# מהו מודל AIDA?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פרסום ושכנוע](https://www.lessons.co.il/he/פרסום-ושכנוע) · כיתה י״ב · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/פרסום-ושכנוע/מהו-מודל-איידה

מודל AIDA מתאר ארבעה שלבים שפרסומת מנסה להעביר בהם את הצופה: תשומת לב (שמים לב לפרסומת), עניין (רוצים לדעת עוד), רצון (רוצים את המוצר) ופעולה (קונים, נרשמים או מתקשרים). המודל מיוחס בדרך כלל לאיש הפרסום האמריקאי סנט אלמו לואיס, סביב שנת 1900, ומשמש עד היום לתכנון פרסומות ולניתוחן.

## הסבר על הנושא

### ארבעה שלבים, זה אחר זה

מודל AIDA הוא מפה של מה שפרסומת צריכה להשיג, לפי הסדר. קודם היא צריכה לזכות בתשומת לב: בפיד או ברחוב מלא מסרים, רוב הפרסומות אינן נקלטות בכלל. אחר כך עליה לעורר עניין, סיבה להמשיך להסתכל או לקרוא. אחריו בא רצון, המעבר מ"זה מעניין" ל"אני רוצה את זה". ובסוף פעולה: קנייה, הורדה, הרשמה או שיחת טלפון.

את המודל משרטטים כמשפך, כי בכל שלב נושרים אנשים: רבים רואים את הפרסומת, פחות קוראים אותה, עוד פחות רוצים את המוצר, ורק חלק פועלים. לכל רכיב בפרסומת יש תפקיד בשלב אחד. טעות נפוצה היא להתייחס למודל כרשימת מרכיבים; זהו רצף, ופרסומת שמעוררת רצון אבל אינה מציעה צעד ברור נכשלה בשלב הפעולה.

### מאיפה המודל בא

המודל מיוחס בדרך כלל לסנט אלמו לואיס (E. St. Elmo Lewis), חלוץ אמריקאי של פרסום ומכירות, סביב שנת 1900. היסטוריונים מציינים שנוסחאות דומות של שלבים הופיעו כבר בספרות המכירות של שנות התשעים של המאה התשע עשרה, וראשי התיבות עצמם מופיעים בדפוס עד 1921. בתחילה זו הייתה עצה לאנשי מכירות מול לקוח, ורק אחר כך יישמו אותה על מודעות, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט.

ב־1961 הציעו רוברט לבידג׳ וגארי סטיינר היררכיית השפעות ארוכה יותר: מודעות, ידע, חיבה, העדפה, שכנוע וקנייה. לשני המודלים רעיון משותף: הקונה קודם לומד על המוצר (חושב), אחר כך מפתח כלפיו רגש (מרגיש), ורק אז פועל (עושה).

### דוגמה מנותחת

הנה פרסומת בדויה לבקבוק מים של מותג מומצא. בקבוק כחול בוהק על רקע לבן וכותרת גדולה מושכים את העין: תשומת לב. שורה אחת מספרת שהבקבוק שומר על מים קרים יום שלם: עניין, עובדה שעונה על צורך. תמונה של רץ ששותה מים קרים ברחוב חם מאפשרת לקורא לדמיין שהבקבוק שלו: רצון. הפרסומת נחתמת בהנחה לשבוע הזה ובכפתור "הזמינו עכשיו": פעולה.

כדי לנתח פרסומת בעזרת המודל, עוברים על כל רכיב, קובעים את השלב שלו ומסבירים איך הוא מקדם את הצופה. אחר כך שואלים איזה שלב חלש. פרסומות רבות חזקות בתשומת לב וחלשות בפעולה, כי אינן אומרות לצופה מה לעשות עכשיו. ברשת אפשר למדוד כל שלב: צפיות לתשומת לב, הקלקות וזמן בעמוד לעניין, הוספה לסל לרצון וקניות לפעולה. הירידה בין שני שלבים מראה היכן הפרסומת מאבדת אנשים.

### גבולות וביקורת

החלטות אמיתיות הן כמעט אף פעם לא קו ישר. אנשים מדלגים על שלבים, חוזרים אחורה, משווים מחירים וקוראים ביקורות בין העניין לפעולה. הרברט קרוגמן (1965) טען שבמוצרים זולים ויומיומיים הצופים קולטים פרסומות טלוויזיה כמעט בלי מעורבות, קונים, ומגבשים דעה רק אחר כך. סקירה של עשרות שנות מחקר של ורקצאס ואמבלר (1999) מצאה מעט עדויות לכך שאנשים עוברים סדר קבוע של שלבים.

המודל גם נעצר בקנייה, ואילו למפרסמים חשוב מה שבא אחריה: שביעות רצון, קנייה חוזרת והמלצה. גרסאות כמו AIDAS מוסיפות שלב של שביעות רצון. בתשובה בבחינה השתמשו במודל ככלי ניתוח, הראו כל שלב בפרסומת והוסיפו מגבלה אחת של המודל.

