# למה נוצרים בולענים בים המלח?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: צורות הנוף של ישראל](https://www.lessons.co.il/he/צורות-הנוף-בישראל) · כיתה י״א · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/צורות-הנוף-בישראל/למה-נוצרים-בולענים-בים-המלח

בולענים נוצרים בים המלח כי האגם יורד בכמטר בשנה. כשהוא יורד, גם מי התהום שמתחת לחוף יורדים, ומים מתוקים מגיעים לשכבות מלח שקבורות שם. המים המתוקים ממיסים את המלח, חללים נפתחים מתחת לקרקע והקרקע שמעליהם קורסת. עד 2018 נפערו בים המלח יותר מ־6,000 בולענים.

## הסבר על הנושא

### אגם שממשיך לרדת

הבולענים בים המלח מתחילים באגם עצמו. ב־1930 היה פני האגם כ־390 מטר מתחת לפני הים; ב־2025 הם היו כ־439 מטר מתחת, ושטחו הצטמק מכ־1,050 לכ־554 קמ״ר. הירידה הואצה: כחצי מטר בשנה בין 1977 ל־1997, וכמטר בשנה מאז. הסיבה העיקרית היא האדם: הירדן מביא היום רק חלק קטן מן המים שהביא פעם, כי רובם נלקחים במעלה הנהר.

כשהמים נסוגים, נחשפת בכל שנה רצועה חדשה של חוף, ושם נפערים הבולענים. בולען הוא בור שנוצר כשהקרקע קורסת לתוך חלל ריק שמתחתיה. הבולענים הראשונים בים המלח נצפו בשנות השבעים; באמצע 2018 היו יותר מ־6,000.

### מלח מתחת לקרקע, מים מתוקים בדרך

מתחת לחוף המערבי קבורה שכבת מלח שהאגם השאיר בעבר, כשמימיו עמדו במקום אחר. כל עוד האגם היה גבוה, הקרקע שמעל המלח ומסביבו הייתה ספוגה בתמלחת, מים מלוחים כל כך שאינם יכולים להמיס עוד מלח. מי התהום המתוקים שזורמים מן ההרים במערב פגשו את התמלחת הרחק בפנים היבשה.

כשהאגם יורד, מפלס מי התהום יורד איתו, והגבול בין המים המתוקים למלוחים זז לכיוון האגם. עכשיו מים מתוקים זורמים דרך שכבת המלח, שוטפים את התמלחת ומתחילים להמיס את המלח. חלל גדל בחושך, החרסית הבוצית שמעליו גולשת לתוכו, ולבסוף שכבת הקרקע היבשה שבראש קורסת. הבולען העמוק ביותר שנמדד היה בעומק של כ־26 מטר.

### שרשרת הסיבות, שלב אחר שלב

בבגרות, בולען הוא תשובה לדוגמה לשרשרת סיבות: פעולה של האדם הרחק משם (לקיחת מי הירדן) משנה מערכת טבעית (מאזן המים של האגם), זו משנה מערכת אחרת (מי התהום), וזו יוצרת צורת נוף (הבור). כל שלב הכרחי. טעות נפוצה היא לומר שמלח האגם עצמו מתמוסס, או שרעידות אדמה פותחות את הבורות. המלח שמתמוסס קבור מתחת ליבשה, והגורם הוא מים מתוקים, לא רעידה.

זו גם הסיבה שהבולענים הם בעיקר בעיה ישראלית. שכבת מלח עבה שוכבת מתחת לחוף המערבי, ואילו בצד הירדני נמצאו רק בולענים ספורים, ליד אזור המפעלים.

### מה הבולענים שינו

בולענים נפערים בלי אזהרה, ולכן אי אפשר להשתמש בקרקע שלידם. רוב חופי הרחצה בחוף המערבי של האגן הצפוני נסגרו, ורק שלושה נשארו ליד קצהו הצפוני מערבי. מטעים, חניונים, צינורות ומבנים נפגעו סביב עין גדי, וקטע מן הכביש לאורך החוף ליד נחל דוד הועבר לתוואי חדש שעוקף אזור מסוכן. המכון הגיאולוגי ממפה את אזורי הסיכון הגבוה, כדי שהמתכננים יידעו היכן לא לבנות. כל עוד האגם ממשיך לרדת, רצועת החוף המסוכנת זזה איתו.

