- שאול ודוד: ראשית המלוכה
למה נדחה שאול מהמלוכה?
לפי שמואל א טו, שאול נדחה מהמלוכה משום שלא קיים במלואו את ציווי ה׳ על עמלק: הוא חמל על אגג המלך ועל מיטב הצאן, ואחר כך תלה את האשמה בעם. שמואל עונה לו: "הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב" (טו, כב), וכשהמעיל נקרע הוא אומר שה׳ קרע ממנו את הממלכה.
הסבר על הנושא
הציווי ומה שעשה שאול
הפרק נפתח ב"וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה׳" (שמואל א טו, א). ה׳ אומר "פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל" (טו, ב), כלומר מה שעשה עמלק לישראל ביציאת מצרים; בדברים כה, יח נאמר שתקף את החלשים "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ". הציווי הוא חרם: מלחמה שאין בה שלל, וכל מה ששייך לאויב, אדם ובהמה, מושמד ואינו לטובת איש. "וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו" (טו, ג).
שאול מזהיר תחילה את הקיני לסור, כי "וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (טו, ו). אבל אז: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר" (טו, ט). הפועל חמ״ל הוא בדיוק הפועל שנאסר בפסוק ג, ו"וְכָל־הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ": רק מה שלא היה שווה דבר הושמד. כך שאול נדחה מהמלוכה: לא על מלחמה שלא ניהל, אלא על ציווי שקיים רק בחלקו.
הנה שמע מזבח טוב
שאול מקדם את שמואל: "הֲקִימֹתִי אֶת־דְּבַר ה׳" (טו, יג), ושמואל עונה בשאלה אירונית: "וּמֶה קוֹל־הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי" (טו, יד). שאול מסביר שהעם חמל על הצאן כדי לזבוח (טו), ושמואל משיב: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה׳ בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים" (טו, כב). זו תקבולת נרדפת: שמוע ולהקשיב מקבילים, וכך גם זבח וחלב אילים. הקורבן אינו תחליף לציות.
הצירוף שמע בקול הוא המילה המנחה של הפרק: ה׳ דורש "וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה׳" (א), שאול טוען "אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה׳" (כ), ולבסוף מודה: "כִּי יָרֵאתִי אֶת־הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם" (כד). הוא שמע בקול, אבל בקול העם. הטעות הנפוצה היא לכתוב ששאול נענש על רחמנות; הכתוב אומר "וַתַּעַט אֶל־הַשָּׁלָל" (יט) ותולה את החטא בפחד מן העם.
קריעת המעיל
כששמואל פונה ללכת: "וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף־מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע" (טו, כז). לפי פשוטו, כותב רש״י, שאול אחז בכנף מעילו של שמואל, ובמדרש נחלקו של מי המעיל. שמואל הופך זאת למעשה סמלי, פעולה שמבטאת את דבר ה׳: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע ה׳ אֶת־מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (טו, כח). המעיל חוזר בספר: "וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה־לּוֹ אִמּוֹ" (ב, יט), ובמערה דוד כורת את כנף מעיל שאול (כד). הפרק ממוסגר בשורש נח״ם: "נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ" (יא), "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם" (כט), "וַה׳ נִחָם כִּי־הִמְלִיךְ אֶת־שָׁאוּל עַל־יִשְׂרָאֵל" (לה). רד״ק מסביר שה׳ אינו חוזר בו מן הטובה שהבטיח, ולשאול לא הובטחה מלכות לעולם.
איך התמודדו הקוראים עם הציווי על עמלק
הציווי קשה לקוראים רבים, והקושי עתיק. בתלמוד (יומא כב ע״ב) שאול עצמו טוען: "ואם אדם חטא, בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו?", ובת קול עונה לו "אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" (קהלת ז, טז). הרמב״ם פוסק ש"אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום", גם עם עמלק (הלכות מלכים ו, א; ו, ד). חוקרים מראים שחרם היה מנהג מלחמה במזרח הקדום: מישע מלך מואב כותב על מצבתו (בערך 840 לפני הספירה) שהחרים את נבו לאלוהיו. בבגרות שואלים מה הכתוב אומר ואיך הוא בנוי; לימוד הפרק אינו הסכמה לאלימות.
תרגול: דחיית שאול, שמואל א טו
לתלמידי כיתה י״א שלומדים את ספר שמואל. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
קראו: "וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו" (ג); "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר" (ט). מלאו בטבלה מה נעשה בכל אחד מן הדברים.
שאול אומר: "הֲקִימֹתִי אֶת־דְּבַר ה׳" (יג). שמואל עונה: "וּמֶה קוֹל־הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי" (יד). מה האירוניה בתשובת שמואל?
השוו: "אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ" (טו); "כִּי יָרֵאתִי אֶת־הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם" (כד). את מי מאשים שאול, ואיזה נימוק נותן בכל פעם?
קראו: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה׳ בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים" (כב). מלאו בטבלה את הצלע השנייה. מה הפסוק אומר על הקשר בין קורבן לציות?
