# מה הראה ניסוי הקונפורמיות של אש?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה חברתית: קונפורמיות, ציות ועזרה לזולת](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית) · כיתה י״ב · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מה-הראה-ניסוי-הקונפורמיות-של-אש

ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (1951) הראה שאנשים רבים יתנו תשובה שהם רואים שהיא שגויה, ובלבד שלא יעמדו לבדם מול קבוצה. בניסיונות הקריטיים כשליש מהתשובות הלכו אחרי רוב שגוי ומאוחד, ו־74 אחוז מהנבדקים נכנעו לפחות פעם אחת. הניסוי הראה גם עצמאות: רוב התשובות נשארו נכונות, ושותף אחד הוריד את הקונפורמיות בחדות.

## הסבר על הנושא

### משימה שהתשובה בה ברורה

קונפורמיות היא שינוי של מה שאדם אומר או עושה כדי להתאים את עצמו לקבוצה. סולומון אש, פסיכולוג בקולג׳ סוורתמור בארצות הברית, רצה לדעת כמה חזקה המשיכה הזאת כשהקבוצה טועה בבירור. ב־1951 הושיב קבוצות של שמונה סטודנטים סביב שולחן והראה להם שני כרטיסים: קו תקן אחד ושלושה קווי השוואה. כל אחד בתורו אמר בקול איזה קו השוואה שווה לקו התקן. המשימה הייתה קלה: לבדם, 37 סטודנטים בקבוצת ביקורת טעו בפחות מאחוז אחד מהניסיונות.

רק אחד בכל קבוצה היה נבדק אמיתי. שבעת האחרים היו שתולים, משתפי פעולה של הנסיין שקיבלו הוראות מה לומר. ב־12 מתוך 18 הניסיונות, הניסיונות הקריטיים, כולם נתנו את אותה תשובה שגויה, והנבדק האמיתי ענה לקראת הסוף, אחרי ששמע אותם. אש אמר לכולם שהמחקר עוסק בשיפוט חזותי, כך שלנבדק לא הייתה סיבה לחשוד באחרים. מאוחר יותר דיווח על אותו מערך עם 123 סטודנטים משלוש אוניברסיטאות (1955, 1956).

### מה מצא אש

אצל 50 הנבדקים, כשליש מהתשובות בניסיונות הקריטיים (35.7 אחוז) הלכו אחרי הרוב השגוי. 74 אחוז מהנבדקים נכנעו לפחות פעם אחת, 12 אחוז כמעט בכל ניסיון קריטי, ו־26 אחוז אף פעם לא. בראיונות שאחרי הניסוי היו שאמרו שהתחילו לפקפק בעיניים שלהם; רובם אמרו שידעו שהקבוצה טועה אבל לא רצו לבלוט.

הטעות הנפוצה היא לומר שאש הוכיח שאנשים הם עדר. קריאה הפוכה של אותם מספרים אומרת שכמעט שני שלישים מהתשובות נשארו נכונות למרות הלחץ, ושהנבדק הטיפוסי עמד מול הקבוצה יותר פעמים משנכנע לה. אש עצמו התעניין בעצמאות לא פחות מאשר בקונפורמיות.

### מה העלה את הלחץ ומה הוריד אותו

אחר כך שינה אש דבר אחד בכל פעם. כששתול אחד נתן את התשובה הנכונה, שותף אמיתי, הקונפורמיות ירדה בחדות: הנבדק כבר לא היה לבד. כשהנבדקים כתבו את התשובות במקום לומר אותן בקול, הקונפורמיות ירדה, וזה מראה שרובה הייתה היענות פומבית ולא שינוי בתפיסה. גודל הרוב השפיע עד גבול מסוים: אדם אחד מול הנבדק כמעט לא יצר קונפורמיות, שניים או שלושה יצרו הרבה יותר, וקבוצות גדולות יותר לא הוסיפו דבר.

תוצאת השותף היא השימושית ביותר מחוץ למעבדה. הלחץ נבע מתמימות הדעים, התחושה שכל האחרים מסכימים, יותר מאשר ממספר האנשים. קול אחד ששובר את ההסכמה נותן לאדם רשות לומר את מה שהוא רואה. לכן תלמיד אחד שמעז לדבר בישיבה יכול לשנות את מה שהאחרים מוכנים לומר.

### עד כמה אפשר להכליל

הנבדקים היו גברים אמריקאים צעירים בתחילת שנות ה־50, תקופה שהעריכה מאוד התאמה לקבוצה. בונד וסמית׳ (1996) איחדו 133 מחקרים בשיטת אש מ־17 ארצות ומצאו קונפורמיות גבוהה יותר בתרבויות קולקטיביסטיות, שמדגישות את הקבוצה, מאשר בתרבויות אינדיבידואליסטיות, וירידה במדגמים האמריקאיים מאז שנות ה־50. שחזור בריטי של פרין וספנסר (1980), עם סטודנטים למדעים ולהנדסה, כמעט לא מצא קונפורמיות. תשובה טובה מביאה את המספרים, את הווריאציות ששינו אותם ומגבלה אחת.

