# מהי הצהרת כורש?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [שיבת ציון: חזרת הגולים](https://www.lessons.co.il/he/שיבת-ציון) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/שיבת-ציון/מהי-הצהרת-כורש

הצהרת כורש היא ההכרזה של כורש מלך פרס, הפותחת את ספר עזרא, ובה הוא מתיר לגולי יהודה לעלות לירושלים ולבנות את בית ה׳: "מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ" ... "וְיַעַל" (עזרא א, ג). היא ניתנה בשנה הראשונה למלכותו על בבל, 538 לפנה״ס, והביאה לעלייה הראשונה בהנהגת ששבצר.

## הסבר על הנושא

### מהי הצהרת כורש ומה היא מתירה

הצהרת כורש היא ההכרזה הפותחת את ספר עזרא: מלך פרס מתיר לגולי יהודה לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש. הכתוב מציין את זמנה: "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" (עזרא א, א). אבן עזרא מסביר שזו שנתו הראשונה כמלך בבל, "כי מקדם היה מלך פרס". כורש כבש את בבל ב־539 לפנה״ס, ולכן ההצהרה מתוארכת ל־538 לפנה״ס.

להצהרה שני חלקים. תחילה הטענה: "כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא־פָקַד עָלַי לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" (א, ב). אחר כך ההיתר: "מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת־בֵּית ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (א, ג). המילים "מִי־בָכֶם" מלמדות שזו הזמנה ולא פקודה: מי שרוצה עולה, ומי שנשאר תומך בעולים, "יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה" (א, ד). הטעות הנפוצה היא לכתוב שכורש החזיר את כל היהודים לארצם. הכתוב מתיר לכל מי שרוצה, ורבים נשארו בבבל.

### מדוע התיר מלך פרס לגולים לשוב?

הכתוב עונה כבר בפסוק הראשון: "הֵעִיר ה׳ אֶת־רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס", וכל זה "לִכְלוֹת דְּבַר־ה׳ מִפִּי יִרְמְיָה" (א, א). הכוונה לנבואת שבעים השנה של ירמיהו (ירמיהו כט, י). ישעיהו אף מכנה את כורש "לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ" (ישעיהו מה, א). לפי הספר, ההיסטוריה זזה משום שאלוהים מעורר את רוחו של מלך נוכרי.

היסטוריונים מוסיפים רובד שני. גליל כורש הוא גליל חרס כתוב בכתב יתדות אכדי, שנמצא בבבל ב־1879 ושמור במוזיאון הבריטי בלונדון. כורש מספר בו כיצד כבש את בבל, מייחס את הניצחון לאל מרדוך, ומספר שהשיב אלים למקדשיהם ואסף את תושביהם אל בתיהם. הערים הנזכרות בו הן ערי מסופוטמיה, ואין בו אזכור ליהודה, ליהודים או לירושלים. לכן הוא מלמד על מדיניות של מלך פרס כלפי עמים ופולחנים, אך אינו הוכחה להצהרה שבעזרא א, והחוקרים חלוקים בשאלה עד כמה הם קשורים. בבגרות מבקשים קודם כול את ההסבר שבכתוב.

### מי עלה ומה הביאו העולים

פסוק ה מונה את העולים: ראשי האבות של יהודה ובנימין, הכוהנים והלוויים, "לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת־רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת־בֵּית ה׳" (א, ה). אותו פועל, הֵעִיר, משמש לכורש בפסוק א ולעולים בפסוק ה: המלך פותח את השער, וכל אדם עדיין צריך להחליט לעבור בו. כל סביבותיהם מחזקים את ידיהם בכלי כסף ובזהב (א, ו), כמו שיצאו בני ישראל ממצרים עם "כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יב, לה). השיבה מסופרת כיציאת מצרים שנייה.

כורש מוציא את הכלים "הוֹצִיא אֶת־כְּלֵי בֵית־ה׳ אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם" (א, ז) וסופר אותם "לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה" (א, ח). השורש ע־ל־ה הוא מילה מנחה, כלומר מילה החוזרת ביחידה ומצביעה על נושאה: "וְיַעַל" (א, ג), "לַעֲלוֹת" (א, ה), "הֶעֱלָה" ו"הֵעָלוֹת" (א, יא). הפרק נחתם כשהכלים עולים מבבל לירושלים: מה שנלקח בחורבן חוזר למקומו.

