- תקשורת: רשתות חברתיות, דעת קהל ואוריינות תקשורתית
מה זה פייק ניוז?
פייק ניוז פירושו בדרך כלל מידע כוזב שמוצג כחדשות. החוקרים מעדיפים מונחים מדויקים יותר: מידע שגוי הוא כוזב ומופץ בלי כוונה להזיק, דיסאינפורמציה היא מידע כוזב שמופץ בכוונה להטעות או להזיק, ומידע זדוני הוא מידע אמיתי שמשמש להזיק (ורדל ודרחשאן, 2017). מחקר מ־2018 על טוויטר מצא שסיפורים כוזבים מתפשטים רחוק ומהר יותר מסיפורי אמת, בעיקר כי אנשים משתפים אותם.
הסבר על הנושא
למה החוקרים נמנעים מהמונח
פייק ניוז במובן הפשוט הוא מידע כוזב שמוצג כאילו היה חדשות. הבעיה היא שהביטוי משמש לדברים שונים מאוד, מבדיחה באתר סאטירי ועד סיפור מומצא שמופץ כדי להשפיע על בחירות, והוא משמש גם כעלבון שנועד לפטור דיווח מדויק שמישהו אינו אוהב. בדוח למועצת אירופה מ־2017 הציעו קלייר ורדל וחוסיין דרחשאן את המונח הרחב שיבוש מידע, ובו שלושה סוגים.
מידע שגוי הוא מידע כוזב שמופץ בלי כוונה להזיק: סבתא שמעבירה טיפ בריאות מומצא שהיא מאמינה בו. דיסאינפורמציה היא מידע כוזב שנוצר או מופץ בכוונה להטעות או להזיק. מידע זדוני הוא מידע אמיתי שמשמש להזיק, כמו פרסום הודעות פרטיות של מישהו כדי לבייש אותו. הטעות הנפוצה היא לקרוא לכל טעות פייק ניוז. השאלה כפולה: האם זה כוזב, והאם התכוונו להזיק?
שבעה סוגים
ורדל מנתה גם שבעה סוגים, מהכוונה הקטנה ביותר להטעות ועד הגדולה ביותר. סאטירה או פרודיה: בלי כוונה להזיק, אבל היא יכולה להטעות קוראים שלא הבינו את הבדיחה. קישור כוזב: כותרת, תמונה או כיתוב שאינם מתאימים לכתבה. תוכן מטעה: עובדות נכונות שמשמשות למסגר נושא או אדם באופן מטעה. הקשר כוזב: תוכן אמיתי שמופץ עם רקע כוזב, כמו תמונה ישנה שמוצגת כאילו צולמה היום. התחזות: הופעה בשם של מקור אמיתי. תוכן מניפולטיבי: תמונה או מסמך אמיתיים ששונו. תוכן מפוברק: מומצא לגמרי, כדי להטעות. דוגמה בדויה להקשר כוזב: צילום אמיתי של כיכר מוצפת מלפני שנים מופץ היום עם הכיתוב "הבוקר במרכז העיר". שום דבר בתמונה אינו מזויף; ההקשר מזויף.
למה השקר נוסע מהר
ב־2018 פרסמו סורוש ווסוגי, דב רוי וסינאן ארל בכתב העת Science את המחקר הגדול ביותר בשאלה. הם עקבו אחרי כ־126,000 סיפורים ששישה ארגוני בדיקת עובדות עצמאיים דירגו כנכונים או כוזבים, ושותפו בטוויטר בידי כשלושה מיליון איש בין 2006 ל־2017. סיפורים כוזבים התפשטו רחוק, מהר ורחב יותר מסיפורי אמת בכל הקטגוריות, ובעיקר בפוליטיקה. לפי מדד אחד, לסיפורי אמת לקח בערך פי שישה זמן להגיע ל־1,500 איש.
למה? הסיפורים הכוזבים נטו להיות חדשניים יותר ולעורר רגשות חזקים יותר, כמו הפתעה וגועל. חשבונות אוטומטיים הפיצו סיפורי אמת וכזב בקצב דומה, כך שההבדל בא מאנשים. זה הופך כל קורא לחלק מהבעיה ולחלק מהפתרון.
