# למה בני ישראל ביקשו מלך?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [שאול ודוד: ראשית המלוכה](https://www.lessons.co.il/he/שאול-ודוד) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/שאול-ודוד/למה-בני-ישראל-ביקשו-מלך

לפי שמואל א ח, זקני בני ישראל ביקשו מלך משום ששמואל הזדקן ובניו, השופטים, לקחו שוחד. הם רצו מלך "כְּכָל־הַגּוֹיִם" (ח, ה), שישפוט אותם ויצא לפניהם למלחמה. ה׳ אומר לשמואל לשמוע בקולם, אבל להזהיר אותם ממשפט המלך: מלך שלוקח את בניהם, את בנותיהם ואת שדותיהם.

## הסבר על הנושא

### למה ביקשו מלך: הנימוקים בפסוקים

הפרק נפתח ב"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת־בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל" (שמואל א ח, א), ומיד מתברר שהבנים "וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט" (ח, ג). הזקנים באים לרמה ואומרים: "הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ", "שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (ח, ה). כך בני ישראל ביקשו מלך: מנהיגות יציבה במקום שופטים מושחתים, ומלך כמו לעמים שמסביב. בסוף הפרק הם מוסיפים: "וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ" (ח, כ).

השורש שפ״ט חוזר בפרק שמונה פעמים, והוא המילה המנחה: מן השופטים שהטו משפט, דרך מלך שישפוט אותם, ועד "מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ" (ח, ט). גם רקע ספר שופטים חשוב: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים כא, כה). הטעות הנפוצה היא לכתוב רק "רצו להיות ככל הגויים"; תשובה טובה מביאה את כל הנימוקים מן הפסוקים.

### משפט המלך: מה ייקח המלך

"וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל" (ח, ו), ושמואל מתפלל. ה׳ מצווה עליו להזהיר: "אַךְ כִּי־הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ" (ח, ט). האזהרה בנויה על פועל אחד שחוזר ארבע פעמים, יִקָּח: "אֶת־בְּנֵיכֶם יִקָּח" (ח, יא) למרכבה ולצבא, את הבנות לרקחות, לטבחות ולאופות, את השדות והכרמים לעבדיו, ואת העבדים והחמורים למלאכתו.

הסיום הוא השיא: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לוֹ לַעֲבָדִים" (ח, יז). העם שה׳ העלה ממצרים (ח, ח) ישוב להיות עבד, הפעם למלך שבחר בעצמו, ו"וְלֹא־יַעֲנֶה ה׳ אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא" (ח, יח).

### למה ה׳ אומר לשמואל לשמוע בקולם

שלוש פעמים ה׳ אומר לשמואל לשמוע בקול העם (ח, ז; ט; כב), ומסביר: "כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי־אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (ח, ז). הבקשה אינה פגיעה בשמואל אלא במלכות ה׳. ועם זאת ה׳ מסכים, והתורה עצמה צפתה את הבקשה: "אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי" (דברים יז, יד), "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (יז, טו).

אם כן, מה היה רע? בתלמוד (סנהדרין כ ע״ב) אומר רבי אליעזר שהזקנים שאלו כהוגן, "תְּנָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (ח, ו), ועמי הארץ קלקלו ב"וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (ח, כ). שם גם נחלקו רבי יוסי ורבי יהודה אם משפט המלך הוא זכותו או רק אזהרה. רד״ק כותב שביקשו "בתרעומת ... ולא לשם מצוה", ואברבנאל סבור שישראל אינם צריכים מלך כלל. חלק מן החוקרים רואים בפרקים ח–יב שני מקורות, אחד נגד המלוכה ואחד בעדה; זו השערה. בבגרות מציגים כל עמדה ואומרים של מי היא.

