# פסיכולוגיה חברתית: קונפורמיות, ציות ועזרה לזולת – כיתה י״ב

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית

ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (1951) הראה שאנשים רבים יתנו תשובה שהם רואים שהיא שגויה, ובלבד שלא יעמדו לבדם מול קבוצה. יחידת הפסיכולוגיה החברתית במגמת הפסיכולוגיה: כיצד קבוצה משנה את מה שאדם אומר וחושב, מדוע אנשים מצייתים לסמכות, מתי עוברי אורח עוזרים, וכיצד אנשים מסבירים את התנהגותם של אחרים, כל נושא עם המחקרים הקלאסיים, הנתונים שלהם והביקורת עליהם. בעמוד המרכזי של פסיכולוגיה חברתית: קונפורמיות, ציות ועזרה לזולת לכיתה י״ב ריכזנו את כל השיעורים לפי סדר הלמידה המומלץ, כולל שאלות נפוצות ודפי תרגול: מה הראה ניסוי הקונפורמיות של אש, מה ההבדל בין השפעה.

## שיעורים בנושא (לפי סדר הלמידה)

1. [מה הראה ניסוי הקונפורמיות של אש?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מה-הראה-ניסוי-הקונפורמיות-של-אש) (כיתה י״ב) — ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (1951) הראה שאנשים רבים יתנו תשובה שהם רואים שהיא שגויה, ובלבד שלא יעמדו לבדם מול קבוצה. בניסיונות הקריטיים כשליש מהתשובות הלכו אחרי רוב שגוי ומאוחד, ו־74 אחוז מהנבדקים נכנעו לפחות פעם אחת. הניסוי הראה גם עצמאות: רוב התשובות נשארו נכונות, ושותף אחד הוריד את הקונפורמיות בחדות.
2. [מה ההבדל בין השפעה נורמטיבית להשפעה אינפורמטיבית?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/ההבדל-בין-השפעה-נורמטיבית-להשפעה-אינפורמטיבית) (כיתה י״ב) — השפעה חברתית נורמטיבית היא הליכה אחרי קבוצה כדי להיות אהוד ומקובל; בדרך כלל היא משנה את מה שאדם אומר בפומבי ולא את מה שהוא מאמין. השפעה חברתית אינפורמטיבית היא הליכה אחרי הקבוצה משום שנדמה שהיא יודעת טוב יותר, בדרך כלל במצב עמום; היא משנה את מה שאדם מאמין בתוכו. הקווים של אש מדגימים את הראשונה, והאור הנע של שריף את השנייה.
3. [מה הראה ניסוי הציות של מילגרם?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מה-הראה-ניסוי-הציות-של-מילגרם) (כיתה י״ב) — ניסוי הציות של סטנלי מילגרם (1961–1963) הראה שאנשים רגילים ימלאו הוראות של סמכות לפגוע באדם אחר הרבה מעבר למה שכל אחד צפה: 26 מתוך 40 גברים (65 אחוז) המשיכו לתת מה שחשבו שהן מכות חשמל עד המתג האחרון, 450 וולט. הווריאציות שלו הראו שהציות תלוי מאוד במצב, וירד ל־10 אחוז כששני עמיתים סירבו.
4. [מהי השפעת מיעוט בפסיכולוגיה?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מהי-השפעת-מיעוט-בפסיכולוגיה) (כיתה י״ב) — השפעת מיעוט היא הדרך שבה קבוצה קטנה, או אפילו אדם אחד, משנה את עמדות הרוב. ניסוי הצבעים של מוסקוביצי משנת 1969 הראה שמיעוט משפיע בעיקר בזכות עקביות: שני שתולים שקראו לכל שקופית כחולה ירוקה הזיזו את תשובות הרוב, וזוג לא עקבי כמעט לא השפיע. ההשפעה איטית ופנימית יותר מלחץ של רוב, ולעיתים נמשכת זמן רב יותר.
5. [מהו אפקט הצופה מהצד?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מהו-אפקט-הצופה-מהצד) (כיתה י״ב) — אפקט הצופה מהצד הוא הממצא שאדם נוטה פחות לעזור במצב חירום כשאנשים אחרים נמצאים בסביבה. בניסוי של דארלי ולטנה משנת 1968, 85 אחוז מהנבדקים שחשבו שהם המאזינים היחידים דיווחו על התקף לפני שהסתיים, אבל רק 31 אחוז דיווחו כשחשבו שארבעה אחרים שומעים. האחריות מתפזרת על כל הקבוצה.
6. [מהי תאוריית הזהות החברתית?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מהי-תאוריית-הזהות-החברתית) (כיתה י״ב) — תאוריית הזהות החברתית, שפיתחו הנרי טאג׳פל וג׳ון טרנר (1979), אומרת שחלק ממי שאנחנו נובע מהקבוצות שאנחנו שייכים אליהן, ולכן אנחנו ממיינים אנשים ל"אנחנו" ו"הם", מזדהים עם הקבוצה שלנו ומשווים אותה לטובה לאחרות כדי להרגיש טוב עם עצמנו. ניסויי הקבוצות המינימליות של טאג׳פל הראו שאפילו תווית חסרת משמעות מספיקה כדי שאנשים יעדיפו את קבוצתם.
7. [מהו דיסוננס קוגניטיבי?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מהו-דיסוננס-קוגניטיבי) (כיתה י״ב) — דיסוננס קוגניטיבי הוא המתח הלא נעים שאדם חש כששתיים ממחשבותיו, או מחשבה ומעשה, סותרות זו את זו, כמו "אכפת לי מהבריאות שלי" ו"אני מעשן". לפי התאוריה של ליאון פסטינגר (1957) אנשים מצמצמים את המתח, לעיתים קרובות בשינוי עמדה כך שתתאים למה שעשו. בניסוי שלו משנת 1959, סטודנטים שקיבלו דולר כדי לשקר אהבו משימה משעממת יותר מסטודנטים שקיבלו 20 דולר.
8. [מהי טעות הייחוס הבסיסית?](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-חברתית/מהי-טעות-הייחוס-הבסיסית) (כיתה י״ב) — טעות הייחוס הבסיסית היא הנטייה להסביר התנהגות של אנשים אחרים באישיות שלהם ולהמעיט בכוחו של המצב שבו הם נמצאים. כשחבר לכיתה מאחר אנחנו חושבים "הוא עצלן" ולא "האוטובוס שלו התקלקל". לי רוס נתן לטעות את שמה ב־1977, וג׳ונס והאריס (1967) הדגימו אותה כשקוראים שפטו כותבים לפי עמדות שהוטל עליהם להציג.

