# מה ההבדל בין השפעה נורמטיבית להשפעה אינפורמטיבית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה חברתית: קונפורמיות, ציות ועזרה לזולת](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית) · כיתה י״ב · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/ההבדל-בין-השפעה-נורמטיבית-להשפעה-אינפורמטיבית

השפעה חברתית נורמטיבית היא הליכה אחרי קבוצה כדי להיות אהוד ומקובל; בדרך כלל היא משנה את מה שאדם אומר בפומבי ולא את מה שהוא מאמין. השפעה חברתית אינפורמטיבית היא הליכה אחרי הקבוצה משום שנדמה שהיא יודעת טוב יותר, בדרך כלל במצב עמום; היא משנה את מה שאדם מאמין בתוכו. הקווים של אש מדגימים את הראשונה, והאור הנע של שריף את השנייה.

## הסבר על הנושא

### שתי סיבות ללכת אחרי הקבוצה

אנשים מגלים קונפורמיות משתי סיבות שונות, וההבחנה בין השפעה נורמטיבית ואינפורמטיבית נוסחה בידי מורטון דויטש והרולד ג׳רארד ב־1955. השפעה חברתית נורמטיבית היא התאמה לקבוצה כדי להיות אהוד ומקובל, או כדי לא להיות מושא ללעג או מחוץ לקבוצה. השפעה חברתית אינפורמטיבית היא התאמה לקבוצה משום שאנחנו חושבים שהאחרים צודקים: כשאיננו בטוחים, אנשים אחרים הם מקור מידע על המציאות.

שתי הסיבות יוצרות שינוי מסוג שונה. השפעה נורמטיבית יוצרת בדרך כלל היענות פומבית: אומרים מה שהקבוצה אומרת ובתוכנו לא מסכימים. השפעה אינפורמטיבית יוצרת קבלה פנימית: באמת מאמצים את עמדת הקבוצה, ושומרים עליה גם לבד. מבחן פשוט מבדיל ביניהן: להוציא את הקהל. אם האדם חוזר לתשובה שלו כשאיש אינו רואה, ההשפעה הייתה נורמטיבית.

### האור הנע של שריף: השפעה אינפורמטיבית

מוזפר שריף (1935) הושיב אנשים בחדר חשוך לגמרי והראה להם נקודת אור קטנה במרחק של כ־15 רגל. האור לא זז, אבל בחושך מוחלט נדמה שהוא נודד, אשליה שנקראת האפקט האוטוקינטי. כששאל כל אחד לבד כמה זז האור, התקבלו הערכות שונות מאוד. אחר כך שפטו את האור בקול בקבוצות של שלושה במשך כמה מפגשים. ההערכות התקרבו עד שכל קבוצה התייצבה על נורמה קבוצתית משלה. כשנבדקו שוב לבד, שמרו על התשובה של הקבוצה.

התוצאה האחרונה היא הסימן של השפעה אינפורמטיבית. איש לא הפעיל לחץ, ולמשימה לא הייתה תשובה נכונה. כל אחד השתמש בהערכות של האחרים כדי להגדיר מציאות עמומה, והנורמה הפכה לאמונה שלו.

השפעה אינפורמטיבית היא לעיתים קרובות הגיונית: תייר שהולך אחרי ההמון בתחנה לא מוכרת משתמש במידע טוב. היא מסוכנת כשהאחרים אינם יודעים יותר מכם: במשבר, כשאין זמן לבדוק, שמועה מתפשטת משום שכל אחד רואה באמונת האחרים ראיה. היא חזקה במיוחד כשהמצב עמום, כשהוא דחוף וכשהאחרים נראים מומחים.

### הקווים של אש: השפעה נורמטיבית

הניסוי של אש משנת 1951 הוא המקרה ההפוך. הקווים היו ברורים, ולבד אנשים ענו כמעט ללא טעות. כשקבוצה מאוחדת של שחקנים נתנה תשובה שגויה, כשליש מהתשובות הלכו אחריה, ורוב הנכנעים אמרו אחר כך שידעו שהקבוצה טועה. כשהנבדקים כתבו את תשובותיהם בפרטיות, הקונפורמיות ירדה. הדפוס הזה, הסכמה בפומבי בלי אמונה, הוא השפעה נורמטיבית.

הטעות הנפוצה היא לראות במחקר סוג אחד בלבד. בראיונות של אש היו נבדקים שאמרו שהתחילו לפקפק בעיניהם, השפעה אינפורמטיבית, ובמשימה עמומה גם הרצון להשתייך משחק תפקיד. שני המניעים פועלים לעיתים קרובות יחד, והמשימה קובעת מי מהם חזק יותר: ככל שהמצב עמום יותר, ההשפעה האינפורמטיבית גדלה; ככל שהתשובה ברורה והתגובה פומבית, גדלה ההשפעה הנורמטיבית.

### עד כמה עמוק השינוי?

הרברט קלמן (1958) תיאר שלוש רמות. היענות: הסכמה בפומבי כדי לזכות באישור או להימנע מביקורת. הזדהות: אימוץ עמדות הקבוצה כל עוד שייכים אליה ומעריכים אותה, כמו טירונית שמאמצת את שפת היחידה. הפנמה: קבלת עמדה כעמדה שלי משום שהיא מתאימה לערכים שלי, ולכן היא נשמרת גם כשהקבוצה איננה. השפעה נורמטיבית נעצרת בדרך כלל בהיענות או בהזדהות; השפעה אינפורמטיבית יכולה להגיע להפנמה.

