• תקשורת: רשתות חברתיות, דעת קהל ואוריינות תקשורתית

מהי בועת סינון?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״בעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

בועת סינון היא מצב שבו אלגוריתמים של התאמה אישית, שבוחרים מה כל משתמש יראה לפי מה שלחץ עליו קודם, מראים לו עוד ועוד ממה שהוא כבר אוהב ומסכים איתו, ופחות מכל דבר אחר. אלי פאריזר נתן לה את שמה ב־2011. המחקר מראה שההשפעה קיימת אבל קטנה מהחשש, ושהבחירות של האנשים עצמם מצמצמות לעיתים קרובות את החדשות שלהם יותר מהאלגוריתמים.

הסבר על הנושא

פיד שממוין בשבילכם

הפיד ברשתות ותוצאות החיפוש אינם מסודרים לפי זמן הפרסום. אלגוריתם מדרג אותם לכל משתמש, וחוזה על מה הוא צפוי ללחוץ, מה ישתף ובמה יצפה, לפי מה שהוא ואנשים דומים לו עשו קודם. זו התאמה אישית. ב־2011 טען הפעיל אלי פאריזר בספרו על בועת הסינון שההתאמה האישית עלולה לסגור כל משתמש בבועת סינון: עולם מידע פרטי שבו הוא רואה יותר ממה שהוא כבר אוהב ומסכים איתו, ואינו מבחין במה שנשאר בחוץ.

החשש הוא מלולאה. דוגמה בדויה: תלמיד לוחץ על כמה סרטונים של צד אחד בוויכוח מקומי; הפיד לומד, מראה לו עוד מאותו דבר, והוא לוחץ שוב. אחרי חודש הוא כמעט אינו רואה את הצד השני, ועלול להסיק שאיש אינו מחזיק בו. הטעות הנפוצה היא לחשוב שאפשר לראות את הבועה מבפנים. הסכנה שלה, טען פאריזר, היא שהמשתמש אינו יודע מה הוא אינו רואה.

מעגל של ארבעה שלבים: אתם לוחצים ומשתפים, האלגוריתם לומד מכך, הפיד מציג עוד מאותו דבר, ואתם רואים פחות דברים אחרים, וחוזר חלילה.אתם לוחצים ומשתפיםהאלגוריתם לומדהפיד מציג עוד מאותו דבראתם רואים פחות אחר
הלולאה שמאחורי רעיון בועת הסינון.

בועת סינון או תא הד?

שני מונחים מתבלבלים לעיתים קרובות. בבועת סינון האלגוריתם בוחר, והמשתמש סביל ולרוב אינו מודע לכך. בתא הד האנשים בוחרים בעצמם: הם עוקבים אחרי חברים שחושבים כמוהם, מצטרפים לקבוצות שמסכימות איתם ונמנעים ממקורות שאינם מסכימים, כך שהם שומעים את עמדותיהם חוזרות אליהם. המשפטן קאס סאנסטין הזהיר ב־2001, לפני הפלטפורמות של היום, שאנשים שיקבלו שליטה מלאה על החדשות שלהם יבנו לעצמם תאי הד. ההבדל חשוב לפתרונות: בועת סינון מצביעה על הפלטפורמות ועל העיצוב שלהן; תא הד מצביע על הרגלים אנושיים, שיישארו עם כל אלגוריתם.

טבלה שמשווה בועת סינון לתא הד: בבועת סינון האלגוריתם בוחר והמשתמש סביל, רעיון של אלי פאריזר מ־2011; בתא הד המשתמש בוחר בעצמו מקורות דומים לו, רעיון שקאס סאנסטין תיאר ב־2001.בועת סינוןתא הדמי בוחרהאלגוריתםהמשתמש עצמוהמשתמשסביל, לא רואהפעיל, בוחרמקור הרעיוןפאריזר, ⁦2011⁩סאנסטין, ⁦2001⁩

מה המחקר מצא

הבדיקה המוכרת ביותר נעשתה ב־2015, כשאיתן בקשי, סולומון מסינג ולדה אדמיק חקרו כ־10.1 מיליון משתמשי פייסבוק אמריקאים שציינו את עמדותיהם הפוליטיות. הדירוג של הפיד הפחית את התוכן מהצד השני שהמשתמשים ראו ב־5% לשמרנים וב־8% לליברלים. הבחירות של המשתמשים עצמם על מה ללחוץ הפחיתו אותו עוד, ב־17% לשמרנים וב־6% לליברלים. המבקרים ציינו שהחוקרים עבדו בפייסבוק ושהפלטפורמה השתנתה מאז.

מחקר של פלקסמן, גואל וראו מ־2016 מצא שרוב קריאת החדשות ברשת במדגם שלהם הגיעה מכניסה ישירה לאתרים מרכזיים, ושחיפוש ורשתות חברתיות קשורים גם ליותר חד־צדדיות וגם ליותר חשיפה לצד השני. חוקר התקשורת אקסל ברונס טען ב־2019 שבועות סינון חזקות הן בעיקר מיתוס. הראיות עד כה מצביעות על השפעה אמיתית אבל מתונה.

תרשים עמודות של המחקר של בקשי ועמיתיו מ־2015: הדירוג של הפיד הפחית תוכן מהצד השני ב־5 אחוזים לשמרנים וב־8 לליברלים; הבחירה של המשתמשים הפחיתה לחיצות עליו ב־17 אחוזים לשמרנים וב־6 לליברלים.דירוג, שמרנים5%דירוג, ליברלים8%בחירה, שמרנים17%בחירה, ליברלים6%
ירידה באחוזים בחשיפה לתוכן מהצד השני. בקשי ועמיתיו, ⁦2015⁩, נתוני פייסבוק.

