# איך איגודים מקצועיים משפיעים על השכר?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [כלכלה: שוק העבודה והשכר](https://www.lessons.co.il/he/שוק-העבודה) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/שוק-העבודה/איך-איגודים-מקצועיים-משפיעים-על-השכר

איגודים מקצועיים מעלים את השכר כי הם מתמקחים בשם כל העובדים יחד, ולכן המעסיק אינו יכול להחליף עובד אחד שמבקש יותר. חברי איגוד מרוויחים בדרך כלל יותר מעובדים דומים בלי איגוד. במודל הפשוט של היצע וביקוש, שכר שנקבע מעל שכר השוק פירושו גם פחות משרות בענף; מול מעסיק דומיננטי, איגוד יכול להעלות את השכר בלי האובדן הזה.

## הסבר על הנושא

### על מה איגודים מקצועיים מתמקחים

איגוד מקצועי (ארגון עובדים) הוא ארגון שמנהל משא ומתן עם המעסיקים בשם העובדים. עובד יחיד שמבקש העלאה עלול לשמוע שהוא יכול ללכת; עובדים יחד יכולים לאיים להפסיק לעבוד כולם. זה משא ומתן קיבוצי, והתוצאה שלו היא הסכם קיבוצי: חוזה שקובע שכר, שעות עבודה, הפרשות לפנסיה, כללי קידום ודרכים ליישוב סכסוכים.

בישראל ארגון העובדים הגדול ביותר הוא ההסתדרות, שנוסדה בחיפה בדצמבר 1920. חוק הסכמים קיבוציים משנת 1957 נותן להסכמים תוקף משפטי ומבחין בין שני סוגים. הסכם מיוחד חל על מעסיק אחד או מפעל אחד, למשל בית חולים והאחיות שלו. הסכם כללי חל על ענף שלם או על כל המדינה ונחתם עם ארגון מעסיקים. השר רשאי להוציא צו הרחבה שמחיל הסכם כללי גם על עובדים ומעסיקים שלא חתמו עליו, וכך תנאיו מגיעים הרבה מעבר לחברי הארגון.

### דוגמה פתורה: שכר מעל שכר השוק

נניח שוק עבודה עם ביקוש L_(d) = 200 - 4W והיצע L_(s) = 4W - 40, באלפי עובדים ובשקלים לשעה (המספרים הומצאו לדף). בלי איגוד השוק מתייצב היכן ש־200 - 4W = 4W - 40: שכר של 30 ₪ ו־80 אלף משרות.

עכשיו האיגוד מסכם עם כל המעסיקים בענף על 35 ₪. הפירמות מעסיקות לפי הביקוש, ומספר המבקשים לעבוד נקבע לפי ההיצע: L_(d) = 200 - 4 · 35 = 60 L_(s) = 4 · 35 - 40 = 100 כלומר 60 אלף מועסקים, 100 אלף רוצים לעבוד, ו־40 אלף נשארים בחוץ. מי ששומר על עבודתו מרוויח בערך 16.7% יותר; מהענף נעלמות 20 אלף משרות, וסך השכר יורד מ־2,400 ל־2,100 אלף ₪ לשעה. את הרווח של הפנימיים משלמים בחלקו החיצוניים, שמחפשים עבודה במקום אחר ומורידים שם את השכר.

### שתי גישות למה שאיגודים עושים

הדוגמה היא גישת המונופול: האיגוד מוכר עבודה כמו מוכר יחיד של מוצר, ומעלה את מחירה בכך שהוא מגביל את הכמות שנקנית. המבקרים מוסיפים שהאיגוד עלול להגן על פנימיים שיש להם עבודה מפני חיצוניים שאין להם, ולהאט שינויים בפירמה.

גישת הקול מדגישה את מה שהמודל משמיט. עובד לא מרוצה יכול לעזוב, או להתלונן דרך הארגון; כשהתלונות נשמעות, פחות עובדים עוזבים, הפירמה מוציאה פחות על גיוס והכשרה, והתנאים יכולים להשתפר. ריצ׳רד פרימן וג׳יימס מדוף הציגו בספרם משנת 1984 ראיות נגד התמונה השלילית בלבד, והסיקו שבסך הכול האיגודים כנראה מגבירים את היעילות. אחרים קוראים את הראיות אחרת, ובבגרות שואלים על שתי הגישות.