## תרגול: השפעה נורמטיבית ואינפורמטיבית

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את סוג ההשפעה החברתית בכל מקרה.** — תלמיד חדש מתלבש כמו כולם: נורמטיבית (כדי להתקבל). תייר הולך אחרי ההמון לרכבת: אינפורמטיבית (נדמה שהם יודעים את הדרך). מעתיקה מהכיתה בשאלה קשה: אינפורמטיבית (היא לא בטוחה, והכיתה היא מקור מידע).
2. **מלאו את שלושת התאים החסרים בטבלה.** — המניע האינפורמטיבי: לצדוק. התוצאה הנורמטיבית: היענות פומבית. המחקר הקלאסי האינפורמטיבי: שריף, 1935.
3. **מהו האפקט האוטוקינטי, ומדוע שריף השתמש בו?** — האפקט האוטוקינטי הוא האשליה שנקודת אור דוממת בחושך מוחלט זזה. שריף השתמש בו משום שלמשימה לא הייתה תשובה נכונה, וכך יכול היה לראות כיצד קבוצה בונה תשובה משותפת במצב עמום.
4. **הסתכלו בסקיצה. מה קורה לשלוש ההערכות בין מפגש 1 למפגש 3? סמנו היכן תהיה הנורמה הקבוצתית.** — הן מתחילות רחוקות זו מזו (1.5 עד 7.5 אינצ׳ים) ומתקרבות עד שכולן קרובות לכ־4 אינצ׳ים. הנורמה הקבוצתית היא קו אופקי בגובה של כ־4 אינצ׳ים.
5. **אצל שריף הנבדקים שמרו על הערכת הקבוצה גם לבד; אצל אש הקונפורמיות ירדה כשהתשובות היו פרטיות. מה מראה כל תוצאה?** — שריף: הנורמה הקבוצתית הפכה לאמונה של האדם, קבלה פנימית, ולכן ההשפעה הייתה אינפורמטיבית. אש: אנשים הסכימו רק בפומבי, היענות פומבית, ולכן ההשפעה הייתה בעיקר נורמטיבית.
6. **חיילת מאמצת את הסלנג והדעות של היחידה שלה בזמן השירות ומשאירה אותם מאחור אחריו. איזו רמה של קלמן זו? הסבירו.** — הזדהות: היא מאמצת את עמדות הקבוצה כל עוד היא שייכת אליה ומעריכה אותה, והן נעלמות כשהיא עוזבת. אילו שמרה עליהן לתמיד משום שהן מתאימות לערכיה, זו הייתה הפנמה.
7. **תלמיד אומר: "השפעה אינפורמטיבית טובה והשפעה נורמטיבית רעה." העריכו את הטענה.** — תשובה טובה אומרת שאף אחת מהן אינה טובה או רעה כשלעצמה. השפעה אינפורמטיבית עוזרת כשהאחרים באמת יודעים יותר (ללכת אחרי ההמון החוצה מבניין בוער) ומטעה כשאינם יודעים (שמועה). השפעה נורמטיבית יכולה למנוע מאנשים לומר את מה שהם רואים (אש), אבל גם תומכת בנורמות מועילות כמו עמידה בתור. היא מסכמת שהשאלה היא אם הקבוצה צודקת ואם האדם עדיין יכול להשמיע את קולו.

## שאלות נפוצות

### מי הבחין לראשונה בין השפעה נורמטיבית לאינפורמטיבית?

מורטון דויטש והרולד ג׳רארד, במחקר משנת 1955 על שיפוט של יחידים בקבוצה. הם טענו שהקונפורמיות במחקרים כמו של אש משלבת שני מניעים, הרצון להתקבל והרצון לצדוק.

### האם קונפורמיות ברשתות החברתיות היא נורמטיבית או אינפורמטיבית?

לעיתים קרובות שתיהן. לסמן לייק כי החברים סימנו יכול להיות נורמטיבי, רצון להשתייך; להאמין לטענה כי הרבה שיתפו אותה הוא אינפורמטיבי, שימוש באחרים כמורה דרך. מספר השיתופים מלמד כמה טענה פופולרית, לא אם היא נכונה.

### איזו השפעה נמשכת זמן רב יותר?

בדרך כלל ההשפעה האינפורמטיבית, משום שהיא משנה את מה שאנשים מאמינים; הנבדקים של שריף שמרו על הנורמה הקבוצתית גם לבד. השפעה נורמטיבית נעלמת לעיתים קרובות כשהקבוצה אינה רואה.

### מה מחזק את ההשפעה האינפורמטיבית?

עמימות, כשהתשובה הנכונה אינה ברורה; משבר, כשאין זמן לחשוב; ואחרים שנראים מומחים. שלושתם הופכים אנשים אחרים למקור המידע הטוב ביותר שעומד לרשותנו.

### האם קונפורמיות היא אותו דבר כמו ציות?

לא. בקונפורמיות הלחץ בא משווים ואיש אינו נותן פקודה. בציות אדם בעל סמכות נותן הוראה ישירה, כמו במחקרים של מילגרם.