## תרגול: הבולענים בים המלח

לתלמידי כיתה י״א שלומדים גיאוגרפיה. היעזרו בגרף, בחתך ובטבלאות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **חשבו מן הגרף את הירידה הממוצעת של האגם במטרים לשנה בין 1930 ל־1980 ובין 2016 ל־2025. מה אפשר להסיק?** — 1930 עד 1980: (400 - 390) ÷ 50 = 0.2 מטר בשנה. 2016 עד 2025: (439 - 430.5) ÷ 9 ≈ 0.94 מטר בשנה. הירידה מהירה היום כמעט פי חמישה.
2. **כתבו את שמו של כל חלק בחתך שמסומן באותיות א עד ו.** — א: המפלס בעבר. ב: האגם היום. ג: שכבת המלח הקבורה. ד: מי תהום מתוקים. ה: חלל. ו: בולען.
3. **השלימו את שלב 3 בשרשרת והסבירו למה הוא לא יכול היה לקרות כשהאגם היה גבוה.** — מים מתוקים מגיעים למלח. כשהאגם היה גבוה, הקרקע סביב המלח הייתה מלאה בתמלחת, שאינה יכולה להמיס עוד מלח, ומי התהום המתוקים פגשו את התמלחת רחוק יותר בפנים היבשה.
4. **שטח פני ים המלח הצטמק מכ־1,050 קמ״ר ב־1930 לכ־554 קמ״ר ב־2025. בכמה אחוזים הוא הצטמק?** — (1,050 - 554) ÷ 1,050 × 100 ≈ 47 אחוזים, כמעט חצי.
5. **השלימו את שתי השורות המוסתרות בטבלה.** — חופי רחצה: רוב החופים בחוף המערבי של האגן הצפוני נסגרו. הכביש לאורך החוף: קטע ליד נחל דוד הועבר לתוואי חדש.
6. **תייר אומר שהבולענים נגרמים מרעידות אדמה בבקע. האם הוא צודק? הסבירו.** — לא. הבולענים נוצרים כי מי תהום מתוקים ממיסים שכבת מלח קבורה אחרי שהאגם ומי התהום יורדים, והקרקע קורסת לתוך החלל. אין צורך ברעידות אדמה, והבולענים עוקבים אחרי החוף הנסוג, לא אחרי השברים.
7. **למה כמעט כל הבולענים נמצאים בצד הישראלי של האגם? כתבו את הסיבה מן העמוד.** — שכבת מלח עבה שוכבת מתחת לחוף המערבי, ולכן יש שם מלח שהמים המתוקים יכולים להמיס. בצד הירדני נוצרו רק בולענים ספורים, ליד אזור המפעלים.

## שאלות נפוצות

### כמה בולענים יש בים המלח?

יותר מ־6,000 באמצע 2018, לפי הספירה של המכון הגיאולוגי כפי שהיא מובאת בוויקיפדיה העברית, והמספר יכול לגדול במאות בשנה. כמעט כולם בחוף המערבי, הישראלי.

### האם הבולענים בים המלח מסוכנים?

כן, כי הם נפערים בלי אזהרה. מבקרים צריכים ללכת רק בשבילים מסומנים ובחופים פתוחים ולציית לשלטי הסגירה. המכון הגיאולוגי ממפה את אזורי הסיכון, וחלק מן החופים וקטע כביש נסגרו או הועברו.

### בכמה יורד ים המלח בשנה?

בכמטר בשנה בעשורים האחרונים. פני האגם היו כ־390 מטר מתחת לפני הים ב־1930, 423 מטר מתחת ב־2010 וכ־439 מטר מתחת ב־2025.

### למה ים המלח מתייבש?

בעיקר כי רוב מי הירדן נלקחים במעלה הנהר לשתייה ולחקלאות, ולכן נכנסים לאגם הרבה פחות מים ממה שמתאדה. גם בריכות האידוי של תעשיית המינרלים בדרום לוקחות מים מן האגם.

### האם אפשר לעצור את הבולענים?

לא כל עוד האגם ממשיך לרדת, כי בכל שנה נחשפת רצועת חוף חדשה מעל המלח. המתכננים יכולים למפות את הסיכון ולהרחיק ממנו כבישים, בתים וחופים; עצירת הבולענים החדשים פירושה עצירת ירידת האגם.
