# מה המשמעות של אשת חיל במשלי לא?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [רות, שיר השירים ואשת חיל](https://www.lessons.co.il/he/רות-ושיר-השירים) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/רות-ושיר-השירים/מה-המשמעות-של-אשת-חיל

אשת חיל היא האישה שבשבחה נחתם ספר משלי (לא, י–לא): אישה מוכשרת שמנהלת את ביתה, קונה שדה, סוחרת ופורשת כף לעני. השיר הוא אקרוסטיכון אלפביתי: עשרים ושניים פסוקיו פותחים באותיות האלף־בית לפי הסדר, מ"אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא" ועד "וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ".

## הסבר על הנושא

### אלף־בית של שבח

השיר על אשת חיל הוא אקרוסטיכון אלפביתי: שיר שכל פסוק בו פותח באות הבאה של האלף־בית. הפסוק הראשון, "אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" (משלי לא, י), פותח באל״ף, והאחרון, "תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (לא, לא), פותח בתי״ו. בדקו בעצמכם: עשרים ושתיים אותיות, מפסוק י עד פסוק לא, ואף אחת אינה חסרה.

כאן הע׳ (פסוק כה) באה לפני הפ׳ (פסוק כו), כסדר הרגיל; באיכה ב, ג ו־ד הפ׳ באה לפני הע׳. הצורה עצמה אומרת משהו: השבח שלם, מא׳ ועד ת׳. הטעות הנפוצה היא לכתוב "השיר מסודר לפי א״ב" בלי להראות זאת; תשובה טובה מצטטת שניים־שלושה פסוקים ומסמנת את האות הפותחת.

### מה עושה אשת החיל

השיר מתאר פעולות, לא מראה. היא "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה" (טו) ונותנת טרף לביתה, "זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ" (טז), "טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ" (יח), "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר" (כד), ו"כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (כ). המילים כף ויד חוזרות שבע פעמים בשיר: הידיים הן המילה המנחה, והאישה מוגדרת במעשי ידיה.

בעלה "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ" (כג), ובסוף השיר "וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (לא). השערים, מקום הזקנים, מסגרים את השיר: הוא ידוע שם בזכותה, והיא מהוללת שם בזכות מעשיה. גם החוכמה שלה: "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ" (כו).

### שקר החן: איזה אידיאל מציג השיר

השיר מזכיר את היופי רק כדי לדחות אותו: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־ה׳ הִיא תִתְהַלָּל" (ל). החצי הראשון בנוי תקבולת נרדפת, שתי צלעות שאומרות דבר דומה במילים אחרות: חן ויופי, שקר והבל. החצי השני מעמיד מולן את יראת ה׳. השאלה בפתיחה, "אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא", ו"וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" מזכירות את "כִּי־טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים" (משלי ח, יא), ולכן יש מן החוקרים שרואים באישה גם האנשה של החוכמה. רש״י מפרש על דרך המשל: "אשת חיל, היא התורה".

גם ברות נאמר "כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ" (רות ג, יא), ובסדר הכתובים של כתר ארם צובא רות באה מיד אחרי משלי. קוראים בני זמננו חלוקים: יש הרואים בשיר אישה פעילה, סוחרת ובעלת נכסים, ויש המעירים שהיא מתוארת דרך מה שהיא נותנת לבעלה ולביתה, ושהקול המשבח אינו קולה. בבגרות מציגים את האידיאל מתוך הפסוקים, ואת הדעות השונות בדברי בעליהן.

