• תקשורת: רשתות חברתיות, דעת קהל ואוריינות תקשורתית

איך פועלים סקרי דעת קהל?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״בעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

סקרי דעת קהל פועלים כך: שואלים מדגם אקראי, לרוב כאלף איש, ומהתשובות מעריכים את עמדות האוכלוסייה כולה. מכיוון שהמקרה לבדו מזיז את התוצאה, לכל סקר יש טעות דגימה: ב־1,000 משיבים כ־3 נקודות אחוז לכל כיוון. מדגם גדול יותר מקטין אותה לאט, אבל שום גודל אינו מתקן מדגם מוטה, כפי שלמד הליטררי דייג׳סט ב־1936.

הסבר על הנושא

מדגם שמייצג מיליונים

סקרי דעת קהל אינם יכולים לשאול את כולם, ולכן הם שואלים מדגם ומכלילים ממנו לאוכלוסייה. המפתח הוא מדגם אקראי: לכל אחד באוכלוסייה יש סיכוי ידוע ושווה להיבחר, כך שהמדגם דומה לאוכלוסייה בכל דבר, גם בדברים שאיש לא חשב לבדוק. מדגם אקראי טוב של כאלף איש יכול לתאר מדינה של מיליונים.

איך מעטים יכולים לדבר בשם רבים? חשבו על טעימה ממרק: כף אחת מלמדת על כל הסיר אם המרק מעורבב היטב, בין שהסיר קטן ובין שהוא ענק. הדיוק של מדגם אקראי תלוי בעיקר במספר הנשאלים, לא בחלקם באוכלוסייה. הטעות הנפוצה היא לחשוב שסקר של 1,000 ישראלים פחות מדויק פי עשרה מסקר של 1,000 איש בעיר קטנה פי עשרה. הוא מדויק בערך באותה מידה.

גרף של טעות הדגימה באחוזים לפי גודל המדגם: הטעות יורדת מהר בהתחלה ואחר כך לאט; 4.4 אחוזים ב־500 משיבים, 3.1 ב־1,000 ו־1.5 ב־4,000.גודל המדגםטעות הדגימה %200040002460
הטעות ≈ ⁦98⁩ חלקי ⁦√n⁩, ב־⁦95%⁩ ביטחון. הנקודות: ±⁦4.4⁩ ב־⁦500, ±3.1⁩ ב־⁦1,000, ±1.5⁩ ב־⁦4,000⁩.

טעות הדגימה

גם מדגם אקראי מושלם שונה מהאוכלוסייה במקרה. טעות הדגימה אומרת בכמה. לתוצאה קרובה ל־50%, ברמת הביטחון המקובלת של 95%, היא בערך 0.98 חלקי √n, כאשר n הוא מספר המשיבים. ל־1,000 איש: 0.98 חלקי 31.6 ≈ 0.031, כלומר כ־3.1 נקודות אחוז לכל כיוון. ל־500: כ־4.4. ל־4,000: כ־1.5. פי ארבעה משיבים נותנים רק חצי טעות, ולכן רוב הסקרים עוצרים סביב 1,000: עוד משיבים עולים הרבה ומוסיפים מעט.

סקר בדוי של 1,000 מצביעים מוצא את מפלגה א ב־26% ואת מפלגה ב ב־24%. עם 3.1 נקודות לכל כיוון על כל מספר, ייתכן בהחלט שהערכים האמיתיים הפוכים; הסקר אינו יכול לומר מי מוביל. לדווח עליו "א בהובלה" זו הטעות הקלאסית.

כשהגודל אינו מספיק: 1936

ב־1936 שלח המגזין האמריקאי ליטררי דייג׳סט פתקי הצבעה לכעשרה מיליון איש וקיבל בחזרה כ־2.38 מיליון. הוא חזה שאלף לנדון יזכה ב־57% מהקולות. פרנקלין רוזוולט ניצח עם כמעט 61% והפסיד רק בשתי מדינות. ג׳ורג׳ גאלופ, עם מדגם של כ־50 אלף, חזה נכון את התוצאה. המדגם של הדייג׳סט היה ענק אבל מוטה. הרשימות שלו באו מקוראיו, מבעלי מכוניות ומבעלי טלפונים, אמידים יותר מרוב האמריקאים בשנות השפל, ומי שבחרו לענות היו לעיתים קרובות יותר מתנגדי רוזוולט: הטיית אי השתתפות. מדגם מוטה אינו משתפר עם הגודל; הוא רק נותן תשובה שגויה בביטחון רב יותר.

תרשים עמודות של מספר המשיבים בסקרי 1936 במיליונים: לליטררי דייג׳סט כ־2.38 מיליון, לגאלופ כ־0.05 מיליון, כלומר כ־50 אלף. הסקר הגדול טעה והקטן צדק.ליטררי דייג׳סט2.38גאלופ0.05
משיבים במיליונים, ⁦1936⁩. הגדול טעה; הקטן צדק.

מקורות טעות אחרים

טעות הדגימה היא הטעות היחידה שהמרווח מודד. אחרות יכולות להיות גדולות יותר: מסגרת מדגם שמשאירה אנשים בחוץ, אי השתתפות, ניסוח השאלות וסדרן, רצייה חברתית (לענות מה שנשמע טוב), ועיתוי, כשהדעות משתנות אחרי הסקר. גם הדיווח בתקשורת מעצב את השפעת הסקרים: כתבות על מי מוביל עשויות לעזור למוביל (אפקט עגלת המנגינה) או למפגר (אפקט האנדרדוג), ואולי להזין את ספירלת השתיקה. קורא זהיר שואל על כל סקר חמישה דברים: את מי שאלו ואיך, כמה, מתי, מה בדיוק שאלו ומהי טעות הדגימה.

