# על מה מדבר שיר השירים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [רות, שיר השירים ואשת חיל](https://www.lessons.co.il/he/רות-ושיר-השירים) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/רות-ושיר-השירים/על-מה-מדבר-שיר-השירים

שיר השירים הוא קובץ שירי אהבה שבהם אישה וגבר מדברים זה אל זה על געגועים ותשוקה, בין כרמים, גנים והרים. בקריאת הפשט זו שירת אהבה בין בני אדם; בקריאה האלגורית של המסורת היהודית זו אהבת הקב״ה וכנסת ישראל. לכן רבי עקיבא קרא לו "קדש קדשים".

## הסבר על הנושא

### שירי אהבה בשני קולות

שיר השירים הוא אחת מחמש המגילות, וקוראים אותו בפסח. הוא נפתח בקולה של אישה: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב). הדוברים הם הרעיה, שקוראת לאהובה דודי; הדוד, שקורא לה רעיתי; ובנות ירושלים, שמשמשות כמקהלה.

איך יודעים מי מדבר? לפי הדקדוק: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (א, טו) פונה לנקבה, ולכן הדוד מדבר; "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי" (א, טז) פונה לזכר, והרעיה עונה לו. הטעות הנפוצה היא לחפש עלילה רציפה. במחקר חלוקות הדעות אם זה שיר אחד או קובץ שירים, ותשובה טובה מזהה את הדובר בכל פסוק לפי הלשון.

### דימויי הטבע: מה משותף לשני הצדדים

דימוי הוא השוואה בין שני דברים שונים בעזרת כ־ או "דומה", כדי להראות תכונה משותפת. "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (ב, ב): כמו שושנה בין קוצים, האהובה בולטת בין כל הנערות. והיא עונה: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים" (ב, ג), עץ שנותן צל ופרי מתוק.

הטבע הוא גם תפאורה. הדוד בא בדילוגים על ההרים, "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי" (ב, ט), וקורא: "קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי־לָךְ" (ב, י), "כִּי־הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (ב, יא), "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ" (ב, יב). האביב שמתעורר הוא האהבה שמתעוררת. הטעות היא לקרוא דימוי כפשוטו; צריך לשאול מה שני הצדדים חולקים.

### שתי קריאות: פשט ואלגוריה

קריאת הפשט רואה כאן שירי אהבה בין גבר לאישה. כך קוראים רוב חוקרי המקרא, שמשווים אותם לשירי אהבה ממצרים ומארם נהריים. אלגוריה היא סיפור או שיר שכולו משל לדבר אחר. במשנה (ידיים ג, ה) אומר רבי עקיבא: "שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים". רש״י, בהקדמתו, רואה בו את קולה של כנסת ישראל בגלות, אישה ב"אלמנות חיות" שמתגעגעת לבעלה.

אבן עזרא מפרש את הספר שלוש פעמים: את המילים, את הפשט ואת המדרש, וכותב שהספר אינו "בדברי חשק". גם הנצרות קוראת אותו כאלגוריה. בבגרות לא שואלים איזו קריאה נכונה: מציגים כל אחת בדבריה ואומרים של מי היא. שם האל אינו מופיע בשירים, ולכן הקריאה האלגורית היא פרשנות ולא פשט הכתוב.

### עזה כמוות אהבה

השירים חוזרים לרעיונות קבועים. הרעיה משביעה פעמיים במילים זהות "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם" (ב, ז; ג, ה): "אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ". "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ" (ב, טז) חוזר בסדר הפוך: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (ו, ג), והאהבה הדדית. בשיא נאמר "כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (ח, ו) ו"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה" (ח, ז): שום כוח אינו מכבה אותה.

