# למה נדחה שאול מהמלוכה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [שאול ודוד: ראשית המלוכה](https://www.lessons.co.il/he/שאול-ודוד) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/שאול-ודוד/למה-נדחה-שאול-מהמלוכה

לפי שמואל א טו, שאול נדחה מהמלוכה משום שלא קיים במלואו את ציווי ה׳ על עמלק: הוא חמל על אגג המלך ועל מיטב הצאן, ואחר כך תלה את האשמה בעם. שמואל עונה לו: "הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב" (טו, כב), וכשהמעיל נקרע הוא אומר שה׳ קרע ממנו את הממלכה.

## הסבר על הנושא

### הציווי ומה שעשה שאול

הפרק נפתח ב"וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה׳" (שמואל א טו, א). ה׳ אומר "פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל" (טו, ב), כלומר מה שעשה עמלק לישראל ביציאת מצרים; בדברים כה, יח נאמר שתקף את החלשים "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ". הציווי הוא חרם: מלחמה שאין בה שלל, וכל מה ששייך לאויב, אדם ובהמה, מושמד ואינו לטובת איש. "וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו" (טו, ג).

שאול מזהיר תחילה את הקיני לסור, כי "וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (טו, ו). אבל אז: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר" (טו, ט). הפועל חמ״ל הוא בדיוק הפועל שנאסר בפסוק ג, ו"וְכָל־הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ": רק מה שלא היה שווה דבר הושמד. כך שאול נדחה מהמלוכה: לא על מלחמה שלא ניהל, אלא על ציווי שקיים רק בחלקו.

### הנה שמע מזבח טוב

שאול מקדם את שמואל: "הֲקִימֹתִי אֶת־דְּבַר ה׳" (טו, יג), ושמואל עונה בשאלה אירונית: "וּמֶה קוֹל־הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי" (טו, יד). שאול מסביר שהעם חמל על הצאן כדי לזבוח (טו), ושמואל משיב: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה׳ בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים" (טו, כב). זו תקבולת נרדפת: שמוע ולהקשיב מקבילים, וכך גם זבח וחלב אילים. הקורבן אינו תחליף לציות.

הצירוף שמע בקול הוא המילה המנחה של הפרק: ה׳ דורש "וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה׳" (א), שאול טוען "אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה׳" (כ), ולבסוף מודה: "כִּי יָרֵאתִי אֶת־הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם" (כד). הוא שמע בקול, אבל בקול העם. הטעות הנפוצה היא לכתוב ששאול נענש על רחמנות; הכתוב אומר "וַתַּעַט אֶל־הַשָּׁלָל" (יט) ותולה את החטא בפחד מן העם.

### קריעת המעיל

כששמואל פונה ללכת: "וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף־מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע" (טו, כז). לפי פשוטו, כותב רש״י, שאול אחז בכנף מעילו של שמואל, ובמדרש נחלקו של מי המעיל. שמואל הופך זאת למעשה סמלי, פעולה שמבטאת את דבר ה׳: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע ה׳ אֶת־מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (טו, כח). המעיל חוזר בספר: "וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה־לּוֹ אִמּוֹ" (ב, יט), ובמערה דוד כורת את כנף מעיל שאול (כד). הפרק ממוסגר בשורש נח״ם: "נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ" (יא), "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם" (כט), "וַה׳ נִחָם כִּי־הִמְלִיךְ אֶת־שָׁאוּל עַל־יִשְׂרָאֵל" (לה). רד״ק מסביר שה׳ אינו חוזר בו מן הטובה שהבטיח, ולשאול לא הובטחה מלכות לעולם.

### איך התמודדו הקוראים עם הציווי על עמלק

הציווי קשה לקוראים רבים, והקושי עתיק. בתלמוד (יומא כב ע״ב) שאול עצמו טוען: "ואם אדם חטא, בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו?", ובת קול עונה לו "אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" (קהלת ז, טז). הרמב״ם פוסק ש"אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום", גם עם עמלק (הלכות מלכים ו, א; ו, ד). חוקרים מראים שחרם היה מנהג מלחמה במזרח הקדום: מישע מלך מואב כותב על מצבתו (בערך 840 לפני הספירה) שהחרים את נבו לאלוהיו. בבגרות שואלים מה הכתוב אומר ואיך הוא בנוי; לימוד הפרק אינו הסכמה לאלימות.