## תרגול: אשת חיל, משלי לא, י–לא

לתלמידי כיתה י״א שלומדים את משלי לא. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" (י); "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר" (יא). באיזו אות פותח כל פסוק? מה זה אקרוסטיכון אלפביתי?** — פסוק י פותח בא׳ ופסוק יא בב׳. אקרוסטיכון אלפביתי הוא שיר שכל פסוק בו פותח באות הבאה של האלף־בית, מא׳ עד ת׳.
2. **קראו: "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ" (יג); "טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ" (יח); "עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" (כה); "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ" (כו). מלאו בטבלה את האותיות החסרות. מה מיוחד בסדר שבין פסוק כה לפסוק כו?** — פסוק יג: ד׳. פסוק יח: ט׳. פסוק כה: ע׳. פסוק כו: פ׳. הע׳ באה לפני הפ׳, כסדר האלף־בית הרגיל, ולא כמו באיכה ב–ד, שבהם הפ׳ קודמת.
3. **קראו: "זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ" (טז); "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר" (כד); "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (כ); "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ" (כו). מלאו בטבלה מה היא עושה בכל תחום.** — מסחר: קונה שדה ומוכרת סדין. העני: פורשת כף לעני ושולחת יד לאביון. הדיבור: פותחת פיה בחוכמה, ותורת חסד על לשונה.
4. **בפסוקים יג–לא המילים כף ויד חוזרות שבע פעמים, למשל: "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (כ); "תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (לא). מה מלמדת המילה המנחה על האישה?** — האישה מוגדרת במעשי ידיה: היא עובדת, סוחרת ונותנת. גם השכר שלה בסוף השיר הוא פרי ידיה, ולא יופייה או ייחוסה.
5. **השוו: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ" (כג); "וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (לא). מה מקומם של השערים בשיר?** — השערים, מקום הזקנים והמשפט, מופיעים פעמיים. בעלה ידוע בהם, ובסוף היא עצמה מהוללת בהם בזכות מעשיה. השיר מסתיים בהכרה ציבורית במעשיה.
6. **קראו: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־ה׳ הִיא תִתְהַלָּל" (ל). מלאו בטבלה את מה שהפסוק אומר על החן, על היופי ועל יראת ה׳. איזו תקבולת יש בחציו הראשון?** — החן שקר, היופי הבל, ואישה יראת ה׳ היא תתהלל. בחצי הראשון יש תקבולת נרדפת: חן ויופי, שקר והבל. החצי השני מנוגד לו.
7. **השוו: "וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" (משלי לא, י); "כִּי־טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים" (משלי ח, יא). מה משותף, ומה זה עשוי ללמד?** — גם אשת החיל וגם החוכמה יקרות מפנינים. ההד מאפשר לקרוא את אשת החיל גם כדמות של החוכמה, ולא רק כאישה מסוימת.
8. **כתבו פסקה: איזה אידיאל מציג השיר? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, ושתי קריאות של השיר בדברי בעליהן.** — תשובה טובה טוענת טענה (למשל: השיר משבח מעשים, חוכמה ויראת ה׳ ולא יופי), מצטטת פסוקים כגון לא, כ ו־לא, ל, ומציגה שתי קריאות: למשל אישה פעילה ומוכשרת מול הקריאה של רש״י, שרואה בה את התורה, או מול קוראים שמדגישים שהיא נמדדת במה שהיא נותנת לביתה.

## שאלות נפוצות

### מה פירוש המילה חיל באשת חיל?

חיל הוא כוח, יכולת וגם עושר. אשת חיל היא אישה בעלת כוח ויכולת, מוכשרת ונמרצת. גם בועז נקרא "אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל" (רות ב, א), ורות נקראת אשת חיל (ג, יא).

### למה שרים אשת חיל בליל שבת?

בבתים רבים נוהגים לשיר את משלי לא, י–לא בסעודת ליל שבת, לפני הקידוש. יש השרים אותו כשבח לאישה שבבית, ויש הקוראים אותו כמשל, למשל לתורה, כפירוש רש״י.

### מי כתב את אשת חיל?

הפרק נפתח ב"דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ" (לא, א): דברי המלך למואל שלימדה אותו אמו. הכתוב אינו אומר במפורש אם השיר על אשת החיל הוא חלק מן הדברים האלה או יחידה נפרדת החותמת את הספר.

### האם אשת החיל היא אישה מסוימת?

השיר אינו נותן לה שם. יש הקוראים אותו כתיאור של אישה אידיאלית, יש הרואים בה האנשה של החוכמה שבפרקי הפתיחה של משלי, ורש״י מפרש על דרך המשל שהיא התורה.