## תרגול: ניסוי הקונפורמיות של אש

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הסתכלו בכרטיסים. איזה קו השוואה שווה לקו התקן? מדוע בחר אש במשימה קלה כל כך?** — קו 3. אש בחר במשימה קלה כדי שכל תשובה שגויה תוכל לנבוע רק מהלחץ של הקבוצה: לבדם, אנשים טעו בפחות מאחוז אחד מהניסיונות.
2. **כתבו את השלב החסר בניסיון קריטי.** — שבעת השתולים נותנים בקול, בזה אחר זה, את אותה תשובה שגויה.
3. **מיהו שתול, ומהו ניסיון קריטי?** — שתול הוא שחקן שעובד עם החוקר ומעמיד פנים שהוא נבדק. ניסיון קריטי הוא ניסיון שבו כל השתולים נותנים את אותה תשובה שגויה; היו 12 כאלה מתוך 18 ניסיונות.
4. **קראו את התרשים. איזה אחוז מהנבדקים נכנעו לפחות פעם אחת? איזה אחוז אף פעם לא?** — 74 אחוז נכנעו לפחות פעם אחת (62 + 12). 26 אחוז אף פעם לא נכנעו.
5. **כתבו את ההשפעה של כל שינוי על הקונפורמיות.** — שותף אחד שעונה נכון: הקונפורמיות ירדה בחדות. תשובות בכתב ובפרטיות: הקונפורמיות ירדה. רוב של אדם אחד: כמעט אין קונפורמיות.
6. **הקונפורמיות ירדה כשהנבדקים כתבו את התשובות. מה זה מלמד על הסיבה שרובם הלכו אחרי הקבוצה?** — רובם לא באמת ראו את הקווים אחרת; הם הלכו אחרי הקבוצה בפומבי כדי לא לבלוט. כתיבה בפרטיות הסירה את הלחץ שבאי הסכמה גלויה.
7. **תלמיד כתב: "אש הוכיח שאנשים תמיד הולכים אחרי ההמון." כתבו הערכה קצרה של הטענה.** — תשובה טובה אומרת שהטענה מגזימה: כשליש מהתשובות היו קונפורמיות וכשני שלישים נשארו נכונות, 26 אחוז לא נכנעו אף פעם, ושותף אחד הוריד את הקונפורמיות בחדות. היא מוסיפה מגבלה על ההכללה (גברים אמריקאים צעירים בשנות ה־50; קונפורמיות גבוהה יותר בתרבויות קולקטיביסטיות וירידה עם הזמן, בונד וסמית׳ 1996) ומסכמת שהמחקר מראה לחץ אמיתי אך תלוי תנאים.

## שאלות נפוצות

### האם הניסוי של אש היה אתי?

הוא השתמש בהטעיה: לנבדקים נאמר שזה מבחן תפיסה, והם לא ידעו שהאחרים שחקנים. אחרי הניסוי רואיינו וקיבלו הסבר, והלחץ היה מתון בהשוואה למחקרים מאוחרים כמו של מילגרם, אבל היום ועדת אתיקה הייתה דורשת תחקיר מסודר.

### האם הנבדקים באמת האמינו לקבוצה?

ברובם לא. בראיונות רובם אמרו שידעו שהקבוצה טועה אבל הלכו אחריה כדי לא לבלוט. מעטים אמרו שהתחילו לפקפק בעיניים שלהם. לכן הקונפורמיות ירדה כשהתשובות נכתבו בפרטיות.

### למה אש השתמש במשימה שהתשובה בה ברורה?

כדי שהקבוצה תטעה בבירור. במשימה קשה נבדק היה יכול להסכים משום שנדמה שהקבוצה יודעת יותר. כשהתשובה ברורה, ההליכה אחרי הקבוצה מראה את כוחה של הקבוצה עצמה.

### האם הניסוי של אש שוחזר?

פעמים רבות. מטא־אנליזה של בונד וסמית׳ משנת 1996 איחדה 133 מחקרים מ־17 ארצות ומצאה את האפקט בכל מקום, חזק יותר בתרבויות קולקטיביסטיות וחלש יותר עם השנים במדגמים אמריקאיים.

### מה ההבדל בין קונפורמיות לציות?

בקונפורמיות הלחץ בא משווים, ואיש אינו נותן פקודה: מתאימים את עצמנו לקבוצה. בציות אדם בעל סמכות נותן הוראה ישירה, כמו במחקרי הציות של מילגרם.
