# מהם כללי האתיקה במחקר פסיכולוגי?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: תפיסה, זיכרון והתנהגות](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-תפיסה-זיכרון-והתנהגות) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-תפיסה-זיכרון-והתנהגות/מהם-כללי-האתיקה-במחקר-פסיכולוגי

כללי האתיקה במחקר פסיכולוגי מגינים על המשתתפים: הסכמה מדעת, הטעיה רק כשאין דרך אחרת, זכות לפרוש בכל רגע, תחקיר מלא בסוף, סודיות, והגנה מנזק שמעבר למה שחיי היומיום מביאים. ועדת אתיקה בודקת את המחקר מולם לפני שהוא מתחיל. מחקרי הציות של מילגרם הם הדוגמה הקלאסית לקושי לאזן בין הדברים.

## הסבר על הנושא

### שש חובות של החוקר כלפי המשתתף

הפסיכולוגיה חוקרת אנשים, ולכן כל מחקר מעלה את השאלה מה מותר לחוקר לעשות להם. הכללים המודרניים צמחו מהאתיקה הרפואית אחרי מלחמת העולם השנייה: קוד נירנברג (1947) והצהרת הלסינקי של ההסתדרות הרפואית העולמית (1964). הקוד של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (2002, עם תיקונים ב־2010 וב־2016) הוא המוכר ביותר לתלמידי פסיכולוגיה, וכללי האתיקה במחקר פסיכולוגי שהוא מנסח חולקים שש חובות מרכזיות.

הסכמה מדעת: המשתתפים מסכימים רק אחרי שהוסבר להם מה יקרה, ולילדים נדרשת גם הסכמת הורה. הטעיה מותרת רק כשאי אפשר לערוך את המחקר אחרת והנזק קטן. זכות לפרוש: משתתף יכול להפסיק בכל רגע בלי עונש. תחקיר: בסוף שומעים המשתתפים את המטרה האמיתית, וכל הטעיה מוסברת. סודיות: הנתונים נשמרים בלי שמות. הגנה מנזק: לא יותר סיכון, גופני או נפשי, מבחיים רגילים.

### מי בודק: ועדת האתיקה

החוקר אינו שופט את המחקר של עצמו. לפני שהמחקר מתחיל, הצעה מוגשת לועדת אתיקה. בישראל מחקר רפואי בבני אדם מאושר בוועדות הלסינקי, ובאוניברסיטאות יש ועדות אתיקה למחקר פסיכולוגי. הוועדה שוקלת את המחיר למשתתפים מול התועלת שבידע, שואלת אם מערך פחות פוגע יענה על אותה שאלה, ויכולה לדרוש שינויים. כשג׳רי ברגר חזר על חלק ממחקר מילגרם ב־2009, הוועדה אישרה זאת רק אחרי שעצר ב־150 וולט, סינן אנשים פגיעים וסיפר לכולם את האמת מיד.

### הוויכוח על מילגרם

מחקרי הציות של סטנלי מילגרם (מ־1961) הם המקרה הקלאסי. המשתתפים הוטעו לגבי המטרה, הראו לחץ רב (הזעה, רעד, צחוק עצבני) ונדחפו בהוראות קבועות כמו "אין לך ברירה, אתה חייב להמשיך". דיאנה באומרינד (1964) טענה שהלחץ לא היה מוצדק, שההוראות פגעו בזכות לפרוש, ושמשתתפים עלולים לאבד אמון במחקר.

מילגרם השיב שאיש לא יכול היה לצפות ציות גבוה כל כך, שהמשתתפים שמעו את האמת ופגשו את הלומד שלא נפגע, ושבסקר המעקב שלו 84 אחוז אמרו שהם שמחים או שמחים מאוד שהשתתפו. ג׳ינה פרי (2012), שקראה את תיקיו, מצאה שהתחקיר היה לעיתים קרובות חלקי יותר ממה שדיווח. הטעות הנפוצה היא לענות על שאלה באתיקה במשפט "זה היה לא אתי" ולעצור. תשובה טובה מציינת את העיקרון, מיישמת אותו על המחקר ושוקלת את המחיר מול הידע שהושג.

### לקרוא מחקר באופן אתי וביקורתי

אתיקה ואיכות הולכות יחד. מחקר שפוגע באנשים בשביל מערך חלש פסול פעמיים, וכמה מחקרים קלאסיים לא היו מאושרים היום: במחקר אלברט הקטן (1920) התנו ווטסון ורוינר פחד מעכברוש לבן אצל תינוק ולא ביטלו אותו לעולם. שאלו גם מי נחקר: במדגמים של כתבי העת המובילים בפסיכולוגיה כ־96 אחוז מהמשתתפים באו מארצות מערביות מתועשות שבהן חיים כ־12 אחוז מאוכלוסיית העולם (ארנט 2008; הנריך ועמיתיו 2010). ממצא על סטודנטים אמריקאים לא בהכרח נכון בישראל, בהודו או בקניה. ושאלו אם מתאם בכתבה מוצג כסיבה.