לנקב את הבועה

יהיה גודלה אשר יהיה, אפשר להקטין את ההשפעה. עקבו אחרי מקורות מיותר מצד אחד ומחוץ לארץ, השתמשו באפשרות שיש בפלטפורמות אחדות לראות פוסטים לפי סדר הזמן, חפשו את הטיעון החזק ביותר נגד עמדתכם, ובדקו טענה בקריאה של מה שאתרים אחרים אומרים עליה. תשובה טובה בבחינה מגדירה בועת סינון, מבחינה בינה לבין תא הד, מביאה מחקר אחד עם המספרים שלו ושוקלת את חלקם של האלגוריתמים מול חלקן של בחירות המשתמשים.

דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: בועות סינון ותאי הד

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. הפידים והתלמידים בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: בועות סינון ותאי הדשם:
  1. הגדירו בועת סינון במשפט אחד, וכתבו מי נתן לה את שמה ומתי.

  2. השלימו את השלב החסר בלולאה, והסבירו למה הלולאה מחזקת את עצמה.

    מעגל של ארבעה שלבים: אתם לוחצים ומשתפים, האלגוריתם לומד מכך, הפיד מציג עוד מאותו דבר, ואתם רואים פחות דברים אחרים, וחוזר חלילה.אתם לוחצים ומשתפיםהאלגוריתם לומד?אתם רואים פחות אחר
    הלולאה שמאחורי רעיון בועת הסינון.
  3. השלימו את השורה החסרה: מי בוחר בכל מקרה?

    טבלה שמשווה בועת סינון לתא הד: בבועת סינון האלגוריתם בוחר והמשתמש סביל, רעיון של אלי פאריזר מ־2011; בתא הד המשתמש בוחר בעצמו מקורות דומים לו, רעיון שקאס סאנסטין תיאר ב־2001.בועת סינוןתא הדמי בוחר??המשתמשסביל, לא רואהפעיל, בוחרמקור הרעיוןפאריזר, ⁦2011⁩סאנסטין, ⁦2001⁩
  4. בועת סינון או תא הד? (א) תלמיד בדוי עוזב כל קבוצה שבה חולקים עליו. (ב) משתמש בדוי מעולם לא בחר להסתיר חדשות, אבל הפיד שלו הפסיק לאט להראות צד אחד.

  5. קראו את התרשים. אצל השמרנים במחקר, מה צמצם יותר את החשיפה, הדירוג או הבחירות שלהם? בכמה נקודות אחוז?

    תרשים עמודות של המחקר של בקשי ועמיתיו מ־2015: הדירוג של הפיד הפחית תוכן מהצד השני ב־5 אחוזים לשמרנים וב־8 לליברלים; הבחירה של המשתמשים הפחיתה לחיצות עליו ב־17 אחוזים לשמרנים וב־6 לליברלים.דירוג, שמרנים5%דירוג, ליברלים8%בחירה, שמרנים17%בחירה, ליברלים6%
    ירידה באחוזים בחשיפה לתוכן מהצד השני. בקשי ועמיתיו, ⁦2015⁩, נתוני פייסבוק.
  6. ציינו סיבה אחת להיזהר במסקנות של מחקר פייסבוק מ־2015.

  7. תלמידה כתבה: "האלגוריתמים הם הסיבה היחידה שאנשים רואים רק צד אחד." תקנו את המשפט בעזרת המחקר.

  8. הציעו שלושה דברים שקורא יכול לעשות כדי להרחיב את מה שהוא רואה, והסבירו אחד מהם.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין בועת סינון לתא הד?

בבועת סינון אלגוריתם מצמצם את מה שהמשתמש רואה, לרוב בלי שהוא יודע. בתא הד המשתמשים מצמצמים אותו בעצמם, כשהם בוחרים אנשים ומקורות שחושבים כמוהם. שניהם יכולים להתקיים יחד.

האם בועות סינון קיימות באמת?

בחלקן. מחקרים מוצאים שהאלגוריתמים אכן מפחיתים במידה מסוימת את החשיפה לצד השני, אבל פחות ממה שרבים חששו, ושהבחירות של האנשים עצמם מצמצמות את החדשות שלהם באותה מידה או יותר. חוקרים כמו אקסל ברונס טוענים שהרעיון מוגזם.

איך האלגוריתמים ברשתות מחליטים מה אראה?

הם מדרגים פוסטים לפי תחזית של מה שכל משתמש צפוי להגיב אליו, בעזרת סימנים כמו עם מי הוא מתקשר, על מה לחץ ובמה צפה קודם, וכמה הפוסט חדש ופופולרי. הנוסחאות המדויקות סודיות ומשתנות לעיתים קרובות.

מי הוא אלי פאריזר?

פעיל אינטרנט וסופר אמריקאי שטבע את המונח בועת סינון והסביר אותו בספרו מ־2011 ובהרצאה באותה שנה.

איך יוצאים מבועת סינון?

עקבו אחרי מגוון מקורות, כולל כאלה שאינכם מסכימים איתם; השתמשו בפיד לפי סדר זמן כשאפשר; חפשו בכוונה טיעונים נגדיים; ובדקו טענות בכמה אתרים עצמאיים לפני שאתם משתפים.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.