# מהו מודל רב המאגרים של הזיכרון?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: תפיסה, זיכרון והתנהגות](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-תפיסה-זיכרון-והתנהגות) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-תפיסה-זיכרון-והתנהגות/מהו-מודל-רב-המאגרים-של-הזיכרון

מודל רב המאגרים של הזיכרון, שהציעו ריצ׳רד אטקינסון וריצ׳רד שיפרין ב־1968, מתאר את הזיכרון כשלושה מאגרים בזה אחר זה: זיכרון חושי שמחזיק את מה שקלטו החושים פחות משנייה בערך, זיכרון לטווח קצר שמחזיק כשבעה פריטים שניות ספורות, וזיכרון לטווח ארוך בלי גבול ידוע. הקשב מעביר את המידע הלאה, והחזרה משמרת אותו.

## הסבר על הנושא

### שלושה מאגרים והדרך שביניהם

מודל רב המאגרים של הזיכרון (אטקינסון ושיפרין, 1968) הוא מפה של הדרך שבה מידע הופך לזיכרון. כל מה שהחושים קולטים נכנס תחילה לזיכרון החושי. המעט שזוכה לקשב עובר לזיכרון לטווח קצר, ושם הוא דועך תוך שניות אלא אם עושים לו חזרה, כלומר חוזרים עליו שוב ושוב. לפי המודל, החזרה משמרת את המידע ומעבירה אותו לזיכרון לטווח ארוך. כשצריך אותו, שולפים אותו בחזרה אל הזיכרון לטווח קצר.

מושגי היסוד הם קידוד (הכנסת מידע), אחסון (שמירתו) ושליפה (הוצאתו). טעות נפוצה היא לחשוב שהמאגרים הם מקומות במוח; הם שלבים שהמידע עובר בהם, ומוגדרים לפי מה שכל אחד עושה.

### קיבולת, משך וקידוד

המאגרים נבדלים בשלושה דברים. ב־1960 הציג ג׳ורג׳ ספרלינג 12 אותיות למשך 50 אלפיות השנייה: הנבדקים דיווחו רק על ארבע או חמש, אבל כשצליל סימן להם אחרי ההצגה איזו שורה לדווח, הם דיווחו על רובה. כל התצוגה נשמרה לרגע ודעכה תוך כשנייה. זה הזיכרון החושי: גדול מאוד וקצר מאוד. הזיכרון החושי לצלילים, הזיכרון האקואי, נשמר כמה שניות.

ב־1956 קבע ג׳ורג׳ מילר שקיבולת הזיכרון לטווח קצר היא כשבעה פריטים, פלוס מינוס שניים; נלסון קואן (2001) טען שהיא קרובה יותר לארבעה. פריט יכול להיות יחידה (צ׳אנק): קשה לזכור את עשר הספרות 0527491386, אבל כ־052, 749, 1386 הן שלוש יחידות, וזהו קיבוץ ליחידות. לויד ומרגרט פיטרסון (1959) מנעו חזרה בעזרת ספירה לאחור בקפיצות של שלוש, וכ־90% מצירופי שלוש האותיות נשכחו אחרי 18 שניות. הקידוד בזיכרון לטווח קצר הוא בעיקר צלילי, ובזיכרון לטווח ארוך בעיקר לפי משמעות (בדלי, 1966).

### הראיות למאגרים נפרדים

קראו רשימה של 15 מילים ונסו לשלוף אותה מיד: המילים הראשונות והאחרונות חוזרות הכי טוב. זהו אפקט המיקום הסדרתי. הראשונות עברו בחזרה לזיכרון לטווח ארוך (אפקט הראשוניות), והאחרונות עדיין בזיכרון לטווח קצר (אפקט האחרוניות). טעות נפוצה היא להסביר את הראשוניות בזיכרון לטווח קצר: המילים הראשונות מנצחות כי חזרו עליהן הכי הרבה. גלנזר וקוניץ (1966) ביקשו מהנבדקים לספור 30 שניות לפני השליפה, ואפקט האחרוניות נעלם בעוד שהראשוניות נשארה, כפי ששני מאגרים מנבאים.