## תרגול: כללי האתיקה במחקר פסיכולוגי

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו איזה עיקרון אתי הופר בכל מקרה.** — שמות פורסמו בדוח: סודיות. נאמר לה שהיא חייבת לסיים: הזכות לפרוש. המטרה לא הוסברה אף פעם: תחקיר.
2. **כתבו את שלבים 2 ו־4.** — שלב 2: הסכמה מדעת, המשתתף מסכים אחרי שהוסבר לו מה יקרה. שלב 4: תחקיר, המטרה האמיתית וכל הטעיה מוסברות.
3. **מתי מותרת הטעיה במחקר פסיכולוגי?** — רק כשהמחקר אינו יכול לענות על שאלתו בלעדיה, הנזק האפשרי קטן, והמשתתפים עוברים תחקיר ושומעים את האמת מוקדם ככל האפשר.
4. **כתבו את ההגנה של מילגרם מול שתיים מהביקורות.** — לחץ קשה: לא דווח נזק מתמשך. התחקיר היה חלקי: 84 אחוז אמרו שהם שמחים או שמחים מאוד שהשתתפו.
5. **מדוע מחקר על ילדים בני 12 צריך יותר מהסכמת הילדים עצמם?** — ילדים עלולים לא להבין עד הסוף למה הם מסכימים או לא להרגיש חופשיים לסרב למבוגר, ולכן נדרשת גם הסכמה מדעת של הורה או אפוטרופוס, לצד הסכמת הילד.
6. **חוקרת רוצה למדוד כמה תלמידים נלחצים כשנאמר להם שמבחן הוקדם, אף שלא הוקדם. כתבו שני דברים שוועדת אתיקה תבקש ממנה.** — למשל: להראות שאי אפשר לחקור את השאלה בלי ההטעיה; לשמור על לחץ קצר ומתון; לאפשר לתלמידים להפסיק בכל רגע; לערוך תחקיר מיד ולומר שהמבחן לא הוקדם; לשמור את הנתונים בלי שמות.
7. **כתבו פסקה ששוקלת אם מחקרי מילגרם היו אתיים. השתמשו לפחות בשני עקרונות.** — תשובה טובה מיישמת עקרונות על המחקר: הטעיה (נדרשה, אבל הייתה נרחבת), הגנה מנזק (לחץ קשה, באומרינד 1964, מול היעדר נזק מתמשך מדווח), הזכות לפרוש (נפגעה בגלל ההוראות, אף שרבים הפסיקו), תחקיר (הדיווח של מילגרם מול ממצאי פרי 2012). היא שוקלת זאת מול ערך הידע ומגיעה למסקנה מנומקת.

## שאלות נפוצות

### מהי הסכמה מדעת בפסיכולוגיה?

הסכמה מדעת פירושה שמשתתף מסכים להשתתף אחרי שהוסבר לו מה כולל המחקר, מה הסיכונים, ושהוא יכול להפסיק בכל רגע. בילדים נדרשת גם הסכמה של הורה או אפוטרופוס.

### מהו תחקיר בסוף מחקר?

תחקיר הוא השיחה בסוף המחקר שבה המשתתפים שומעים את מטרתו האמיתית, כל הטעיה מוסברת, והחוקר מוודא שהם יוצאים במצב שבו הגיעו.

### האם הטעיה מותרת אי פעם בפסיכולוגיה?

כן, אבל רק כשאי אפשר לחקור את השאלה בדרך אחרת, הנזק האפשרי קטן, והמשתתפים שומעים את האמת בתחקיר. המחקרים של אש ושל מילגרם לא היו יכולים לעבוד אילו המשתתפים ידעו את המטרה.

### האם אפשר לחזור היום על המחקר של מילגרם?

לא בצורתו המקורית. השחזור החלקי של ברגר ב־2009 אושר רק אחרי שעצר ב־150 וולט, סינן אנשים פגיעים וסיפר למשתתפים את האמת מיד. התוצאות שלו היו דומות לשל מילגרם באותה נקודה.

### מהם מדגמי WEIRD?

WEIRD הם ראשי התיבות באנגלית של מערביים, משכילים, מתועשים, עשירים ודמוקרטיים. הנריך ועמיתיו (2010) טענו שרוב המשתתפים בפסיכולוגיה באים מחברות כאלה, ולכן ממצאים לא בהכרח נכונים לכל בני האדם.