## תרגול: דחיית שאול, שמואל א טו

לתלמידי כיתה י״א שלומדים את ספר שמואל. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו" (ג); "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר" (ט). מלאו בטבלה מה נעשה בכל אחד מן הדברים.** — אגג המלך נלקח חי; מיטב הצאן והבקר נחמל; העם עט על השלל. רק מה שהיה נמבזה ונמס הוחרם. הפועל חמ״ל בפסוק ט הוא בדיוק מה שנאסר בפסוק ג.
2. **שאול אומר: "הֲקִימֹתִי אֶת־דְּבַר ה׳" (יג). שמואל עונה: "וּמֶה קוֹל־הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי" (יד). מה האירוניה בתשובת שמואל?** — שאול טוען שקיים את הדבר, וקולות הצאן שהיה צריך להחרים נשמעים באותו רגע. העדות נגדו היא הקול של מה שחמל עליו.
3. **השוו: "אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ" (טו); "כִּי יָרֵאתִי אֶת־הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם" (כד). את מי מאשים שאול, ואיזה נימוק נותן בכל פעם?** — בשתי הפעמים הוא תולה את המעשה בעם. בפסוק טו הנימוק דתי, לזבוח לה׳; בפסוק כד הוא מודה שהסיבה האמיתית היא פחד מן העם.
4. **קראו: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה׳ בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים" (כב). מלאו בטבלה את הצלע השנייה. מה הפסוק אומר על הקשר בין קורבן לציות?** — בצלע השנייה: להקשיב, מחלב אילים. זו תקבולת נרדפת. ה׳ אינו רוצה קורבנות במקום ציות: לשמוע בקולו טוב מכל זבח.
5. **המילים שמע וקול חוזרות בפרק, למשל: "וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה׳" (א); "וּמֶה קוֹל־הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי" (יד); "כִּי יָרֵאתִי אֶת־הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם" (כד). מלאו בטבלה קולו של מי נשמע בכל פסוק.** — ביד קול הצאן; בכב קולו של ה׳; בכד קול העם. שאול נדרש לשמוע בקול ה׳ ושמע בקול העם: זו המילה המנחה של הפרק.
6. **קראו: "וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף־מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע" (כז); "וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע ה׳ אֶת־מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (כח). מה זה מעשה סמלי, ומה מסמל המעיל הנקרע?** — מעשה סמלי הוא פעולה שמבטאת את דבר ה׳. כפי שהמעיל נקרע, כך נקרעת הממלכה משאול ותינתן לאחר, טוב ממנו, שיתברר שהוא דוד.
7. **בפרק נאמר "נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ" (יא) וגם "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם" (כט). איך אפשר ליישב את הסתירה?** — תשובה טובה מציגה את הסתירה ופתרון אחד לפחות, למשל של רד״ק: ה׳ אינו חוזר בו מן הטובה שהבטיח, ולשאול לא הובטחה מלכות לעולם, ולכן אין זו חזרה מהבטחה.
8. **כתבו פסקה: למה נדחה שאול? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה טוענת ששאול נדחה על שמיעה בקול העם במקום בקול ה׳, מצטטת למשל את טו, כב ואת טו, כד, ומסבירה. היא אינה כותבת שנענש על רחמנות, משום שהכתוב מתאר שלל ופחד.

## שאלות נפוצות

### מה הפירוש של הנה שמע מזבח טוב?

שמואל אומר לשאול שציות לה׳ טוב מקורבן (שמואל א טו, כב). שאול הביא את הצאן כדי לזבוח, ושמואל משיב שקורבן אינו יכול לבוא במקום שמיעה בקול ה׳. הרעיון חוזר גם אצל הנביאים.

### מי היו העמלקים?

לפי התורה עמלק תקף את ישראל אחרי יציאת מצרים: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות יז, ח). בדברים כה, יז–יט נאמר שתקף את החלשים מאחור, ושם נצטוו לזכור את מעשיו.

### איך המסורת מתמודדת עם הציווי להשמיד את עמלק?

כבר בתלמוד (יומא כב ע״ב) שאול שואל מה חטאו הבהמות והקטנים. הרמב״ם קובע שאין יוצאים למלחמה, גם על עמלק, בלי לקרוא קודם לשלום. בבגרות מציגים מה הכתוב אומר ואיך התמודדו איתו הפרשנים.

### של מי המעיל שנקרע?

הכתוב אינו אומר במפורש. לפי פשוטו, כותב רש״י, שאול אחז במעילו של שמואל והוא נקרע; במדרש יש האומרים ששמואל קרע את מעיל שאול. שמואל מפרש את הקרע: ה׳ קרע ממך את הממלכה (טו, כח).

### האם ה׳ התחרט שהמליך את שאול?

הפרק אומר "נִחַמְתִּי" (טו, יא) ו"וַה׳ נִחָם" (טו, לה), אבל גם "וְלֹא יִנָּחֵם" (טו, כט). רד״ק מסביר שה׳ אינו חוזר בו מטובה שהבטיח, ולשאול לא הובטחה מלכות לעולם. זו שאלה מוכרת בבגרות.
