# איך מתיישבות הידיעה והבחירה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [מחשבת ישראל: שאלות והוגים](https://www.lessons.co.il/he/שאלות-והוגים-במחשבת-ישראל) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/שאלות-והוגים-במחשבת-ישראל/איך-מתיישבות-הידיעה-והבחירה

שאלת הידיעה והבחירה שואלת איך יכול אדם לבחור באמת אם ה׳ כבר יודע מה יבחר. רבי עקיבא מחזיק בשתיהן: "הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג, טו). רס״ג עונה שהידיעה אינה סיבה, הרמב״ם שידיעת ה׳ מעל השגתנו, ורלב״ג וקרשקש מוותרים כל אחד על חלק מאחד הצדדים.

## הסבר על הנושא

### הקושיה: האם בחירה ידועה היא בחירה?

מחשבת ישראל מחזיקה בשני דברים יחד. האדם בוחר: הרמב״ם פותח את פרק ה של הלכות תשובה במילים "רשות לכל אדם נתונה" (ה, א), וקורא לבחירה החופשית "עמוד התורה והמצוה" (ה, ג). וה׳ יודע הכול, גם את מה שעוד לא קרה: הידיעה. רבי עקיבא כולל את שתיהן במשפט אחד: "הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג, טו). זו שאלת הידיעה והבחירה.

הרמב״ם מנסח את הקושיה בחדות (ה, ה): אם ה׳ יודע שאדם יהיה צדיק, "אי אפשר שלא יהיה צדיק", ואם ייתכן שיהיה רשע, הרי ה׳ לא ידע. הטעות הנפוצה היא לחשוב שהבעיה היא כוחו של ה׳, כאילו הוא כופה את הבחירה. הבעיה היא הידיעה לבדה: גם אל שאינו כופה דבר נראה כקובע את העתיד בעצם ידיעתו.

### רס״ג: ידיעה אינה סיבה

רב סעדיה גאון (882–942) דן בשאלה במאמר הרביעי של ספר האמונות והדעות, ועונה: "אין לו ראיה שידיעת הבורא את הדברים הם סבת היותם" (מאמר ד, פרק ד). אילו הייתה הידיעה סיבה, טוען רס״ג, "היו הדברים קדמונים", שהרי ידיעת ה׳ קדמונית.

ה׳ יודע מה יעשה האדם משום שהאדם יבחר בכך, ולא להפך: אילו בחר האדם לשתוק במקום לדבר, ה׳ היה יודע את השתיקה. משל שלנו: מי שצופה בהקלטה של משחק יודע את התוצאה, ובכל זאת ידיעתו לא גרמה לאיש להבקיע. שימו לב לנקודת החולשה: ה׳ יודע לפני המעשה ולא אחריו, ולכן השאלה אם המעשה יכול היה להיות אחרת עדיין פתוחה.

### הרמב״ם והראב״ד: מעל השגתנו

הרמב״ם עונה אחרת (ה, ה). האדם ודעתו הם שניים, אבל ה׳ "ודעתו אחד", ולכן כשם שאין אדם משיג את ה׳, אין הוא משיג את ידיעתו: "אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים", "אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם".

הראב״ד (רבי אברהם בן דוד מפושקייר, המאה השתים עשרה) השיג עליו: "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים", כי העלה קושיה קשה והשאיר אותה פתוחה. תשובתו שלו: "אין ידיעתו גזירה", אלא היא "כידיעת האצטגנינים", הצופים את דרכו של אדם בלי לכפות אותה.

### מוותרים על משהו, ולמה זה חשוב

שני הוגים מאוחרים שומרים כל אחד על צד אחד במלואו. רלב״ג (רבי לוי בן גרשום, 1288–1344), בספר מלחמות ה׳, סובר שה׳ יודע את האפשרויות הפתוחות לפני האדם, אבל לא באיזו מהן יבחר: הבחירה שלמה והידיעה מוגבלת. רבי חסדאי קרשקש (נפטר בערך ב־1410), בספר אור ה׳, סובר להפך: הבחירה מורגשת כחופשית אבל נובעת מסיבותיה, ולכן ה׳, הסיבה הראשונה, יודע אותה.

למה זה חשוב? בגלל השכר והעונש. אילו גזר ה׳ על מעשי האדם, שואל הרמב״ם, מה טעם לצוות, "ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק" (ה, ד)? בתשובה טובה מנסחים את הסתירה, מציגים שתי תשובות ואומרים על מה שומרת כל אחת ועל מה היא מוותרת.