## תרגול: מודל AIDA

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. ענו על כל שאלה מתוך מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מה פירוש ארבע האותיות של AIDA? כתבו את השלבים לפי הסדר, ולצד כל אחד כמה מילים על מה שקורה בו.** — תשומת לב (Attention): הצופה שם לב לפרסומת. עניין (Interest): הוא רוצה לדעת עוד. רצון (Desire): הוא רוצה את המוצר. פעולה (Action): הוא קונה, נרשם או מתקשר.
2. **מלאו את שלושת השלבים הריקים במשפך. מדוע משרטטים את המודל כמשפך?** — עניין, רצון, פעולה, מלמעלה למטה. זה משפך כי בכל שלב נושרים אנשים: פחות מגיעים לעניין מאשר לתשומת לב, פחות לרצון, והכי מעט פועלים.
3. **בטבלה ארבע שורות מפרסומת בדויה לקייטנת קיץ. כתבו את שלב המודל של כל שורה.** — "נגמרו הלימודים, הגיע הקיץ": תשומת לב (פתיחה בולטת). "3 מגרשים, 2 בריכות, אגם": עניין (עובדות על הקייטנה). "הקיץ הכי טוב שלכם מתחיל כאן": רצון (הקורא מדמיין את עצמו שם). "הירשמו עד 1 ביוני": פעולה (צעד ברור ומועד אחרון).
4. **פרסומת מציגה סרט יפהפה של חוף ים, ואז המסך מחשיך: בלי שם מוצר, בלי אתר ובלי הצעה. איזה שלב במודל חלש במיוחד, ואיך תתקנו אותו?** — שלב הפעולה, ובחלקו גם העניין: הצופה אינו יודע מה מוכרים לו ומה לעשות. צריך להוסיף את שם המוצר וקריאה ברורה לפעולה, כמו אתר, מחיר או כפתור.
5. **למי מיוחס המודל בדרך כלל, ומה הוסיפו לבידג׳ וסטיינר ב־1961?** — לסנט אלמו לואיס, סביב שנת 1900. לבידג׳ וסטיינר הציעו היררכיית השפעות ארוכה יותר: מודעות, ידע, חיבה, העדפה, שכנוע וקנייה, בשלוש קבוצות: חושבים, מרגישים, עושים.
6. **קונה חוטפת בקופה מסטיק ממותג חדש בלי לחשוב, ומחליטה רק אחר כך אם הוא טעים לה. איזו ביקורת על המודל זה מדגים?** — שההחלטה אינה תמיד קו ישר: במוצרים זולים שאין בהם מעורבות רבה, אנשים פועלים קודם ומגבשים עמדה אחר כך, כפי שטען קרוגמן (1965), ולכן הרצון אינו תמיד בא לפני הפעולה.
7. **תכננו פרסומת קצרה למבצע מיחזור בדוי בבית הספר. כתבו שורה אחת לכל שלב במודל והסבירו מה כל שורה עושה.** — תשובה טובה כוללת ארבע שורות לפי הסדר: פתיחה מושכת עין (תשומת לב), עובדה או שאלה שמחזיקה את הקורא (עניין), תועלת שהקורא יכול לדמיין (רצון) וצעד ברור עם זמן ומקום (פעולה), ולצד כל שורה משפט שמסביר את תפקידה.

## שאלות נפוצות

### מי המציא את מודל AIDA?

המודל מיוחס בדרך כלל לסנט אלמו לואיס, חלוץ אמריקאי של פרסום ומכירות, סביב שנת 1900. היסטוריונים מציינים שנוסחאות דומות הופיעו כבר בספרות המכירות של שנות התשעים של המאה התשע עשרה, וראשי התיבות AIDA מופיעים בדפוס עד 1921.

### האם משתמשים במודל AIDA גם היום?

כן, ככלי לתכנון ולניתוח, במיוחד בפרסומות ברשת ובדפי נחיתה, שבהם אפשר למדוד כל שלב: צפיות, הקלקות, זמן בעמוד וקניות. אנשי שיווק רואים בו מפה פשוטה, ולא תיאור מדויק של הדרך שבה אנשים מחליטים.

### מה ההבדל בין מודל AIDA להיררכיית ההשפעות?

שניהם מתארים שלבים מהיכרות עם מוצר ועד קנייתו. ב־AIDA יש ארבעה שלבים; בהיררכיית ההשפעות של לבידג׳ וסטיינר (1961) יש שישה: מודעות, ידע, חיבה, העדפה, שכנוע וקנייה, בשלוש קבוצות: חושבים, מרגישים, עושים.

### מהו מודל AIDAS?

זו גרסה של מודל AIDA שמוסיפה שלב חמישי, שביעות רצון, אחרי הפעולה. היא עונה על הביקורת שהמודל נעצר ברגע הקנייה, ואילו לקוח מרוצה חוזר לקנות וממליץ על המוצר לאחרים.

### מהי הטעות הנפוצה בניתוח פרסומת לפי מודל AIDA?

למנות את ארבעת השלבים בלי לקשור אותם לפרסומת. ניתוח טוב מצביע על רכיב מסוים לכל שלב, כמו הכותרת לתשומת לב או ההצעה לפעולה, מסביר איך הוא פועל, ואומר איזה שלב הוא החלש ביותר.