תגובות והסיכונים שלהן
התגובות פועלות בכמה רמות. בודקי עובדות מדרגים טענות; פלטפורמות מסמנות, מאטות או מסירות פוסטים כוזבים; בתי ספר מלמדים אוריינות תקשורתית; ויחידים יכולים לעצור לפני שהם משתפים, לבדוק את המקור ולראות מה אתרים אחרים אומרים. לכל תגובה יש מחיר. הסרה בידי פלטפורמות מעוררת את השאלה מי מחליט מה כוזב, וחוקים נגד פייק ניוז עלולים לשמש נגד ביקורת לגיטימית, ולכן תומכי חופש ביטוי רבים מתנגדים להם. התומכים בפעולה נחרצת עונים שדיסאינפורמציה מתואמת יכולה לפגוע בבריאות הציבור ובבחירות. תשובה טובה בבחינה נמנעת מהמונח הרופף, משתמשת בשלושת הסוגים ובסוג אחד או שניים של ורדל, מביאה את המחקר מ־2018 ושוקלת תגובה מול הסיכונים שלה.
תרגול: פייק ניוז ושיבוש מידע
לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. כל הפוסטים והכותרות בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
למה החוקרים מעדיפים שלא להשתמש במונח פייק ניוז?
השלימו את השורה החסרה בטבלה: מהי דיסאינפורמציה?
ורדל ודרחשאן, מועצת אירופה, 2017. מידע שגוי, דיסאינפורמציה או מידע זדוני? (א) חשבון בדוי ממציא ציטוט ומפיץ אותו כדי לפגוע במועמד. (ב) תלמיד משתף פוסט כוזב על סגירת בית הספר ומאמין לו. (ג) מישהו מפרסם הודעות פרטיות אמיתיות של חבר לכיתה כדי להשפיל אותו.
השלימו את הסוג החסר בסולם של ורדל, ותנו לו דוגמה בדויה.
ורדל, 2017: ככל שיורדים, הכוונה להטעות גדלה. כותרת בדויה אומרת "מדענים: שוקולד מרפא הצטננות", אבל הכתבה מספרת שמחקר קטן אחד מצא קשר חלש. איזה סוג של ורדל זה, ולמה?
קראו את התרשים. לפי המחקר מ־2018, פי כמה יותר זמן לקח לסיפורי אמת להגיע ל־1,500 איש, ומה הסביר את ההבדל?
זמן יחסי להגיע ל־1,500 איש. ווסוגי, רוי וארל, 2018, בקירוב. ציינו שני דברים שאפשר לעשות לפני שמשתפים פוסט מפתיע.
האם המדינה צריכה לחוקק חוקים נגד פייק ניוז? כתבו תשובה מאוזנת קצרה עם מסקנה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין מידע שגוי לדיסאינפורמציה?
שניהם כוזבים. מידע שגוי מופץ בלי כוונה להזיק, לעיתים קרובות בידי אנשים שמאמינים לו. דיסאינפורמציה נוצרת או מופצת בכוונה להטעות או להזיק. אותו פוסט כוזב יכול להיות דיסאינפורמציה אצל מי שכתב אותו ומידע שגוי אצל מי שמשתף אותו בתום לב.
מהו מידע זדוני?
מידע אמיתי שמשמש לגרום נזק, כמו הדלפה של הודעות פרטיות או כתובת של מישהו כדי לבייש אותו או לסכן אותו. המידע נכון; הנזק טמון באופן שבו ובסיבה שבגללה הוא מופץ.
למה חדשות כוזבות מתפשטות מהר יותר מחדשות אמת?
מחקר מ־2018 על טוויטר מצא שסיפורים כוזבים נוטים להיות חדשניים יותר ולעורר רגשות חזקים כמו הפתעה וגועל, ושאנשים, יותר מחשבונות אוטומטיים, הם שמפיצים אותם.
האם סאטירה היא פייק ניוז?
סאטירה אינה נועדה להטעות, אבל ורדל מונה אותה כסוג הקל ביותר, כי קוראים שלא הבינו את הבדיחה יכולים לקבל אותה כעובדה, בעיקר כשהיא משותפת בלי שם האתר.
איך בודקים אם ידיעה נכונה?
בדקו מי פרסם אותה ומתי, חפשו את אותה טענה באתרי חדשות עצמאיים ובאתרי בדיקת עובדות, חפשו את המקור המקורי של ציטוט או תמונה, והיו זהירים במיוחד עם ידיעות שמכעיסות או מדהימות אתכם.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.