## שאלות נפוצות

### מה הראה ניסוי הקונפורמיות של אש?

ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (1951) הראה שאנשים רבים יתנו תשובה שהם רואים שהיא שגויה, ובלבד שלא יעמדו לבדם מול קבוצה. בניסיונות הקריטיים כשליש מהתשובות הלכו אחרי רוב שגוי ומאוחד, ו־74 אחוז מהנבדקים נכנעו לפחות פעם אחת. הניסוי הראה גם עצמאות: רוב התשובות נשארו נכונות, ושותף אחד הוריד את הקונפורמיות בחדות.

### מה ההבדל בין השפעה נורמטיבית להשפעה אינפורמטיבית?

השפעה חברתית נורמטיבית היא הליכה אחרי קבוצה כדי להיות אהוד ומקובל; בדרך כלל היא משנה את מה שאדם אומר בפומבי ולא את מה שהוא מאמין. השפעה חברתית אינפורמטיבית היא הליכה אחרי הקבוצה משום שנדמה שהיא יודעת טוב יותר, בדרך כלל במצב עמום; היא משנה את מה שאדם מאמין בתוכו. הקווים של אש מדגימים את הראשונה, והאור הנע של שריף את השנייה.

### מה הראה ניסוי הציות של מילגרם?

ניסוי הציות של סטנלי מילגרם (1961–1963) הראה שאנשים רגילים ימלאו הוראות של סמכות לפגוע באדם אחר הרבה מעבר למה שכל אחד צפה: 26 מתוך 40 גברים (65 אחוז) המשיכו לתת מה שחשבו שהן מכות חשמל עד המתג האחרון, 450 וולט. הווריאציות שלו הראו שהציות תלוי מאוד במצב, וירד ל־10 אחוז כששני עמיתים סירבו.

### מהי השפעת מיעוט בפסיכולוגיה?

השפעת מיעוט היא הדרך שבה קבוצה קטנה, או אפילו אדם אחד, משנה את עמדות הרוב. ניסוי הצבעים של מוסקוביצי משנת 1969 הראה שמיעוט משפיע בעיקר בזכות עקביות: שני שתולים שקראו לכל שקופית כחולה ירוקה הזיזו את תשובות הרוב, וזוג לא עקבי כמעט לא השפיע. ההשפעה איטית ופנימית יותר מלחץ של רוב, ולעיתים נמשכת זמן רב יותר.

### מה לומדים בנושא פסיכולוגיה חברתית: קונפורמיות, ציות ועזרה לזולת בכיתה י״ב?

יחידת הפסיכולוגיה החברתית במגמת הפסיכולוגיה: כיצד קבוצה משנה את מה שאדם אומר וחושב, מדוע אנשים מצייתים לסמכות, מתי עוברי אורח עוזרים, וכיצד אנשים מסבירים את התנהגותם של אחרים, כל נושא עם המחקרים הקלאסיים, הנתונים שלהם והביקורת עליהם. הנושא כולל 8 שיעורים מובנים לפי סדר הלמידה: קונפורמיות: אש ומשימת השוואת הקווים, השפעה חברתית נורמטיבית ואינפורמטיבית, ציות לסמכות: המחקרים של מילגרם, השפעת מיעוט: כאשר המעטים משנים את הרבים.
