# למה ייבשו את אגם החולה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: צורות הנוף של ישראל](https://www.lessons.co.il/he/צורות-הנוף-בישראל) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/צורות-הנוף-בישראל/למה-ייבשו-את-אגם-החולה

אגם החולה והביצות שסביבו, בצפון בקע הירדן, יובשו בין 1951 ל־1958 כדי להיפטר מיתושי המלריה ולהפוך את הביצה לקרקע חקלאית. הייבוש הביא בעיות שאיש לא צפה: קרקע הכבול התכווצה ובערה, חנקן נשטף לכנרת ומינים של ביצה נכחדו. מאז שנות התשעים חלק מן העמק מוצף שוב.

## הסבר על הנושא

### אגם וביצה בצפון הבקע

עמק החולה הוא החלק הצפוני ביותר של בקע הירדן בישראל, כ־25 ק״מ אורכו ו־6 עד 8 ק״מ רוחבו, בגובה של כ־70 מטר מעל פני הים. הירדן נכנס אליו מצפון. בקצה הדרומי שלו גבעות בזלת בגובה של כ־200 מטר מפרידות בין העמק לכנרת, שנמצאת יותר מ־200 מטר מתחת לפני הים. הבזלת האטה את יציאת המים, ולכן בקרקעית העמק נשאר אגם החולה הרדוד, כ־12 עד 14 קמ״ר ובעומק של 1.5 עד 3 מטר בלבד, ומסביבו ביצות פפירוס.

טעות נפוצה היא לדמיין אגם עמוק כמו הכנרת. החולה היה שטח ביצה רחב ורדוד שהשתנה עם העונות, ובגלל זה בכלל היה אפשר לייבש אותו.

### למה ייבשו את הביצות

בעיני תחילת המאה העשרים, ביצה הייתה בעיה שצריך לפתור. ביצות החולה גידלו את היתושים שמעבירים מלריה, וייבוש ביצות לטובת חקלאות היה מה שמדינות מודרניות עשו באירופה ובאמריקה. קק״ל קנתה את זיכיון הייבוש ב־1933, ומדינת ישראל הצעירה ביצעה את העבודה בין 1951 ל־1958. המהנדסים העמיקו והרחיבו את הירדן במקום שבו הוא יוצא מן העמק, וחפרו שתי תעלות שהובילו אותו סביב האגם הישן. בסך הכול יובשו כ־62,000 דונם, והאגם נעלם.

גם לשפוט את המפעל רק לפי מה שאנחנו יודעים היום זו טעות. בעיני המתכננים, יותר קרקע חקלאית ופחות יתושים במדינה ענייה וגדלה היו רווח ברור.

### הבעיות שאיש לא תכנן

קרקעית הביצה הייתה כבול, קרקע שעשויה משרידי צמחים שהצטברו מתחת למים במשך אלפי שנים. כשהכבול התייבש הוא התכווץ, ופני הקרקע שקעו. כבול יבש גם בוער: שריפות בערו מתחת לאדמה במשך שבועות, ורוח מזרחית נשאה אבק כבול למרחקים. כשהכבול התפרק, תרכובות חנקן ודשנים נשטפו בירדן אל הכנרת, האגם המרכזי של ישראל, והזינו בה אצות.

גם הטבע שילם. דגים שחיו רק בחולה נכחדו. עגולשון החולה הוכרז כנכחד ב־1996, והגילוי המחודש שלו בנובמבר 2011 הגיע לכותרות בעולם.

### מציפים את העמק מחדש

חלק מן התשובה הגיע מוקדם. ב־1963 הוכרז שטח קטן של ביצת פפירוס משוחזרת, כ־3.5 קמ״ר, כשמורת הטבע הראשונה בישראל. בשנות התשעים קק״ל הלכה רחוק יותר: היא הציפה חלק מן השטח המיובש בדרך מבוקרת ויצרה את אגמון החולה, אגם של כקמ״ר אחד, בין השאר כדי למנוע זיהום של הכנרת. היום עוברים בעמק לפי ההערכה 500 מיליון ציפורים נודדות בשנה, ועשרות אלפי עגורים חורפים בו. זה הביא עימות חדש, עגורים שאוכלים את יבול החקלאים, ומטפלים בו בהאכלה מסודרת. בבגרות, החולה הוא הדוגמה הקלאסית לכך ששינוי בחלק אחד של מערכת טבעית משנה את חלקיה האחרים.

