

הסיום מבטא את כאבם של קורבנות החורבן, המבקשים שבבל תקבל את "גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ" (קלז, ח). קוראים רבים מתקשים בו. זו זעקה ולא ציווי, ובבגרות מתארים את הפסוקים ואת מבנה המידה כנגד מידה.

### מי הם בני אדום בתהילים קלז?

אדום הייתה ממלכה שכנה ליהודה. לפי המזמור הם קראו ביום ירושלים "עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ". אבן עזרא מסביר, בעקבות ספר עובדיה, שאדום שמחו במפלת ירושלים בידי הכשדים.

### מתי אומרים את על נהרות בבל ואת שיר המעלות?

יש הנוהגים לומר את תהילים קלז לפני ברכת המזון בימות החול. בימים שאין אומרים בהם תחנון, ובקהילות רבות בשבתות ובחגים, אומרים במקומו את תהילים קכו, "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת", מזמור של שמחה ותקווה.