## תרגול: הצהרת כורש והעלייה הראשונה, עזרא א

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר־ה׳ מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה׳ אֶת־רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס וַיַּעֲבֶר־קוֹל בְּכָל־מַלְכוּתוֹ וְגַם־בְּמִכְתָּב לֵאמֹר" (עזרא א, א). מי הוא כורש, באיזו שנה נאמרה ההצהרה, ומה הניע אותו לפי הפסוק?** — כורש הוא מלך פרס. ההצהרה נאמרה בשנה הראשונה למלכותו (על בבל, 538 לפנה״ס). לפי הפסוק ה׳ העיר את רוחו, כדי לקיים את דבר ה׳ בפי ירמיהו.
2. **קראו: "מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת־בֵּית ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם" (א, ג). מה מתירה ההצהרה, ולמי? אילו מילים מראות שזו הזמנה ולא פקודה?** — ההצהרה מתירה לכל מי שרוצה מבני העם לעלות לירושלים ולבנות את בית ה׳. המילים "מִי־בָכֶם" מראות שהעלייה מרצון: מי שרוצה עולה.
3. **השלימו בציר הזמן את שנת חורבן הבית הראשון ואת האירוע של שנת 538 לפנה״ס.** — חורבן הבית הראשון: 586 לפנה״ס. בשנת 538 לפנה״ס: הצהרת כורש.
4. **קראו: "וְכָל־הַנִּשְׁאָר מִכָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר־שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם־הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם" (א, ד); "וְכָל־סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי־כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּב" (א, ו). מי מסייע לעולים, ובמה? איזה סיפור קודם בתורה מזכיר הדבר?** — אנשי מקומם וכל סביבותיהם מסייעים להם בכסף, בזהב, ברכוש ובבהמה, ומלבד זה בנדבה לבית האלוהים. הדבר מזכיר את יציאת מצרים, כשבני ישראל יצאו עם כלי כסף וכלי זהב (שמות יב, לה).
5. **מצאו בכל פסוק מילה מן השורש ע־ל־ה וכתבו אותה בתיבה. פסוק ג: "מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת־בֵּית ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם". פסוק ה: "וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת־רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת־בֵּית ה׳ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם". פסוק יא: "כָּל־כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם". מה נושא הפרק לפי המילה המנחה?** — פסוק ג: וְיַעַל. פסוק ה: לַעֲלוֹת. פסוק יא: הֶעֱלָה, הֵעָלוֹת. המילה המנחה מראה שנושא הפרק הוא העלייה מבבל לירושלים.
6. **קראו: "וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים אֲגַרְטְלֵי־כֶסֶף אָלֶף מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים כְּפוֹרֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף כָּל־כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם" (א, ט–יא). חברו את מספרי הכלים בפסוקים ט–י והשוו לסכום בפסוק יא. מה אתם מגלים?** — בפסוקים ט–י: 30 + 1000 + 29 + 30 + 410 + 1000 = 2,499 כלים, ובפסוק יא הסכום הוא 5,400. רש״י מסביר שהסכום כולל גם כלים שלא נמנו אחד אחד, "אבל החשובין הוא מונה": ברשימה נמנו רק הכלים החשובים.
7. **כתבו פסקה: מדוע התיר כורש לגולים לשוב? הציגו את ההסבר שבכתוב עם ציטוט ופרק ופסוק, ואת מה שמוסיף גליל כורש.** — תשובה טובה מציגה את ההסבר שבכתוב, "הֵעִיר ה׳ אֶת־רוּחַ כֹּרֶשׁ" (א, א), כדי לקיים את נבואת ירמיהו; מוסיפה שגליל כורש מתאר מדיניות של השבת אלים ותושבים למקומם, אבל אינו מזכיר את יהודה; ומבחינה בין עדות הכתוב לבין רקע היסטורי.

## שאלות נפוצות

### מהו גליל כורש?

גליל חרס כתוב בכתב יתדות אכדי, שנמצא בבבל ב־1879 ושמור במוזיאון הבריטי. כורש מספר בו על כיבוש בבל, מייחס אותו לאל מרדוך ומתאר השבת אלים ותושבים לעריהם במסופוטמיה. הוא אינו מזכיר את היהודים, את יהודה או את ירושלים.

### האם הצהרת כורש מופיעה במקום נוסף בתנ״ך?

כן. בסוף דברי הימים ב (לו, כב–כג) היא מופיעה כמעט באותן מילים ונקטעת במילה "וְיָעַל", המילה האחרונה של התנ״ך בסדר הספרים המקובל בדפוס. בעזרא ו, ג–ה מובא זיכרון בארמית מגנזי המלך, העוסק בבניין הבית, בהוצאותיו ובהשבת הכלים.

### מי היה ששבצר?

לפי עזרא א, ח ששבצר הוא "הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה", שכורש ספר לידיו את כלי בית ה׳. הוא העלה את הכלים ואת הגולה מבבל לירושלים (א, יא), ולכן העלייה הראשונה נקשרת בשמו.

### האם כל הגולים חזרו לארץ?

לא. ההצהרה מתירה לכל מי שרוצה לעלות, ופסוק ד מדבר על "הַנִּשְׁאָר", כלומר על מי שנשאר במקומו ותומך בעולים. רבים מבני יהודה נשארו בבבל.

### כמה זמן עבר מהחורבן עד הצהרת כורש?

הבית הראשון חרב ב־586 לפנה״ס (יש המתארכים ל־587), וההצהרה ניתנה ב־538 לפנה״ס. כלומר עברו כחמישים שנה, ורוב מי שראו את החורבן כבר לא היו בחיים.