## תרגול: למה ייבשו את אגם החולה

לתלמידי כיתה י״א שלומדים גיאוגרפיה. היעזרו בחתך, בתרשים, בשרשרת, בציר הזמן ובטבלה המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את שמות החלקים בחתך המסומנים באותיות א עד ג, והסבירו איך החלק ג עזר לשמור על העמק רטוב.** — א: הביצות. ב: אגם החולה. ג: מחסום הבזלת. גבעות הבזלת בדרום העמק האטו את יציאת המים לכיוון הכנרת, ולכן המים נשארו בקרקעית העמק.
2. **פי כמה בערך היה השטח שיובש גדול מן האגמון שנוצר בשנות התשעים? היעזרו בתרשים.** — פי 62 בערך: 62 ÷ 1 = 62. האגמון שיקם רק חלק קטן משטח הביצה.
3. **כתבו שתי סיבות לכך שייבשו את ביצות החולה בשנות החמישים.** — כדי להיפטר מן הביצות שבהן התרבו יתושי המלריה, וכדי להפוך את הביצה לקרקע חקלאית עבור מדינה שגדלה.
4. **השלימו את החוליה החסרה בשרשרת תוצאות הלוואי והסבירו אותה.** — הכבול מתייבש ומתכווץ: כשהמים נעלמו, הכבול, שעשוי משרידי צמחים, התייבש והתכווץ, ולכן הקרקע שקעה והכבול היבש יכול היה להתלקח.
5. **השלימו את שני האירועים המוסתרים בציר הזמן.** — 1951: הייבוש מתחיל. שנות התשעים: חלק מן העמק מוצף שוב (אגמון החולה).
6. **תלמידה כותבת: "ייבוש החולה היה פשוט טעות." כתבו תשובה מאוזנת עם רווח אחד ומחיר אחד.** — תשובה טובה מציינת רווח, כמו יותר קרקע חקלאית או פחות מקומות רבייה ליתושים, ומחיר, כמו שריפות הכבול, שקיעת הקרקע, החנקן בכנרת או הכחדת מינים, ואומרת שמתכנני שנות החמישים לא ידעו את מה שאנחנו יודעים היום.
7. **השלימו את שני התאים המוסתרים בטבלה.** — הקרקע אחרי 1958: שדות על קרקע כבול. הבעיה מאז שנות התשעים: נזק ליבול, מן העגורים שחורפים בעמק.

## שאלות נפוצות

### מתי ייבשו את החולה?

ייבוש אגם החולה והביצות שסביבו התחיל ב־1951 והסתיים ב־1958. קק״ל קנתה את זיכיון הייבוש כבר ב־1933.

### מהו אגמון החולה?

אגמון החולה הוא אגם של כקמ״ר אחד שנוצר בשנות התשעים בהצפה של חלק מעמק החולה המיובש. הוא נוצר בין השאר כדי לצמצם את הזיהום שזורם לכנרת, והפך לתחנה חשובה של ציפורים נודדות.

### למה העגורים מגיעים לעמק החולה?

עמק החולה נמצא על נתיב נדידה מרכזי של ציפורים בין אירופה לאפריקה. עשרות אלפי עגורים חורפים בו ומחפשים מזון בשדות, ולפי ההערכה עוברים בעמק 500 מיליון ציפורים נודדות בשנה.

### מהו עגולשון החולה?

עגולשון החולה הוא צפרדע שחיה רק בעמק החולה. אחרי הייבוש הוא הוכרז כנכחד ב־1996, נמצא חי בנובמבר 2011, והיום הוא מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה.

### האם שמורת החולה והאגמון הם אותו מקום?

לא. שמורת החולה היא ביצה קטנה ומשוחזרת שהוכרזה ב־1963, שמורת הטבע הראשונה בישראל. אגמון החולה הוא אגם נפרד שקק״ל יצרה בשנות התשעים.