גם פגיעה מוחית מצביעה על כך. אחרי ניתוח ב־1953 הנרי מולסון, המוכר כה״מ, יכול היה לנהל שיחה ולחזור מיד על מספר, אך לא יכול היה עוד ליצור זיכרונות חדשים לטווח ארוך (סקוביל ומילנר, 1957).

### היכן המודל אינו מספיק

המטופל ק״פ, שחקרו טים שאליס ואליזבת וורינגטון (1970) אחרי תאונת אופנוע, יכול היה לחזור רק על ספרה אחת או שתיים, ובכל זאת המשיך ללמוד ולזכור לטווח ארוך. אם כל מידע עובר במאגר קצר אחד, זה לא אמור להיות אפשרי. אלן בדלי וגרהם היץ׳ (1974) החליפו את הקופסה האחת בזיכרון עבודה: מנהל מרכזי, לולאה פונולוגית לצלילים ולמילים ולוח שרטוט חזותי־מרחבי לתמונות.

גם החזרה אינה הדרך היחידה: זוכרים חדשה מטלטלת שמעולם לא חזרנו עליה, והזיכרון לטווח ארוך עצמו מכיל סוגים שונים. בבגרות תארו את המאגרים, הביאו מחקר לכל טענה וציינו מגבלה אחת עם הראיה שלה; תיאור בלי הערכה הוא הטעות הנפוצה ביותר.

## תרגול: מודל רב המאגרים של הזיכרון

לתלמידי כיתה י״א שלומדים פסיכולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מלאו את שלוש המשבצות הריקות בטבלת שלושת המאגרים.** — קיבולת הזיכרון לטווח קצר: כ־7 פריטים, פלוס מינוס 2 (לפי קואן כ־4). משך הזיכרון החושי: פחות משנייה בערך בראייה. קידוד הזיכרון לטווח ארוך: בעיקר לפי משמעות (סמנטי).
2. **כתבו את שם התהליך ליד כל חץ: מה מעביר מידע מהזיכרון החושי לזיכרון לטווח קצר, ומה מעביר אותו מהזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך?** — החץ הראשון: קשב. החץ השני: חזרה על המידע, שלפי המודל מעבירה אותו לזיכרון לטווח ארוך.
3. **נועה צריכה לזכור את מספר הטלפון 0527491386. כיצד תשתמש בקיבוץ ליחידות, וכמה פריטים תחזיק אז?** — היא תחלק את הספרות ל־052, 749, 1386. עשר ספרות נפרדות הופכות לשלוש יחידות, הרבה מתחת לקיבולת הזיכרון לטווח קצר.
4. **במחקר של פיטרסון ופיטרסון (1959) הנבדקים ראו שלוש אותיות ואז ספרו לאחור בקפיצות של שלוש לפני שנזכרו בהן. לשם מה הספירה, ומה הראתה התוצאה?** — הספירה מנעה חזרה. השליפה ירדה מהר: כ־90% מצירופי האותיות נשכחו אחרי 18 שניות, ולכן מידע בזיכרון לטווח קצר שלא חוזרים עליו נשמר שניות בלבד.
5. **התבוננו בשתי העקומות. אילו מילים נשלפות הכי טוב מיד, ומדוע? מה השתנה אחרי 30 שניות של ספירה, ומה זה מלמד?** — המילים הראשונות (ראשוניות, עברו בחזרה לזיכרון לטווח ארוך) והמילים האחרונות (אחרוניות, עדיין בזיכרון לטווח קצר). אחרי 30 שניות של ספירה האחרונות אבדו והראשונות נשארו: סוף הרשימה הוחזק במאגר קצר נפרד.
6. **בשליפה מיידית מתבלבלים יותר בין המילים גל, גן, גב מאשר בין גדול, ענק, עצום. אחרי 20 דקות מתבלבלים יותר דווקא במילים הדומות במשמעות. מה זה מלמד על הקידוד בכל מאגר?** — בזיכרון לטווח קצר הקידוד הוא בעיקר צלילי (אקוסטי), ולכן מילים שנשמעות דומה מתבלבלות מיד. בזיכרון לטווח ארוך הקידוד הוא בעיקר לפי משמעות (סמנטי), ולכן מילים דומות במשמעות מתבלבלות מאוחר יותר.
7. **המטופל ק״פ יכול היה לחזור רק על ספרה אחת או שתיים אחרי פגיעה מוחית, ובכל זאת למד זיכרונות חדשים לטווח ארוך. מדוע זו בעיה למודל רב המאגרים?** — לפי המודל כל מידע מגיע לזיכרון לטווח ארוך דרך מאגר קצר אחד. הזיכרון לטווח קצר של ק״פ לספרות שנשמעו נפגע קשות, ובכל זאת הלמידה לטווח ארוך עבדה, ולכן הזיכרון לטווח קצר אינו מאגר אחד שהוא הדרך היחידה פנימה. זה תומך במודל זיכרון העבודה.
8. **כתבו הערכה קצרה של מודל רב המאגרים: חוזקה אחת ומגבלה אחת, כל אחת עם מחקר.** — תשובה טובה מציגה חוזקה עם ראיה (למשל ממצאי המיקום הסדרתי של גלנזר וקוניץ או המקרה של ה״מ תומכים במאגרים נפרדים) ומגבלה עם ראיה (המקרה של ק״פ או מודל זיכרון העבודה מראים שהזיכרון לטווח קצר אינו מאגר אחד; החזרה אינה הדרך היחידה לזיכרון לטווח ארוך).