## תרגול: הידיעה והבחירה

לתלמידי כיתה י״א שלומדים מחשבת ישראל. קראו את המקורות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **רבי עקיבא אומר: "הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג, טו). איזה חלק במשפט מדבר על הידיעה ואיזה על הבחירה?** — "הכל צפוי" הוא הידיעה: ה׳ רואה הכול מראש. "והרשות נתונה" היא הבחירה: הבחירה מסורה בידי האדם.
2. **התרשים מציג את הקושיה מהלכות תשובה ה, ה. כתבו את השלב השלישי החסר.** — אי אפשר שיהיה רשע: אם ידיעת ה׳ אינה יכולה לטעות, ההפך ממה שהוא יודע אינו יכול לקרות.
3. **רס״ג כותב: "אין לו ראיה שידיעת הבורא את הדברים הם סבת היותם". הסבירו את תשובתו במילים שלכם ותנו דוגמה.** — הידיעה אינה גורמת לדבר לקרות: ה׳ יודע מה יעשה האדם משום שהאדם יבחר בכך. דוגמה: מי שצופה בהקלטה של משחק יודע את התוצאה בלי לגרום לה. תשובה מלאה מוסיפה את נקודת החולשה: ה׳ יודע לפני המעשה.
4. **הרמב״ם כותב: "אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים". מדוע השיג עליו הראב״ד, ואיזו תשובה הציע במקום?** — הראב״ד טען שהרמב״ם העלה קושיה קשה והשאיר אותה בלי תשובה, ואין זה מנהג החכמים. הוא ענה שידיעת ה׳ אינה גזירה, אלא היא כידיעת האצטגנינים, הצופים דרך בלי לכפות אותה.
5. **השלימו את שתי המשבצות הריקות בטבלה.** — התשובה של רלב״ג: ה׳ יודע רק את האפשרויות ולא באיזו מהן יבחר האדם. מה שקרשקש שומר במלואו: הידיעה, כי כל בחירה נובעת מסיבותיה.
6. **הרמב״ם שואל: "ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק" (ה, ד). כתבו את השלב החסר בטיעון שבתרשים.** — העונש אינו צודק: אין להעניש בצדק אדם על מעשה שנגזר עליו.
7. **רלב״ג וקרשקש מוותרים כל אחד על משהו. על מה מוותר כל אחד, ומה הוא מרוויח?** — רלב״ג מוותר על ידיעת ה׳ באיזו אפשרות יבחר האדם, ומרוויח בחירה ממשית לגמרי. קרשקש מוותר על בחירה במובנה המלא, כי הבחירות נובעות מסיבות, ומרוויח ידיעה שלמה.
8. **כתבו פסקה: איזו תשובה משכנעת אתכם יותר? נסחו את הקושיה, הציגו את התשובה עם ציטוט מן הדף, העלו השגה אחת והשיבו עליה.** — תשובה טובה מנסחת את הסתירה בין הידיעה לבחירה, מציגה תשובה אחת בלשונה עם ציטוט (למשל רס״ג או הרמב״ם ה, ה), מעלה השגה הוגנת (על רס״ג: ה׳ יודע לפני המעשה; על הרמב״ם: אין כאן הסבר) ומשיבה עליה, בלי לפסול את הדעות האחרות.

## שאלות נפוצות

### מי אמר הכל צפוי והרשות נתונה?

רבי עקיבא, במשנה, אבות ג, טו. במשפט קצר אחד הוא מחזיק בשני צדי השאלה: ה׳ רואה הכול מראש, והבחירה בכל זאת נתונה לאדם.

### האם הרמב״ם פותר את הקושיה?

לא בדרך של הסבר. בהלכות תשובה ה, ה הוא אומר שידיעת ה׳ אחת עם ה׳ ולכן היא מעל השגת האדם, ושאנו יודעים בוודאות שמעשה האדם ביד האדם. הראב״ד ביקר אותו על שהשאיר את השאלה פתוחה.

### האם הבחירה החופשית היא אחד מי״ג העיקרים?

לא. היא אינה ברשימת שלושה עשר העיקרים של הרמב״ם, אבל בהלכות תשובה ה, ג הוא קורא לה עיקר גדול ועמוד התורה והמצוה, כי בלעדיה אין טעם לציווי, לשכר ולעונש.

### מה ההבדל בין ידיעה לגזירה?

לגזור פירושו לקבוע שדבר יקרה; לדעת פירושו רק להכיר בו. רס״ג והראב״ד בונים את תשובותיהם על ההבדל הזה: ידיעת ה׳ את הבחירה, לדעתם, אינה מה שגורם לאדם לבחור.

### איך עונים בבחינה על שאלת הידיעה והבחירה?

מנסחים את הסתירה במשפט אחד, מצטטים את אבות ג, טו או את הלכות תשובה ה, ה, מציגים לפחות שתי תשובות של הוגים בלשונם, ואומרים על מה שומרת כל תשובה ועל מה היא מוותרת. אין להציג תשובה אחת כעמדה היהודית היחידה.