## תרגול: שיר השירים כשירת אהבה

לתלמידי כיתה י״א שלומדים את שיר השירים. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (א, טו); "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי" (א, טז); "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם" (ב, ז). מלאו בטבלה מי מדבר ואל מי, והסבירו איך ידעתם.** — בא, טו הדוד מדבר אל הרעיה: הנך ויפה בלשון נקבה. בא, טז הרעיה מדברת אל הדוד: הנך ויפה בלשון זכר. בב, ז הרעיה פונה אל בנות ירושלים.
2. **קראו: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (ב, ב); "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים" (ב, ג). מלאו בטבלה מה משותף לכל דימוי ולמה שהוא מתאר.** — השושנה והרעיה: יפות ובולטות בין מה שסביבן, קוצים או נערות. התפוח והדוד: מיוחדים בין עצי היער ובין הבנים, נותנים צל ופרי מתוק, כלומר מחסה ועונג.
3. **קראו: "כִּי־הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (ב, יא); "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ" (ב, יב). איזו עונה מתוארת, ומה היא מלמדת על האהבה?** — האביב: הגשם עבר, הניצנים נראו והזמיר שר. החורף הוא הזמן שבו האוהבים נפרדים, והאביב מסמל את התעוררות האהבה ואת ההזמנה לצאת יחד.
4. **הפסוק שפותח ב"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם" ומסתיים ב"אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" חוזר מילה במילה בב, ז ובג, ה. אל מי פונה הרעיה, ומה היא מבקשת?** — היא פונה אל בנות ירושלים ומשביעה אותן לא לעורר את האהבה לפני זמנה. זה פזמון חוזר שמסיים יחידות בשיר ומלמד שלאהבה יש זמן משלה.
5. **השוו: "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ" (ב, טז); "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (ו, ג). מה השתנה, ומה זה מלמד?** — הסדר התהפך: בב, טז הרעיה פותחת בדוד, ובו, ג היא פותחת בעצמה. שני הצדדים שייכים זה לזה במידה שווה: האהבה בשיר הדדית.
6. **מלאו בטבלה את המשבצות החסרות בשתי הקריאות של שיר השירים.** — בקריאה האלגורית הדוד הוא הקב״ה והרעיה היא כנסת ישראל. בקריאת הפשט הגעגועים הם אהבה בין שני בני אדם.
7. **קראו: "כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (ח, ו); "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה" (ח, ז). מה הטענה על האהבה, ובאילו דימויים היא מובעת?** — האהבה חזקה כמו המוות ושום דבר אינו מכבה אותה. היא מושווית למוות, שאיש אינו עומד בפניו, ולאש שמים רבים אינם מכבים.
8. **כתבו פסקה: הציגו את קריאת הפשט ואת הקריאה האלגורית של "קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי־לָךְ" (ב, י). ציינו של מי כל קריאה.** — תשובה טובה מסבירה שבפשט האהוב מזמין את אהובתו לצאת איתו באביב, ובקריאה האלגורית, של חז״ל ושל רש״י, הקב״ה קורא לכנסת ישראל לצאת. היא מציגה את שתי הקריאות בהגינות ואינה קובעת שאחת מהן היא האמת.

## שאלות נפוצות

### למה שיר השירים נמצא בתנ״ך?

במשנה (ידיים ג, ה) מסופר שנחלקו בו חכמים, ורבי עקיבא קבע: "שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים". המסורת קראה אותו כמשל לאהבת הקב״ה וישראל, ולכן נכנס לכתבי הקודש.

### מי כתב את שיר השירים?

הפסוק הראשון אומר "אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (א, א), ומכאן המסורת שייחסה אותו לשלמה. התלמוד (בבא בתרא טו ע״א) אומר שחזקיה וסיעתו כתבו את שיר השירים. רוב החוקרים מאחרים את זמן כתיבתו בהרבה.

### למה קוראים את שיר השירים בפסח?

השירים מתרחשים באביב, "הַסְּתָו עָבָר" (ב, יא), ופסח הוא חג האביב. בקריאה האלגורית שיר השירים מתאר את אהבת הקב״ה לישראל, שראשיתה ביציאת מצרים.

### מה הפירוש של אני לדודי ודודי לי?

הרעיה אומרת שהיא שייכת לאהובה והוא שייך לה (ו, ג). בב, טז אותו רעיון בא בסדר הפוך, וכך השיר מראה אהבה הדדית ושווה. בקריאה האלגורית זו הברית בין הקב״ה לישראל.

### האם שיר השירים מדבר על אלוהים?

שם האל אינו מופיע בשירים בפירוש, ויש הרואים רמז לו בסוף המילה שלהבתיה (ח, ו). המסורת היהודית קוראת את הספר כולו כמשל לאהבת הקב״ה וישראל; רוב החוקרים קוראים אותו כשירת אהבה אנושית.