גם מקרה שלישי חשוב. כשמעסיק גדול אחד שולט בעיירה או במקצוע, הוא יכול להחזיק את השכר מתחת לשכר השוק ולהעסיק פחות עובדים. איגוד שעומד מולו יכול להעלות גם את השכר וגם את מספר המועסקים, כמו ששכר מינימום יכול.

### טעויות נפוצות

לומר שאיגוד מעלה את השכר לכולם: במודל הפשוט הוא מעלה אותו למי שהוא מכסה, ומי שבחוץ עשוי להרוויח פחות. לומר שאיגוד תמיד עולה במשרות: מול מעסיק דומיננטי זה לא חייב לקרות. לבלבל בין הסכם קיבוצי לחוק: זה חוזה, ובישראל הוא חל על מי שאינו חבר רק דרך צו הרחבה או בהסכמת המעסיק.

## תרגול: איגודים מקצועיים והשכר

לתלמידי כיתה י״א שלומדים כלכלה. היעזרו בגרף ובטבלאות שבדף, הראו כל חישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מה זה הסכם קיבוצי, ומה ההבדל בין הסכם מיוחד להסכם כללי?** — חוזה בין ארגון עובדים למעסיקים שקובע שכר ותנאים. הסכם מיוחד חל על מעסיק או מפעל אחד; הסכם כללי חל על ענף שלם או על כל המדינה.
2. **היעזרו בגרף. מצאו את שכר השוק ואת מספר המועסקים בלי איגוד.** — 200 - 4W = 4W - 40, ולכן W = 30 שקלים לשעה ו־L = 80 אלף עובדים.
3. **האיגוד מסכם על שכר של 40 ₪. מלאו את הטבלה.** — הפירמות מעסיקות 200 - 160 = 40 אלף; 160 - 40 = 120 אלף רוצים לעבוד; 80 אלף נשארים בלי עבודה בענף.
4. **בכמה אחוזים שכר האיגוד של 40 ₪ גבוה משכר השוק, וכמה משרות הענף מאבד?** — 40/30 - 1 ≈ 33.3%. המשרות יורדות מ־80 ל־40 אלף, אובדן של 40 אלף.
5. **כתבו בטבלה אם כל הסכם הוא מיוחד או כללי.** — בית חולים אחד והאחיות שלו: מיוחד. כל חברות הבנייה: כללי. בנק אחד והפקידים שלו: מיוחד.
6. **איזה סוג הסכם השר יכול להרחיב בצו, ומה הצו עושה?** — רק הסכם כללי. צו ההרחבה מחיל את תנאיו על עובדים ומעסיקים בענף שלא חתמו עליו.
7. **כתבו פסקה קצרה שמשווה בין גישת המונופול לגישת הקול.** — תשובה טובה אומרת שלפי גישת המונופול האיגוד מעלה את השכר מעל שכר השוק ומקטין את מספר המשרות, ומי שבחוץ משלם; לפי גישת הקול האיגוד מאפשר לעובדים להתלונן במקום לעזוב, מקטין את התחלופה ויכול להעלות את הפריון; ומוסיפה שמול מעסיק דומיננטי איגוד יכול להעלות גם את השכר וגם את התעסוקה.

## שאלות נפוצות

### מה זה משא ומתן קיבוצי?

משא ומתן בין מעסיק לבין ארגון עובדים שמדבר בשם כל העובדים יחד, על שכר, שעות, פנסיה ותנאים. התוצאה שלו היא הסכם קיבוצי שמחייב את שני הצדדים.

### האם חברי איגוד מרוויחים יותר?

בממוצע חברי איגוד מרוויחים יותר מעובדים דומים בלי איגוד, אבל כלכלנים חלוקים בשאלה כמה מהפער נובע מהאיגוד וכמה מהמקומות שבהם יש איגודים.

### מה זה צו הרחבה?

צו של השר, לפי חוק הסכמים קיבוציים משנת 1957, שמחיל הסכם קיבוצי כללי על עובדים ומעסיקים בענף שלא חתמו עליו.

### האם איגוד יכול להעלות שכר בלי לאבד משרות?

כן, כשמעסיק גדול אחד מחזיק את השכר מתחת לשכר השוק. אז שכר מוסכם גבוה יותר יכול למשוך יותר עובדים למשרות, כמו ששכר מינימום שנקבע היטב יכול.

### מה זו ההסתדרות?

ארגון העובדים הגדול בישראל, שנוסד בחיפה בדצמבר 1920. היא חותמת על הסכמים קיבוציים עם מעסיקים ועם המדינה, ומכריזה על שביתות בסכסוכים.