המילים שמע וקול חוזרות בפרק, למשל: "וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה׳" (א); "וּמֶה קוֹל־הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי" (יד); "כִּי יָרֵאתִי אֶת־הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם" (כד). מלאו בטבלה קולו של מי נשמע בכל פסוק.
קראו: "וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף־מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע" (כז); "וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע ה׳ אֶת־מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (כח). מה זה מעשה סמלי, ומה מסמל המעיל הנקרע?
בפרק נאמר "נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ" (יא) וגם "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם" (כט). איך אפשר ליישב את הסתירה?
כתבו פסקה: למה נדחה שאול? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.
שאלות נפוצות
מה הפירוש של הנה שמע מזבח טוב?
שמואל אומר לשאול שציות לה׳ טוב מקורבן (שמואל א טו, כב). שאול הביא את הצאן כדי לזבוח, ושמואל משיב שקורבן אינו יכול לבוא במקום שמיעה בקול ה׳. הרעיון חוזר גם אצל הנביאים.
מי היו העמלקים?
לפי התורה עמלק תקף את ישראל אחרי יציאת מצרים: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות יז, ח). בדברים כה, יז–יט נאמר שתקף את החלשים מאחור, ושם נצטוו לזכור את מעשיו.
איך המסורת מתמודדת עם הציווי להשמיד את עמלק?
כבר בתלמוד (יומא כב ע״ב) שאול שואל מה חטאו הבהמות והקטנים. הרמב״ם קובע שאין יוצאים למלחמה, גם על עמלק, בלי לקרוא קודם לשלום. בבגרות מציגים מה הכתוב אומר ואיך התמודדו איתו הפרשנים.
של מי המעיל שנקרע?
הכתוב אינו אומר במפורש. לפי פשוטו, כותב רש״י, שאול אחז במעילו של שמואל והוא נקרע; במדרש יש האומרים ששמואל קרע את מעיל שאול. שמואל מפרש את הקרע: ה׳ קרע ממך את הממלכה (טו, כח).
האם ה׳ התחרט שהמליך את שאול?
הפרק אומר "נִחַמְתִּי" (טו, יא) ו"וַה׳ נִחָם" (טו, לה), אבל גם "וְלֹא יִנָּחֵם" (טו, כט). רד״ק מסביר שה׳ אינו חוזר בו מטובה שהבטיח, ולשאול לא הובטחה מלכות לעולם. זו שאלה מוכרת בבגרות.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.
מורים פרטיים לתנך
מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.
יניב דודמורה פרטי לתנ"ך₪130 לשעהבעיר אור יהודהמלמד גאוגרפיה, היסטוריה, לשון, הבעה, אזרחות, ספרות, אנגלית ומתמטיקה 3 יח', מרמת בית הספר היסודי ועד לרמת הגשה לבגרות.לפרופיל המלא
אייל קורדונסקימורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי, אני אייל. אני מאמין שהפוטנציאל להצליח נמצא בכל אחד מאיתנו. המטרה שלי היא ללוות אותך צעד אחר צעד, ולעזור לך להגיע לתוצאות הטובות ביותר שלך.לפרופיל המלא
אורי קוטרמורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי אני אורי הייתי חלק ממצטייני משרד החוץ במדינה,סיימתי בהצטיינות בגרויות ב 5 יחידות במתמטיקה ,פיזיקה אנגלית ו10 יחידות בתכנות ואלקטרוניקהלפרופיל המלא
נוגה עבריתמורה פרטי לתנ"ך₪120 לשעהבעיר כרמיאלHebrew Now Noga/ דקדוק, אוצר מילים, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, דיבור נכון ושוטף. הוראה מותאמת ואסטרטגיות למידה.לפרופיל המלא
נופר חולימורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר רמת גןמורה למתמטיקה מזה כ15 שנים. מכינה לבגרויות, מתמחה בקשיים של תלמידים מכל הגוונים ובעלת סבלנות והכלה אינסופית! מקצועית ומעלה את הביטחטן העצמילפרופיל המלא
דניאל שמשוןמורה פרטי לתנ"ך₪80 לשעהבעיר אשדודמנהל פרויקטים במערכות מידע, בעל ניסיון של של 6 שנים בשיעורים פרטיים... בדר"כ אוכל לקבוע שיעור מהיום להיום, אשמח ליצירת קשר, לא בשבת.לפרופיל המלא
מאיה צמחמורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר תל אביב -יפוסטודנטית לרפואה והנדסה. מורה אכפתית, סבלנית ומקצועית, מלווה לכל הדרך! פסיכומטרי ובגרויות. מעטפת מלאה מעבר לשיעורים (אונליין בלבד)לפרופיל המלא
סופי סוניהמורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר רחובותמורה אקדמאית מנוסה עם המון סבלנות ואוהבת ללמד:)אין לא יודע,יש לא רוצה! גישה עם חיוך והמון הבנה שגורמת לילד לרצות להצליח.לפרופיל המלא