טבלה של חמישה מקורות טעות בסקר מעבר לגודל המדגם: מסגרת מדגם מוטה, אי השתתפות, ניסוח השאלה, רצייה חברתית ועיתוי, עם דוגמה בדויה לכל אחד.מקור הטעותדוגמה בדויהמסגרת מדגם מוטהרק בעלי טלפון קוויאי השתתפותרק הכועסים עוניםניסוח השאלה"האם אתם תומכים בפשרה?"רצייה חברתיתלא מודים שלא יצביעועיתויסקר לפני אירוע גדול
דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: איך פועלים סקרי דעת קהל

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. הסקרים והמפלגות בדוגמאות בדויים. חשבו את טעות הדגימה לפי 0.98 חלקי √n. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: איך פועלים סקרי דעת קהלשם:
  1. מהו מדגם אקראי, ולמה הוא מאפשר לסקר לתאר אוכלוסייה שלמה?

  2. חשבו את טעות הדגימה לסקר של 2,000 איש. הראו את החישוב ובדקו אותו מול הגרף.

    גרף של טעות הדגימה באחוזים לפי גודל המדגם: הטעות יורדת מהר בהתחלה ואחר כך לאט; 4.4 אחוזים ב־500 משיבים, 3.1 ב־1,000 ו־1.5 ב־4,000.גודל המדגםטעות הדגימה %200040002460
    הטעות ≈ ⁦98⁩ חלקי ⁦√n⁩, ב־⁦95%⁩ ביטחון. הנקודות: ±⁦4.4⁩ ב־⁦500, ±3.1⁩ ב־⁦1,000, ±1.5⁩ ב־⁦4,000⁩.
  3. סוקרת רוצה לחצות את טעות הדגימה של סקר של 1,000 איש. כמה אנשים עליה לשאול?

  4. סקר בדוי של 1,000 מראה את מפלגה א ב־26% ואת מפלגה ב ב־24%. כותרת אומרת "א עוברת להוביל". האם זה מוצדק?

  5. קראו את התרשים. למה הסקר הגדול של 1936 טעה והקטן צדק?

    תרשים עמודות של מספר המשיבים בסקרי 1936 במיליונים: לליטררי דייג׳סט כ־2.38 מיליון, לגאלופ כ־0.05 מיליון, כלומר כ־50 אלף. הסקר הגדול טעה והקטן צדק.ליטררי דייג׳סט2.38גאלופ0.05
    משיבים במיליונים, ⁦1936⁩. הגדול טעה; הקטן צדק.
  6. השלימו את השורה החסרה בטבלה: מקור הטעות ודוגמה בדויה.

    טבלה של חמישה מקורות טעות בסקר מעבר לגודל המדגם: מסגרת מדגם מוטה, אי השתתפות, ניסוח השאלה, רצייה חברתית ועיתוי, עם דוגמה בדויה לכל אחד.מקור הטעותדוגמה בדויהמסגרת מדגם מוטהרק בעלי טלפון קוויאי השתתפותרק הכועסים עונים??רצייה חברתיתלא מודים שלא יצביעועיתויסקר לפני אירוע גדול
  7. אתר חדשות בדוי מבקש מקוראיו להצביע ברשת ומדווח ש־80% ענו כן. למה זה אינו סקר של הציבור?

  8. האם התקשורת צריכה לדווח על סקרי בחירות בימים האחרונים לפני ההצבעה? כתבו תשובה מאוזנת קצרה עם מסקנה.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

מהי טעות דגימה בסקר?

הטווח שבו הערך האמיתי כנראה נמצא בגלל המקרה בדגימה. לתוצאה קרובה ל־50% ברמת ביטחון של 95% היא בערך 0.98 חלקי √n: כ־3 נקודות לכל כיוון ל־1,000 משיבים. היא אינה כוללת טעויות של הטיה או של ניסוח.

איך 1,000 איש יכולים לייצג מדינה שלמה?

אם הם נבחרו באקראי, המדגם דומה לאוכלוסייה, והדיוק שלו תלוי בעיקר במספר הנשאלים ולא בגודל האוכלוסייה, כמו שכף אחת של מרק מעורבב היטב מלמדת על כל הסיר.

מה השתבש בסקר של הליטררי דייג׳סט ב־1936?

2.38 מיליון התשובות שלו באו מרשימה מוטה של קוראים, בעלי מכוניות ובעלי טלפונים, אמידים מרוב המצביעים, ומאנשים שבחרו לענות. הוא חזה שהמפסיד ינצח; המדגם הקטן בהרבה של גאלופ צדק.

למה סקרים טועים לפעמים בבחירות?

בגלל טעויות שהמרווח אינו מודד: אנשים שמסרבים לענות, מדגמים שמחמיצים קבוצות, שאלות טעונות, משיבים שאומרים מה שנשמע טוב, ומצביעים שמשנים את דעתם או מחליטים ברגע האחרון.

מהו סקר בחירה עצמית?

סקר שבו אנשים בוחרים בעצמם להשתתף, כמו הצבעה ברשת באתר חדשות. הוא משקף רק את מי שבחר לענות ואי אפשר להכליל ממנו לציבור.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.