## תרגול: תנה לנו מלך, שמואל א ח

לתלמידי כיתה י״א שלומדים את ספר שמואל. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת־בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל" (ח, א); "וְלֹא־הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט" (ח, ג). מה עשו בני שמואל, ולמה זה חשוב לבקשה שבאה אחר כך?** — הם נטו אחרי הבצע, לקחו שוחד והטו משפט. השופטים שאמורים להמשיך את שמואל מושחתים, ולכן העם מחפש צורת הנהגה אחרת.
2. **קראו: "הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (ח, ה); "וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ" (ח, כ). מלאו בטבלה את נימוקי העם.** — בניו לא הלכו בדרכיו (ח, ה); להיות ככל הגויים (ח, ה; ח, כ); שהמלך ייצא לפניהם וילחם את מלחמותיהם (ח, כ).
3. **השורש שפ״ט חוזר בפרק שמונה פעמים, למשל: "וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט" (ח, ג); "שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (ח, ה); "מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ" (ח, ט). מה זו מילה מנחה, ומה היא מדגישה כאן?** — מילה מנחה היא מילה או שורש שחוזרים ביחידה ומכוונים לעניינה. כאן היא מדגישה את השאלה מי ישפוט את העם: השופטים הטו משפט, העם מבקש מלך לשפוט אותו, ושמואל מזהיר מה יהיה משפט המלך.
4. **קראו: "וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת" (ח, יג); "וְאֶת־שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו" (ח, יד); "וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לוֹ לַעֲבָדִים" (ח, יז). מלאו בטבלה לשם מה ייקח המלך כל דבר, ומה יהיה העם בסוף.** — את הבנים למרכבה, לצבא ולחריש; את הבנות לרקחות, לטבחות ולאופות; את השדות כדי לתת לעבדיו. בסוף העם יהיה לו לעבדים.
5. **קראו: "שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם", "כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי־אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (ח, ז). את מי מאס העם לפי ה׳, ומה זה מלמד על משמעות הבקשה?** — העם לא מאס בשמואל אלא בה׳, שמלך עליו עד כה. הבקשה למלך אנושי נתפסת כוויתור על מלכות ה׳, ולא רק כבעיה של מנהיגות.
6. **השוו: "אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי" (דברים יז, יד); "שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (שמואל א ח, ה). מה משותף לשני הפסוקים, ואיזו שאלה זה מעורר?** — בשניהם מופיע מלך ככל הגויים. התורה צפתה את הבקשה והתירה אותה, ולכן עולה השאלה מדוע הבקשה רעה בעיני שמואל. תשובה טובה מציגה פתרון, למשל של רבי אליעזר או של רד״ק.
7. **רבי אליעזר (סנהדרין כ ע״ב) מבחין בין "תְּנָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (ח, ו) לבין "וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (ח, כ). הסבירו את ההבחנה.** — לדבריו הזקנים ביקשו כהוגן מלך שישפוט, ואילו העם קלקל כשביקש להיות ככל הגויים. הבעיה אינה המלוכה עצמה אלא הרצון לחקות את העמים.
8. **כתבו פסקה: האם בקשת המלך הייתה חטא? הציגו שתי עמדות, כל אחת עם ציטוט מן הפרק ועם שם בעליה.** — תשובה טובה מציגה עמדה אחת שהבקשה רעה (ח, ז: אותי מאסו; אברבנאל: ישראל אינם צריכים מלך), ועמדה אחרת שהמלוכה עצמה מותרת (דברים יז, יד–טו; רבי אליעזר: הזקנים שאלו כהוגן). היא מצטטת פרק ופסוק ואינה מכריעה בלי נימוק.

## שאלות נפוצות

### מה זה משפט המלך?

משפט המלך הוא אזהרת שמואל בשמואל א ח, יא–יח: המלך ייקח את הבנים לצבא, את הבנות לעבודה, את השדות לעבדיו ומעשר מן היבול, והעם יהיה לו לעבדים. בתלמוד נחלקו אם אלה זכויות המלך או רק דברי הפחדה.

### מה הפירוש של לא אותך מאסו כי אותי מאסו?

ה׳ אומר לשמואל שהעם לא דחה אותו אישית, אלא דחה את ה׳ כמלך (ח, ז). לפי הפסוק, בקשת מלך אנושי היא ויתור על מלכות ה׳ שהנהיגה את ישראל עד אז.

### האם התורה מצווה למנות מלך?

בדברים יז, טו נאמר "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ". יש שלמדו מכאן מצווה למנות מלך, כמו רבי יהודה בסנהדרין כ ע״ב, ויש, כמו אברבנאל, שקראו זאת כרשות בלבד.

### מי היה המלך הראשון של ישראל?

לפי ספר שמואל המלך הראשון היה שאול בן קיש משבט בנימין, ששמואל משח אותו בפרקים ט–י. אחריו מלך דוד משבט יהודה.