## שאלות נפוצות

### מי פיתח את מודל רב המאגרים?

ריצ׳רד אטקינסון וריצ׳רד שיפרין, בפרק שפורסם ב־1968. המודל נשען על מחקרים קודמים על זיכרון חושי, על קיבולת הזיכרון לטווח קצר ועל שכחה, והשפיע על חקר הזיכרון במשך עשרות שנים.

### כמה זמן נשמר מידע בזיכרון לטווח קצר?

בלי חזרה, שניות ספורות. במחקר של פיטרסון ופיטרסון (1959) כ־90% מצירופי שלוש האותיות נשכחו אחרי 18 שניות, כשהנבדקים ספרו לאחור כדי שלא יחזרו עליהם. ספרי לימוד נותנים לרוב 18 עד 30 שניות כהערכה גסה.

### האם זיכרון לטווח קצר הוא זיכרון עבודה?

לא בדיוק. במודל רב המאגרים הזיכרון לטווח קצר הוא קופסה אחת שמחזיקה מידע. במודל זיכרון העבודה של בדלי והיץ׳ (1974) זו מערכת קטנה עם רכיבים שגם מעבדים את המידע: מנהל מרכזי, לולאה פונולוגית ולוח שרטוט חזותי־מרחבי.

### מה הביקורת העיקרית על מודל רב המאגרים?

הוא פשוט מדי. הזיכרון לטווח קצר אינו מאגר אחד (המקרה של ק״פ ומודל זיכרון העבודה), החזרה אינה הדרך היחידה לזיכרון לטווח ארוך, והזיכרון לטווח ארוך מכיל סוגים שונים של זיכרון, כמו עובדות, אירועים ומיומנויות.

### איך המודל יכול לעזור לי ללמוד למבחן?

הוא מסביר מדוע הקשב בא קודם ומדוע רשימה ארוכה שקראתם פעם אחת נשכחת מהר. מחקרים מאוחרים מצאו שעיבוד המשמעות ובחינה עצמית שומרים חומר טוב יותר מחזרה מילה במילה, וזו אחת המגבלות של המודל עצמו.
