# מה הראה ניסוי הציות של מילגרם?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה חברתית: קונפורמיות, ציות ועזרה לזולת](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית) · כיתה י״ב · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מה-הראה-ניסוי-הציות-של-מילגרם

ניסוי הציות של סטנלי מילגרם (1961–1963) הראה שאנשים רגילים ימלאו הוראות של סמכות לפגוע באדם אחר הרבה מעבר למה שכל אחד צפה: 26 מתוך 40 גברים (65 אחוז) המשיכו לתת מה שחשבו שהן מכות חשמל עד המתג האחרון, 450 וולט. הווריאציות שלו הראו שהציות תלוי מאוד במצב, וירד ל־10 אחוז כששני עמיתים סירבו.

## הסבר על הנושא

### מחקר על למידה שעסק בעצם בציות

ציות הוא עשיית מה שאדם בעל סמכות מורה לעשות. סטנלי מילגרם, פסיכולוג צעיר באוניברסיטת ייל, התחיל את ניסוייו באוגוסט 1961, חודשים ספורים אחרי שנפתח בירושלים משפט אייכמן, ושאל עד היכן ילכו אנשים רגילים כשיורו להם לפגוע במישהו. את המחקר הראשון פרסם ב־1963. ארבעים גברים בני 20 עד 50 מאזור ניו הייבן נענו למודעה על מחקר בזיכרון ובלמידה.

הגרלה מכורה הפכה תמיד את הנבדק למורה. הלומד, שחקן, נקשר לכיסא בחדר הסמוך. המורה הקריא זוגות מילים, ועל כל טעות לחץ על מתג במכשיר מכות, מדרגה אחת גבוה יותר בכל פעם. הנסיין, בחלוק אפור, עמד ליד המורה. אף מכה לא הייתה אמיתית.

### שלושים מתגים והתוצאה

במכשיר היו 30 מתגים, מ־15 עד 450 וולט בקפיצות של 15, עם תוויות מ"מכה קלה" עד "סכנה: מכה חמורה". ב־300 וולט הלומד הלם בקיר, ואחר כך השתתק. כשהמורה היסס, הנסיין השתמש בארבע הוראות קבועות לפי הסדר, מ"בבקשה המשך" ועד "אין לך ברירה, אתה חייב להמשיך".

כל 40 הגברים הגיעו ל־300 וולט, ו־26 מהם, 65 אחוז, הגיעו ל־450. סטודנטים לפסיכולוגיה ופסיכיאטרים שמילגרם שאל מראש צפו שכמעט איש לא יעשה זאת. הציות לא היה שלו: רבים הזיעו, רעדו, צחקו בעצבנות והתווכחו, ובכל זאת לחצו. הטעות הנפוצה היא להבין מזה שהגברים היו אכזריים. מילגרם טען את ההפך: הם היו אנשים רגילים במצב שנבנה כך שיהיה קשה להפסיק: אוניברסיטה מכובדת, מדען רגוע שלקח על עצמו את האחריות, וצעדים קטנים של 15 וולט, כך שכל מתג חדש היה רק מעט גרוע מקודמו.

### הווריאציות: הציות תלוי במצב

בגרסאות מאוחרות, עם 40 נבדקים חדשים בכל אחת, שינה מילגרם מאפיין אחד בכל פעם. במשרד מוזנח בברידג׳פורט, בלי קשר לייל, צייתו עד הסוף 47.5 אחוז. כשהלומד ישב באותו חדר, 40 אחוז; כשהמורה נדרש להצמיד את יד הלומד ללוח המכות, 30 אחוז. כששני מורים אחרים, שחקנים, סירבו להמשיך, רק 10 אחוז המשיכו. המרחק מהקורבן, יוקרת המקום ונוכחות אחרים שמסרבים שינו את התוצאה.

מילגרם הסביר את התוצאות במצב הסוכני: אדם תחת סמכות רואה את עצמו כמכשיר שמבצע את רצונו של אחר, ואינו אחראי עוד למעשיו. האסלם וריכר (2012) הציעו קריאה אחרת, הליכה אחרי מנהיג מתוך הזדהות: אנשים המשיכו משום שהזדהו עם המטרה המדעית שהנסיין ייצג.

### עד כמה הממצא יציב?

דיאנה באומרינד (1964) תקפה את האתיקה של המחקר: הטעיה ומצוקה אמיתית. ג׳ינה פרי (2012), אחרי שקראה את תיקי מילגרם, טענה שרק כמחצית מהנבדקים האמינו באמת שהמכות אמיתיות, ושרוב המאמינים סירבו. מנגד, ג׳רי ברגר (2009), שעצר ב־150 וולט מטעמי אתיקה, מצא ציות בשיעור דומה לזה שמצא מילגרם באותה נקודה. מילגרם השיב שכל נבדק שמע את האמת בסוף ופגש את הלומד, ושבסקר המעקב שלו 84 אחוז אמרו שהם שמחים או שמחים מאוד שהשתתפו. תשובה טובה מביאה את 65 האחוזים, וריאציה שהורידה אותם, הסבר וביקורת אחת.

## תרגול: ניסוי הציות של מילגרם

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו מי מילא כל תפקיד בניסוי של מילגרם.** — מורה: הנבדק האמיתי. לומד: שחקן שעבד עם מילגרם. נסיין: חוקר בחלוק אפור שנתן את ההוראות.
2. **במה חשבו הנבדקים שעוסק המחקר, ומדוע מילגרם לא אמר להם את האמת?** — הם חשבו שזה מחקר על זיכרון ולמידה (השפעת עונש על למידה). אילו ידעו שהמחקר עוסק בציות, היו מתנהגים אחרת, ולכן ההטעיה נדרשה כדי למדוד ציות אמיתי.
3. **כתבו את התווית החסרה ליד 450 וולט.** — 26 מתוך 40 (65 אחוז) הגיעו ל־450 וולט, המתג האחרון.
4. **קראו את התרשים. איזו גרסה יצרה את הציות הנמוך ביותר? בכמה נקודות אחוז הוריד המגע בלומד את הציות לעומת הניסוי הבסיסי בייל?** — עמיתים מסרבים, 10 אחוז. המגע הוריד את הציות מ־65 ל־30 אחוז, ירידה של 35 נקודות אחוז.
5. **הסבירו את המצב הסוכני בעזרת נבדק שהמשיך ללחוץ ואמר שהוא אינו אחראי.** — במצב הסוכני אדם רואה את עצמו כמכשיר שמבצע את רצונו של אחר, ולכן מעביר את האחריות לסמכות. נבדק שממשיך ללחוץ ואומר "הוא אחראי, לא אני" נמצא במצב הזה.
6. **המשרד בברידג׳פורט הוריד את הציות פחות מגרסת המגע. מה זה מלמד על מה שהשפיע יותר מכול?** — היוקרה של ייל השפיעה, אבל פחות מהקרבה לקורבן: לראות את האדם הנפגע ולגעת בו הקשה מאוד על הציות (30 אחוז, לעומת 47.5 בברידג׳פורט).
7. **כתבו פסקה המעריכה את מסקנת מילגרם שהציות נובע מהמצב ולא מהאדם. השתמשו בממצא אחד שתומך בה ובביקורת אחת.** — תשובה טובה מביאה תמיכה (הציות נע בין 65 ל־10 אחוז כשרק המצב השתנה; ברגר 2009 מצא שיעורים דומים) וביקורת (פרי 2012: רבים לא האמינו באמת במכות; באומרינד 1964 על האתיקה; הקריאה של האסלם וריכר), ומסכמת.

## שאלות נפוצות

### האם מישהו באמת קיבל מכת חשמל בניסוי של מילגרם?

לא. הלומד היה שחקן והמכשיר לא נתן מכות אמיתיות, מלבד מכת דוגמה קלה של 45 וולט שהמורה קיבל בתחילה כדי שהמכשיר ייראה אמיתי.

### האם נבדקו גם נשים במחקרי מילגרם?

כן, בגרסה מאוחרת אחת עם 40 נשים. שיעור הציות המלא שלהן לא היה שונה באופן מובהק משל הגברים, אף שמילגרם דיווח שהן הראו יותר סימני קונפליקט.

### מה הקשר בין ניסוי מילגרם למשפט אייכמן?

מילגרם התחיל באוגוסט 1961, חודשים ספורים אחרי שנפתח בירושלים משפט אדולף אייכמן, והציג את עבודתו כדרך לשאול כיצד אנשים רגילים לוקחים חלק במעשים נוראים. היסטוריונים מדגישים שמעבדה אינה יכולה להסביר את השואה, שהיו לה סיבות רבות.

### האם אפשר לערוך היום את ניסוי מילגרם?

לא בצורתו המקורית: ועדת אתיקה לא הייתה מאשרת את המצוקה ואת הלחץ על נבדקים שרצו להפסיק. השחזור החלקי של ברגר ב־2009 עצר ב־150 וולט, סינן אנשים פגיעים וסיפר לכולם את האמת מיד.

### מה ההבדל בין ציות לקונפורמיות?

בציות אדם בעל סמכות נותן הוראה ישירה. בקונפורמיות איש אינו נותן הוראה: הלחץ בא משווים, כמו בניסוי הקווים של אש.
